"זו המצאה, זו תעמולה כדי לא להקים ועדת חקירה"

שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, המלחמה ובמיוחד המחדלים שקדמו לה טרם נחקרו לעומקם. מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, פרסם שורה של דו"חות על היבטים שונים של המלחמה, אך בג"ץ אסר עליו לעסוק בנושאי הליבה ובהם מדיניות ההכלה והכשל המודיעיני. בפני בג"ץ תלויות ועומדות עתירות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך ההכרעה נדחתה עד לאחר הבחירות - ואולי אז לא יהיה בה צורך, אם גוש השינוי ינצח ויקיים את הבטחתו להקים ועדה שכזאת.

עו"ד דורי קלגסבלד, מבכירי הליטיגטורים בישראל, כתב את הדוקטורט שלו על ועדות חקירה ופרסם את הספר "ועדות חקירה ממלכתיות" - החשוב ביותר בנושא זה. יש לו דעה נחרצת גם על האופן בו צריך לחקור את המלחמה וגם על מה שצריך להימנע ממנו.

מהי הדרך לחקור את 7 באוקטובר?

"ועדת חקירה ממלכתית, כי זה הכלי שהחוק הישראלי העמיד לבדיקת 'עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית' כפי שאומר חוק ועדות חקירה, ואין ספק שהמלחמה היא כזאת. זה היה הכלי בכל האירועים הדומים בעבר: מלחמת יום הכיפורים, הטבח בסברה ושתילה, רצח רבין, הטבח במערת המכפלה".

לא מלחמת לבנון השנייה.

"היא אכן נחקרה בידי ועדת וינוגרד, שהייתה ועדת בדיקה ממשלתית, כי ממשלת אולמרט לא רצתה ועדת חקירה. ועדת וינוגרד הוקמה מכוח חוק בלתי צפוי - תיקון לחוק הממשלה, המעניק סמכויות כפייה לוועדה ששר ממנה בענייני משרדו.

"הפסיקה של בג"ץ הוסיפה לוועדת וינוגרד את כל הסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, כמו הזכויות של מי שעלולים להיפגע ממסקנותיה, חובת השקיפות של דיוניה וחובת הפרסום של הפרוטוקולים שלה. במצב הזה, ההבדל היחיד בין ועדת חקירה ממלכתית לוועדת בדיקה ממשלתית הוא מי ממנה את החברים: נשיא בית המשפט העליון או הממשלה".

יש בכלל טעם לחקור אחרי שלוש שנים?

"השאלה היא מה חוקרים. ככל שהשאלה היא מה אירע, מה הייתה התקלה, כיצד ניתן לתקן אותה ולמנוע אותה בעתיד - יש חשיבות עצומה גם אחרי שלוש שנים. נכון שמוטב היה לחקור לפני שלוש שנים, אבל אף פעם לא מאוחר לתקן ליקויים ולהתכונן לבאות. שאלה אחרת היא אם יש צורך בהמלצות אישיות. זה הרבה פחות חיוני ויותר פוגע מאשר מועיל; יש לי התנגדות עקרונית להמלצות אישיות.

• לחוקרים של היום ולהיסטוריונים של מחר יש בעיה
• לפרסם או לגנוז? הדילמה שמאחורי "סרט הזוועות"

"במקרה הנוכחי, רוב בעלי התפקידים כבר לא מכהנים, כי כולם לקחו אחריות והתפטרו. היחיד שנותר בתפקידו הוא ראש הממשלה, וממילא ועדת חקירה ממלכתית אינה כוללת המלצות אישיות כלפי ראש הממשלה. כך היה בנוגע לבנימין נתניהו בוועדת מירון, אהוד ברק בוועדת אור ומנחם בגין אחרי סברה ושתילה. ועדות חקירה רואות את תפקיד כראש הממשלה כמעין תפקיד נבחר, ולכן זהו עניין לציבור להחליט האם לשוב ולבחור בו, ולא להחלטה מינהלית שלמעשה קוראת לנשיא שלא למנות אותו".

זו הייתה הטענה המרכזית כלפי ועדת אגרנט.

"הטענה שוועדת אגרנט לא עסקה באחריות הדרג המדיני אלא רק בדרג הצבאי, היא אגדה שהשתרשה. היא כן דנה והגיעה למסקנה שהדרג המדיני אינו נושא אחריות; אולי זו הייתה מסקנה מוטעית".

חוק ועדות חקירה פותח במילים "ראתה הממשלה". היית משנה אותו?

"לא, כי צריך להבין שאיך שלא יהיה - הכוח נותר בידי הממשלה. נניח שיכפו עליה להקים ועדת חקירה; ניסוח כתב המינוי שלה מצוי ממילא בידי הממשלה. אפשר לנסח את כתב המינוי כך שיכלול את ליל 6/7 באוקטובר ואפשר לנסח אותו כך שיתחיל מן ההתנתקות. לכן, הכוח לגבי הוועדה תמיד יישאר בידי הממשלה".

• הפעילות בקריפטו היא אנונימית - אבל העקבות נשמרים
• ארה"ב החזירה את ישראל לדרג הראשון במאבק בסחר בבני אדם

הטענה היא שבנסיבות של 7 באוקטובר, הסמכות למנות ועדת חקירה היא חובה.

