מסתמן: בחירת מבקר המדינה תידחה לכנסת הבאה
בחירת מבקר המדינה תידחה לכנסת הבאה - מסתמן מהחלטתה של שופטת בית המשפט העליון, רות רונן. ירון גדות עתר לבג"ץ בבקשה להורות ליו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, לבחור מיד את המבקר, אך רונן הורתה לצדדים להתייחס לשאלות המשפטיות העולות מדחייה אפשרית עד לאחר הבחירות, כפי שסבור אוחנה. רונן הורתה להשיב עד 15 באוקטובר - קרי, שמונה ימים בלבד (ושישה ימי עבודה) לפני הבחירות, מה שהופך את כינוס הכנסת לכמעט בלתי אפשרי בפועל.
הבחירה נערכה בתחילת חודש יוני, כאשר בסיבוב הראשון קיבל השופט בדימוס יוסף אלרון 60 קולות, ועו"ד מיכאל ראבילו (פרקליטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו) - 56 קולות. בסיבוב השני קיבל ראבילו 61 קולות, אך בג"ץ פסל את בחירתו לאחר שכמה מחברי הקואליציה תיעדו את עצמם מצביעים בעדו; על פי כמה עדויות, התיעוד נעשה לפי דרישתו של נתניהו.
בתחילת יולי כתבה היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, לאוחנה, כי יש לקיים בהקדם את הבחירה החוזרת - אך אוחנה נמנע מלכנס את הבית עד היציאה לפגרת הבחירות עשרה ימים מאוחר יותר. בתשובה לעתירתו של גדות אמר אוחנה, כי הסמכות לקבוע את מועד הבחירה נתונה בלעדית בידיו וכי לדעתו יש לדחות אותה לכנסת הבאה.
אפיק: לבחור כעת, אבל
עמדתה של אפיק כעת מורכבת יותר. היא אומרת: "עמדתה המשפטית של היועצת המשפטית לכנסת היא כי בהתאם לפסק הדין, היה על יו"ר הכנסת לקבוע מועד לקיום ההצבעה החוזרת בהקדם האפשרי. גם לעת הזו עמדתה היא כי לאור פסק הדין, יש לקיים את הסבב השני של ההצבעה בהקדם האפשרי, ככל הניתן עוד בתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית (ויוער כי לעניין ההצבעה בכנסת הבאה, נראה כי תידרש בחינה של השאלה המשפטית אם לקיים את הסבב השני של ההצבעה בלבד, או שמא יש לקיים את ההצבעה למבקר המדינה מראשיתה)".
לצד זאת, אפיק מצביעה על ארבעה שיקולים שלדעתה יש להביא בחשבון: שינויים בהרכבי הסיעות מאז ההצבעה לפני ארבעה חודשים, חשש מפני שיקולים פוליטיים של חברי הכנסת ערב הבחירות, זמנם של חברי הכנסת מוקדש כעת לקמפיין ותסבוכת תקנונית בנוגע לסמכות לכנס את הכנסת בפגרת הבחירות.
אפיק מסכמת נקודה זאת באומרה: "ארבעת השיקולים האמורים אינם יכולים לפטור את הכנסת מהחובה לקיים את הבחירות לתפקיד מבקר המדינה, ואין בכוחם לגבור על החובה לקיים את פסק הדין בהקדם האפשרי. על כן ,למרות חשיבותם של השיקולים האמורים, גם עתה כאמור עמדת היועצת המשפטית לכנסת היא כי יש לקיים את פסק הדין - קרי, להשלים את תהליך ההצבעה לבחירת מבקר המדינה בהקדם האפשרי, בכפוף להוראות הדין, וככל הניתן עוד בתקופת הכנסת הנוכחית, כדי לאפשר את כניסתו של מבקר מדינה לתפקיד.
"יצוין כי נוכח הסמיכות לבחירות והצורך במתן הודעה על מועד הישיבה פרק זמן מספיק מראש, בפועל תיאום הישיבה כמו גם השתתפות חברי הכנסת בה, עלול להיתקל בקושי מעשי. עמדה משפטית זו מבוססת כאמור על הוראות פסק הדין ועל החובה לקיימו. לצד זאת, ומשהגענו עד הלום, היועצת המשפטית לכנסת מצאה לנכון לפרוש בתגובתה תמונה עובדתית מלאה, המתייחסת גם לתמורות שחלו בפרק הזמן שחלף מאז מתן פסק הדין, ולמשמעויות הנובעות מהן, על מנת שאלה יעמדו לפני בית המשפט הנכבד בבואו להכריע בעתירה דנן".
רונן הורתה כאמור לצדדים להתייחס "לאפשרויות השונות של קיום הליך הבחירה בכנסת חדשה, ככל שלא יושלם בכנסת הנוכחית (קרי קיום הסבב השני של ההצבעה; קיום ההצבעה מראשיתה; קיום ההליך מראשיתו)". היא גם הנחתה את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשקול האם להתייצב לדיון לנוכח שאלה זו.
