כנרת דהן גרנית דן גבע,עמרי דוד, ד”ר ברכה חלף צילום: שלומי יוסףאנרגיה מתחדשת בישראל: היעדים הולכים ומתרחקים
המעבר לאנרגיות מתחדשות תופס תאוצה בעולם, בישראל נשארים מאחור והמומחים מתריעים: פיזור מקורות האנרגיה קריטי
בזמן שהעולם כולו מאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ישראל מוצאת עצמה מפגרת מאחור. כיום, שיעור האנרגיה המתחדשת במשק עומד על כ־15% בלבד, מתחת ליעד הביניים של 20% שנקבע לשנים האחרונות. השאלה המרכזית: האם נצליח לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2030, נדונה בהרחבה בפאנל בכנס התשתיות והאנרגיה של ביזפורטל, בהשתתפות דן גבע, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפאוורג'ן, כינרת דהן גרנית, מנהלת אגף אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה, עומרי דוד, מנהל אגף ההסדרה ברשות החשמל, וד"ר ברכה חלף, מייסדת משותפת בקרן גראוויטי קליימט.
"זה לא מותרות אלא ביטחון לאומי"
"המחויבות ל-30% אנרגיה מתחדשת היא לא פריבילגיה, אלא חלק מביטחון ישראל. גז טבעי הוא משאב אדיר, אך אסור לשים את כל הביצים בסל אחד. ביזור מקורות האנרגיה הוא צו השעה", ציינה דהן גרנית. לדבריה, הדרך לשם כוללת הרחבת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות וקרקעות, פיתוח תחום האגרו־סולאר, השקעה במחקר וחדשנות טכנולוגית ושדרוג רשת החשמל.
דוד מסביר כי ישראל נמצאת כבר מספר שנים בעידן של תחרות בשוק האנרגיות המתחדשות: "עברנו ממודלים של תעריפים קבועים, שבהם הציבור שילם על המתקנים, למודלים תחרותיים. היום, איתותי הביקוש מהצרכנים עצמם יוצרים את התמריץ ליזמים. התחרות היא שמניעה את השוק". עם זאת, הוא מזהיר כי צוואר הבקבוק המרכזי הוא רשת ההולכה והחלוקה: "הרשת תוכננה להיות ריכוזית. היום הצרכנים הם גם יצרנים. צריך להשקיע כ־40 מיליארד שקלים בפיתוח רשת מודרנית, ובמקביל לנצל את הקיימת באמצעות חדשנות ואגירה".
- ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
- עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חייבים רגולטור אחד שירכז את הכול"
גבע מתאר את האתגרים מהשטח: "כדי שיקום פרויקט אנרגיה נדרשים שני תנאים: קרקע ותשתית. הבעיה מתחילה בריבוי הרשויות. יזם נאלץ לעבור בין ועדות, משרדים ורגולטורים רבים. אנחנו קוראים להקמת גורם אחד שירכז את כל התהליך. אחרת, הבירוקרטיה חונקת".
חלף מתמקדת בחסם המשמעותי ביותר: החיבור לרשת. "כשאני מחפשת חברות להשקיע בהן, אני מחפשת טכנולוגיות שיאפשרו לפרויקטים להתחבר מהר יותר לרשת. דוגמה לכך היא חברת RePlace, שמספקת ליזמים בלחיצת כפתור את הקרקעות האופטימליות, עם מידע על היתרים, חיבור לרשת ותכניות פיתוח עתידיות". חלף מרחיבה: "בעשור הקרוב אנרגיה מתחדשת תהיה הדומיננטית, כי היא הכי זולה והכי מהירה ליישום. בטווח הארוך נראה כניסה של אנרגיות נוספות, גיאותרמיות, כורים גרעיניים בטכנולוגיות מתקדמות, ואולי אפילו היתוך גרעיני. אבל כל אלה רחוקים. העשור הקרוב שייך למתחדשות".
גבע מסכם את המסר למשקיעים: "השקעה באנרגיה מתחדשת היא לא טרנד. זהו צורך מתמיד שהולך וגדל. מדובר בפרויקטי תשתית לטווח של עשרות שנים, שדורשים סבלנות, ידע טכנולוגי וגמישות. מי שישכיל להיכנס עכשיו ירוויח בטווח הארוך".
- לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
- קרטל אופ"ק שומר על קצב זהיר ומגביל את הייצור ברבעון הראשון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 1.דן גבע תותח (ל"ת)אנונימי 16/09/2025 23:23הגב לתגובה זו

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו
הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
