
המטוסים הופכים לקלף מיקוח: ארה"ב לוחצת על סין דרך שרשרת האספקה של התעופה
ממשל טראמפ מאט אישורי יצוא של חלקי מטוסים לסין ובוחן להרחיב את הפיקוח על רכיבים נוספים. המטרה היא להשתמש בתלות של תעשיית התעופה הסינית בספקים אמריקאיים כמנוף במשא ומתן עם בייג'ינג. אלא שהמהלך עלול לפגוע לא רק ב-COMAC, אלא גם בבואינג, באיירבוס ובחברות
התעופה הסיניות עצמן
מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מגיעה שוב לענף התעופה. ממשל טראמפ החל להאט את קצב אישור רישיונות היצוא לחלקי מטוסים המיועדים לסין, ובמקביל בוחן צעדים שיקלו עליו להגביל בעתיד רכיבים נוספים.
לפי רויטרס, וושינגטון רוצה להשתמש בתלות של התעשייה הסינית בחלקים אמריקאיים כמנוף בשיחות מול בייג'ינג, בעיקר סביב סוגיית המינרלים הנדירים וסוגיות סחר נוספות.
משרד המסחר האמריקאי מאט את הטיפול ברישיונות יצוא של חלקי מטוסים לסין, ובוחן גם הרחבת הפיקוח על רכיבים כמו כני נסע ונוזלים הידראוליים. אחד היעדים המרכזיים הוא COMAC, יצרנית המטוסים הממשלתית הסינית, שמנסה לבסס את ה-C919 כמתחרה לבואינג 737 MAX ולאיירבוס A320neo.
ה-C919 סיני - אבל חלק גדול מהמערכות עדיין מערביות
הבעיה של COMAC היא שלמרות שה-C919 מוצג כמטוס סיני, חלק גדול מהמערכות הקריטיות שבו מגיע מחברות מערביות.
המנוע הוא LEAP-1C של CFM International, המיזם המשותף של GE Aerospace האמריקאית וספראן הצרפתית. גם מערכות ניווט, חשמל, בקרת טיסה, ציוד נחיתה ורכיבים נוספים מגיעים מחברות אמריקאיות ומערביות.
התלות הזו נותנת לארה"ב נקודת לחץ משמעותית. לפי רויטרס, משרד המסחר אף מגביל את כמות החלקים שמותר לשלוח ל-COMAC, בין היתר כדי למנוע מהחברה לצבור מלאים גדולים שיאפשרו לה להתמודד עם מגבלות עתידיות.
זו לא הפעם הראשונה שהכלי הזה מופעל. גם בעבר הוגבלו לזמן קצר רישיונות יצוא של מנועים ומערכות ל-COMAC, לפני שהמגבלות הוסרו במסגרת רגיעה מסוימת ביחסים בין המדינות.
גם בואינג עלולה להיפגע
המהלך האמריקאי יוצר בעיה גם לבואינג. במקביל ללחץ על COMAC, ארה"ב מעוניינת מאוד למכור לסין מטוסים אמריקאיים. לפי דיווחים, בייג'ינג התחייבה לרכוש 200 מטוסי בואינג בעסקה שעשויה להיות שווה עשרות מיליארדי דולרים.
אבל הסינים רוצים ודאות שלא יקנו מטוסים ואז יגלו בהמשך שאין להם גישה חופשית לחלקי חילוף, מנועים ותחזוקה. בייג'ינג ביקשה ערבויות לאספקת חלקי חילוף למספר שנים. מבחינת ארה"ב, כאן בדיוק נמצאת הבעיה: אם וושינגטון תתחייב מראש לאספקה, היא תאבד חלק מהמנוף שהיא מנסה לשמור לעצמה.
- טראמפ חותם על צו נשיאותי להרחבת השימוש בסולר פטור ממס להוזלת ההובלה
- טראמפ מינה את ראש המודיעין לצאר ה-AI: 120 יום לקבוע את כללי המשחק
כך נוצר מצב כמעט סותר. מצד אחד ארה"ב רוצה שבואינג תמכור כמה שיותר מטוסים לסין. מצד שני, היא רוצה לשמור לעצמה את האפשרות לעצור או לעכב חלקים בעתיד.
גם איירבוס אינה חסינה. חברות תעופה סיניות מפעילות צי גדול של מטוסי איירבוס, ורבים מהם כוללים מערכות ורכיבים אמריקאיים. לכן החרפה במגבלות עלולה להשפיע גם על תחזוקת הציים הקיימים, ולא רק על מטוסים סיניים חדשים.
התעופה הופכת לחלק ממאבק רחב יותר
מאחורי הסיפור עומד מאבק אסטרטגי רחב בין שתי המדינות. סין שולטת בחלק גדול משוק המינרלים הנדירים והחומרים הקריטיים הדרושים לתעשיות מתקדמות. ארה"ב, מנגד, מחזיקה ביתרון משמעותי בטכנולוגיות תעופה, מנועים ומערכות מתקדמות.
וושינגטון מנסה למעשה ליצור משקל נגד: אם בייג'ינג יכולה ללחוץ דרך חומרי גלם, ארה"ב יכולה ללחוץ דרך רכיבי תעופה. אבל גם לאסטרטגיה הזו יש מחיר. שימוש תכוף במגבלות יצוא עלול לדחוף את סין להשקיע אפילו יותר בפיתוח מנועים, מערכות אוויוניקה ורכיבי מטוסים מקומיים.
בטווח הקצר, התלות של COMAC בספקים אמריקאיים מעניקה לארה"ב יתרון ברור. בטווח הארוך, היא עלולה דווקא להאיץ את המאמץ הסיני להפוך את תעשיית התעופה שלה לעצמאית יותר.
- מיקרוסופט רוצה להפוך את ווינדוס למערכת הפעלה של סוכני AI
- פרוטוקול הפד ניצי מהצפוי: כל הבכירים תמכו בהעלאה ורובם רואים מקום לעוד אחת
המאבק כבר לא מתנהל רק על מכסים, שבבים או מינרלים. עכשיו גם המטוסים, המנועים וחלקי החילוף הפכו לקלפי מיקוח.