"השאלה הזאת תלויה ועומדת בבג"ץ, וייתכן שהיא תתייתר לאחר הבחירות או לא. אבל כתב המינוי יישאר בידי הממשלה. גם המחמירים יגידו שניסוחו בידי בית המשפט הוא צעד מאוד קיצוני".

אולי החוק צריך לאפשר לעוד גורמים למנות ועדת חקירה.

"ועדת חקירה ממלכתית היא כלי מאוד משונה, כי הוא מוקם בידי הממשלה והופך לכלי ביקורת נגדה, בעיקר בגלל המסקנות האישיות. בסופו של דבר, ועדות חקירה הוקמו בגלל לחץ ציבורי. אבל כל סט הכלים הזה אבד: לתקשורת יש פחות השפעה, הממשלה למעשה התעלמה בשלוש השנים האחרונות מדעת הקהל, נשיא המדינה לא איים להתפטר כמו יצחק נבון אחרי סברה ושתילה, לא היו התפטרויות במפלגת השלטון".

לכן אולי צריך לשנות את החוק.

"לא הייתי משנה אותו, כי ועדת חקירה פועלת לצורכי הממשלה והיא שצריכה להיות בעלת שיקול הדעת האם להקים אותה. בשדה פוליטי משוכלל יש הרבה כוחות שפועלים, אבל בהעדר כוחות כאלה - שיקול הדעת נשאר בידי הממשלה.

"אם בג"ץ למעשה מקים ועדת חקירה וקובע את כתב המינוי שלה והיא תמליץ לגבי הדרג הפוליטי, זה יערב אותו במשחק הפוליטי, יגרור צבר חדש של טענות נגדו ויהיה חסר תקדים בעולם. ועדת חקירה ממלכתית קיימת במדינות שהיו בשליטה בריטית, ובאף אחת מהן אין דרך של ביקורת שיפוטית שתקים ועדה ותקבע מה יהיה המנדט שלה".

הממשלה טוענת שלא יהיה אמון ציבורי בוועדה שתמונה בידי הנשיא יצחק עמית.

"כל הסקרים מאז 7 באוקטובר מצאו שהציבור תומך ברוב מסיבי בהקמת ועדת חקירה ממלכתית ומעדיף אותה על פני כל גוף אחר. לא במקרה הממשלה איננה מקימה ועדת בדיקה ממשלתית, כי היא לא תזכה באמון משום שהממשלה ממנה את חבריה. הוועדה הפוליטית המוצעת היא הכי גרועה, כי יהיו בה חילוקי דעות מובנים והיא לא תוכל להגיע לשום מסקנה. זה נעשה בעולם בתחילת המאה והתברר שזה לא עובד".

בארה"ב הקימו ועדה דו-מפלגתית אחרי 11 בספטמבר.

"זו דוגמא לחלוטין מעוותת. בארה"ב יש שיטה אחרת לגמרי: הפרדה בין הבחירות לרשות המחוקקת לבין הבחירות לרשות המבצעת. זה מאפשר לקונגרס להקים ועדה שאינה מקבלת הוראות מהנשיא. זה לא המצב בשיטה קואליציונית, בה הממשלה שולטת בפרלמנט ואז היא שולטת בוועדה.

"כל הטענות הללו נוצרו כדי לא להקים ועדת חקירה. זו המצאה, זו תעמולה שהוזנה באופן מלאכותי וכוזב כדי שלא להקים אותה. הממשלה לא הסכימה לפשרה - מינוי בידי הנשיא עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג - כי היא לא רוצה להקים ועדה".

למה היא לא רוצה?

"כי הוועדה הזו תבדוק את הפעולות שלה ועלולה לכלול מסקנות נגד הממשלה וחבריה".

אז עדיפה ועדת חקירה בלי מסקנות אישיות?

"חד-משמעית. כך היינו עוסקים בעיקר - מה קרה, מה הלקחים ואיך למנוע את הישנות הכשלים. בכל השיטות בעולם, אף ועדה לא ממליצה המלצות אישיות. זו המצאה ישראלית, כי אין אצלנו כללים מסודרים לקבלת אחריות. אבל לא זו הדרך".

נשמעת טענה שממילא רוב המלצות ועדות החקירה לא מיושמות.

"המסקנות האישיות מיושמות, כי זה הכי צהוב והכי פופולרי והכי קל ליישם, כמו שאריאל שרון הודח אחרי סברה ושתילה, ודוד אלעזר אחרי יום הכיפורים. מה שלא מבוצע זה ההמלצות המוסדיות, כי זה יותר מסובך - צריך תקציב, צריך מחשבה, צריך להקים גוף. הממשלות בישראל, שהן קצרות ימים, לא מגיעות להמלצות המוסדיות ולכן מקיימות את האישיות. זו סיבה נוספת להתנגדות שלי להמלצות אישיות.

"מעבר לכך, ועדת מירון למשל גרמה לשינוי דרסטי באירוע ל"ג בעומר: ההר הופקע והפך לנכס של המדינה, בוטלו הזכויות של העמותות שפעלו שם, נהרסה הבנייה הבלתי-חוקית ונקבע שיש הדלקה אחת בלבד - של בויאן - במקום ה-22 שהיו בזמן האירוע הנורא. יש הרבה מאוד דוגמאות לשינויים דרסטיים בתחומים שוועדות חקירה המליצו עליהם".

עו"ד דורי קלגסבלד (צילום: האתר הרשמי)