התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נגעה בשיא של 24 שנה - ואז הקונים חזרו
מכרז של 39 מיליארד דולר זכה לביקושים חזקים והוריד את התשואה חזרה לאזור 5.27%-5.30%; הרמות הגבוהות מתחילות למשוך משקיעים, אבל החוב, האינפלציה והנפט עדיין משאירים את שוק האג"ח תחת לחץ
התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים טיפסה במהלך היום לכ-5.35%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002, אבל מכרז של 39 מיליארד דולר עבר עם ביקושים חזקים והחזיר אותה לאזור 5.27%-5.30%. זה עדיין לא אומר שמשבר האג"ח הסתיים - אבל אחרי הירידות החדות, המחיר מתחיל להיראות מעניין למשקיעים.
אחרי שבועות שבהם כמעט כל החדשות משוק האג"ח האמריקאי היו שליליות, מגיע סימן ראשון לכך שהרמות החדשות מתחילות לעשות את העבודה. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה במהלך המסחר לכ-5.35%, שיא שלא נראה מאז 2002, אבל דווקא ברמה הזו הקונים חזרו. מכרז של משרד האוצר האמריקאי בהיקף של 39 מיליארד דולר זכה לביקוש טוב, ולאחר פרסום התוצאות התשואה ירדה בחזרה לאזור 5.27%-5.30%.
זה שינוי מעניין. במשך השבועות האחרונים החשש בשוק היה פשוט: ממשלת ארה"ב צריכה לגייס סכומים עצומים, הפד כבר לא עומד בצד וקונה אג"ח כפי שעשה במשך שנים, האינפלציה עדיין מטרידה ומחירי האנרגיה הגבוהים מקשים עוד יותר על האפשרות להוריד ריבית. אם הקונים לא יגיעו, האוצר ייאלץ לשלם יותר - כלומר התשואות יעלו עוד.
במכרז הנוכחי הקונים הגיעו. האג"ח נמכרו בתשואה מעט נמוכה מזו שבה נסחרו רגע לפני המכרז - סימן לכך שהביקוש היה חזק מהחששות המוקדמים. גם החלק שנותר אצל הדילרים, הבנקים הגדולים שמחויבים להשתתף במכרזים, היה נמוך יחסית. במילים פשוטות: האוצר האמריקאי לא נאלץ לדחוף את הסחורה לשוק. היו מספיק משקיעים שרצו אותה.
למה דווקא עכשיו?
התשובה נמצאת במחיר. אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שמציעה תשואה של יותר מ-5.2% היא מוצר שונה מאוד מאותה אג"ח כשהתשואה היתה 3.5%-4%. למשקיע מוסדי, לקרן פנסיה או למנהל השקעות גדול, האפשרות לקבל יותר מ-5% לשנה בדולרים מנכס שנחשב כמעט חסר סיכון אשראי מתחילה להתחרות ברצינות גם באפיקים אחרים.
זה נכון במיוחד אחרי העליות החזקות בשוק המניות. כאשר מדדי וול סטריט נמצאים ברמות גבוהות ותמחור חלק מחברות הטכנולוגיה מתוח, האפשרות להעביר חלק מהכסף לאג"ח ממשלתיות בתשואה של יותר מ-5% הופכת הגיונית יותר.
אבל חשוב להפריד בין "האג"ח הפכו מעניינות" לבין "התשואות הגיעו לשיא". אלה שני דברים שונים לגמרי.
הגורמים שדחפו את התשואות למעלה עדיין קיימים. החוב האמריקאי ממשיך לגדול, משרד האוצר צריך לגייס כמויות גדולות של כסף, מחירי הנפט מוסיפים סיכון אינפלציוני והכלכלה האמריקאית עדיין חזקה מספיק כדי לאלץ את הפד להשאיר את הריבית גבוהה - ואולי אף להעלות אותה שוב. התשואה ל-30 שנה כבר נגעה באזור 5.7%, גם היא ברמה שלא נראתה יותר משני עשורים.
5% מתחיל להיות קו שבו הכסף חוזר
וזו כנראה הנקודה החשובה במכרז. בשוק חששו במשך זמן רב ממשבר ביקושים לחוב האמריקאי. המכרז מראה שלפחות כרגע הבעיה אינה שאין קונים בכלל - אלא באיזה מחיר הם מוכנים לקנות.
- הדולר מטפס, התשואות בשיא - ובבנק אוף אמריקה ממליצים להתחיל לחזור לאג"ח
- התשואה ל-30 שנה בארה"ב בשיא מאז 2002
ב-4% הם אולי לא רצו מספיק. סביב 5.3%, לפחות במכרז הנוכחי, הם כבר מגיעים.
זה גם מסביר מדוע התשואות יכולות להמשיך להיות גבוהות בלי שנראה בהכרח הידרדרות בלתי נשלטת בשוק האג"ח. כל עלייה בתשואה הופכת את האג"ח לאטרקטיביות יותר ומביאה קבוצה חדשה של קונים. בסופו של דבר, השוק מחפש את הרמה שבה הביקוש החדש מצליח לספוג את כמויות החוב העצומות שהממשל מנפיק.
מבחינת שוק המניות, גם התייצבות סביב 5.2%-5.3% אינה בהכרח בשורה טובה. תשואה כזו מעלה את שיעור ההיוון שבו מתמחרים חברות, הופכת אג"ח לאלטרנטיבה אמיתית למניות ומייקרת משכנתאות, אשראי עסקי ומימון לחברות. לכן גם לאחר המכרז החזק, וול סטריט לא מיהרה לחגוג.
המבחן הבא מגיע מהר מאוד - מכרז האג"ח ל-30 שנה. אם גם שם הקונים יגיעו בהיקפים גדולים למרות תשואה שמתקרבת ל-5.7%, יהיה אפשר להתחיל לדבר על כך ששוק האג"ח מצא לפחות רמת איזון זמנית. אם הביקוש יאכזב, התשואה ל-10 שנים מעל 5.3% עלולה להתברר לא כשיא - אלא רק כתחנה בדרך למעלה.
