אחרי שנתיים של הקפאה: הוועדה מתכנסת כדי לחלץ את 23 אלף הדירות בתע"ש השרון
הוועדה המחוזית שמטפלת במתחם תע"ש השרון, ועדה משותפת למחוז תל אביב ולמחוז מרכז, תתכנס בשבוע הבא לראשונה מזה כשנה וחצי. על השולחן מונח הסעיף שתקע את אחד מפרויקטי הדיור הגדולים בארץ: ההוראה שקובעת באיזה סדר מתבצעים החקירות והטיהור של הקרקע, ומתי מותר להוציא היתרי בנייה. מדובר בשטח של כ-7,400 דונם בין רמת השרון, הוד השרון, הרצליה והמועצה האזורית דרום השרון, שעליו אמורות לקום כ-23 אלף דירות, לצד כ-125 אלף מ"ר לתעסוקה וכ-175 אלף מ"ר למבני ציבור.
התוכנית ותיקה מאוד. היא הופקדה כבר ב-2005, אושרה סופית ב-2018 אחרי סבב עתירות, ובשנים שאחרי כן הוכנו מול המשרד להגנת הסביבה המסמכים שמגדירים איך מטפלים בזיהום. ההריסות במתחם התחילו ב-2021, וב-2024 נבחרה חברה שתקים מתקן לטיפול בקרקע. באותה שנה הגיע הבלם: בית המשפט העליון עצר את העבודות וקבע שלפני כל היתר יש להשלים סקרי קרקע ותסקירים סביבתיים.
עוד קודם, ב-2017, אישרה ועדת ערר מתווה של טיהור בשלבים, ועיריות וארגוני סביבה עתרו נגדו. הוויכוח מאז נשאר כמעט זהה: האם אפשר להתחיל לבנות בחלק מהשטח בזמן שבחלקים אחרים הקרקע עדיין נחקרת, או שקודם צריך לדעת בדיוק מה יש מתחת לכל המתחם.
במשך יותר משישה עשורים פעלו במקום מפעלי התעשייה הצבאית, והם הותירו אחריהם קרקע ומי תהום מזוהמים בשורה של חומרים, בהם שאריות של חומרי נפץ, כרום, חנקות, ממיסים מוכלרים ותרכובות אורגניות נדיפות. חלק מהזיהום הגיע למי התהום של אקוויפר החוף, והמדינה התחייבה להעביר כ-600 מיליון שקל לשיקומם. לכן על סדר היום של הוועדה נמצאות גם הנחיות סביבתיות לקידוחי ההפקה ולקווי המים שעוברים בשטח, לצד ההנחיות לתוכניות המפורטות של השכונות עצמן.
בתוכנית בסדר גודל כזה, הסדר בין הטיהור להיתרים קובע את הקצב של כל השרשרת. כל עוד אין ודאות לגבי מועד ההיתרים, קשה לשווק מגרשים ליזמים ולתמחר אותם, והמדינה, שמחזיקה בקרקע, דוחה בפועל הכנסות שצפויות להגיע למיליארדי שקלים. מהצד של הרשויות, כל שנה של עיכוב דוחה גם את בניית בתי הספר, הגנים ומבני הציבור שתוכננו לשכונות החדשות.
ההכרעה שהזיזה את הסיפור הגיעה בתחילת הקיץ. ועדת הערר המחוזית הורתה להוציא היתרי בנייה ומתחה ביקורת על הסחבת. נראה שהשינוי המוצע בסעיף 4(טז) נועד לגשר בין שני הצרכים: לאפשר התקדמות ברישוי במקביל לחקירות, ועדיין לעמוד בדרישות שקבע העליון.
גם הפינוי עצמו התקדם לאט מהמתוכנן. תע"ש נמכרה לאלביט מערכות ב-2018, ובמסגרת העסקה המפעלים אמורים לעבור לרמת בקע שבנגב. משרד הביטחון ביקש לדחות את הפינוי כדי להמשיך לייצר תחמושת בזמן המלחמה, והאוצר דרש מאלביט קנס של כ-140 מיליון שקל בגלל העיכוב. בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח שעסק כולו בפינוי מקרקעי תע"ש ובשיקומם.
בשוק הדיור של השרון הדרומי, אחד האזורים היקרים בארץ, היקף כזה של דירות בשטח אחד הוא נדיר. ברמת השרון חלק גדול מהבנייה החדשה מגיע היום מהתחדשות עירונית, ובקצב איטי יחסית: אזורים החלה בהריסת 108 דירות ברמת השרון ותקים במקומן 220 דירות חדשות. מתחם תע"ש לבדו אמור להוסיף פי כמה מכל מה שהתחדשות עירונית מסוגלת לייצר בעיר בעשור.
זיהום קרקע הפך בשנים האחרונות לגורם שמכתיב לוחות זמנים גם בפרויקטים אחרים. בשדה דב בתל אביב בית המשפט עיכב את הגרלות הדירות בשל זיהום הקרקע, אף שמדובר במתחם קטן בהרבה.
שאלות ותשובות: מה קורה עכשיו בתע"ש השרון
במנהל התכנון מדגישים שהתוכנית מקודמת ושהטיהור מתבצע בהתאם להחלטות בית המשפט. הדיון בשבוע הבא יקבע אם אפשר יהיה להוציא היתרים לחלק מהמתחמים עוד לפני שכל השטח טוהר, או שהבנייה תמשיך לחכות לסיום הסקרים בכל 7,400 הדונמים.
