הענף שזקוק למיליוני עובדים חדשים - וה-AI מתקשה להחליף אותם

בזמן שמתכנתים, עורכי דין, רואי חשבון ואנשי שיווק מנסים להבין כיצד הבינה המלאכותית תשפיע על מקום עבודתם, יש ענף אחד שבו המגמה הפוכה. הביקוש לעובדים בתחום הבריאות, הסיעוד והטיפול ממשיך לגדול, והתחזיות לשנים הקרובות מצביעות על צורך במיליוני עובדים נוספים. מדובר באחד התחומים הבולטים שבהם הטכנולוגיה צפויה לשפר את העבודה ולשנות אותה, בעוד שהביקוש לשירות עצמו ממשיך להתרחב. הסיבה המרכזית פשוטה: אנשים חיים יותר שנים, זקוקים ליותר טיפולים רפואיים ולליווי ממושך, ומערכות הבריאות מתקשות למצוא מספיק עובדים שיעניקו להם את השירותים האלה.

הנתונים העולמיים ממחישים את גודל התופעה. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי עד שנת 2030 ייווצר מחסור של כ-11 מיליון עובדי בריאות וטיפול ברחבי העולם. כיום מועסקים בענף יותר מ-70 מיליון בני אדם, ובכל זאת הצורך באנשי מקצוע ממשיך לגדול. בדוח שפורסם בספטמבר נמצא שכמעט רבע מהרופאים במדינות שנבדקו כבר עברו את גיל 55, ורבים מהם צפויים לפרוש במהלך העשור הקרוב. במדינות העשירות שיעורם גבוה אף יותר.

גם באירופה, באסיה ובאוסטרליה מתמודדים עם אותה מגמה. במדינות המפותחות, שבהן תוחלת החיים גבוהה ושיעור הקשישים באוכלוסייה עולה, מערכת הבריאות צריכה לטפל ביותר אנשים במשך תקופות ארוכות יותר. במדינות מתפתחות מתרחבת הנגישות לטיפול רפואי, ונוצר ביקוש חדש לאנשי מקצוע. מדובר בשני תהליכים שונים שמובילים לאותה תוצאה: צורך במספר הולך וגדל של עובדים.

לפי נתוני ה-OECD, תחומי הבריאות והרווחה כבר אחראים לכ-11% מהמשרות במדינות הארגון, לעומת כ-10% לפני עשור. במדינות מסוימות, ובהן מדינות סקנדינביה והולנד, חלקם גבוה מ-16%. תחזיות התעסוקה העדכניות מצביעות על המשך התרחבות, ובמיוחד במקצועות הסיעוד, הטיפול הביתי, השיקום ובריאות הנפש.

גם התחזיות לגבי המקצועות המבוקשים ביותר בעשור הקרוב מציבות את מקצועות הבריאות בחלק העליון של הרשימה. אבל הסיפור רחב בהרבה מרופאים ואחיות בבתי חולים. מדובר בפיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים, אנשי בריאות הנפש ומטפלים שמגיעים לביתם של קשישים ואנשים עם מוגבלויות.

איפה הבינה המלאכותית נעצרת

קיים הבדל גדול בין עבודה משרדית לבין טיפול באדם. מערכת AI יכולה לסכם תיק רפואי, לזהות ממצאים חריגים בבדיקת הדמיה, להציע אפשרויות טיפול ולנהל מעקב אחר מדדים רפואיים. אבל כאשר קשיש זקוק לעזרה בקימה מהמיטה, כאשר מטופל צריך לעבור שיקום בעקבות אירוע מוחי או כאשר אדם מתמודד עם חרדה קשה, הטיפול דורש נוכחות, שיקול דעת ויכולת להגיב להתנהגות ולצרכים משתנים.

ההבדל הזה משמעותי במיוחד בטיפול סיעודי. אדם מבוגר שמתמודד עם ירידה בתפקוד עשוי להזדקק לעזרה ברחצה, בהלבשה, באכילה, בהליכה ובנטילת תרופות. מערכות חכמות כבר מסוגלות להזכיר לו ליטול תרופה, לזהות נפילות ולהתריע בפני בני המשפחה על שינוי במצבו. אבל הפעולות היומיומיות עצמן ממשיכות להצריך במקרים רבים אדם שנמצא לידו.

גם בתחום השיקום, הטכנולוגיה משפרת את יכולות המטפלים. רובוטים מסייעים למטופלים לתרגל הליכה, מערכות חיישנים מודדות את התקדמותם ובינה מלאכותית יכולה להמליץ על התאמת התרגילים. ועדיין, פיזיותרפיסט צריך להעריך כאב, לבדוק טווחי תנועה, לזהות עייפות ולהחליט מתי לשנות את תוכנית האימון. פעמים רבות ההצלחה תלויה גם ביכולת לעודד אדם שמתמודד עם החלמה ארוכה ומתישה.

בתחום בריאות הנפש התמונה מורכבת אפילו יותר. צ'אטבוטים מסוגלים לנהל שיחות, לסייע בתרגול הרפיה ולהציע כלים להתמודדות עם מצוקה. אולם טיפול פסיכולוגי מקצועי כולל בניית אמון, זיהוי מצבים רגישים והתמודדות עם בעיות מורכבות. ככל שהמודעות לבריאות הנפש גדלה, מתרחב גם הביקוש למטפלים מוסמכים ולאנשי מקצוע בתחום.

• הלב שנפגע יכול לצמוח מחדש? הניסוי שמקרב את רפואת הלב לעידן חדש
• אופשן קר זינקה 33% אחרי שמקקסון וקרן CD&R הסכימו לקנות אותה ב-5.8 מיליארד דולר

האם הטכנולוגיה תיצור עוד ביקוש

הבינה המלאכותית עשויה אפילו להגדיל את הביקוש לחלק מהשירותים. מערכות שמזהות מחלות בשלב מוקדם יותר עשויות להפנות יותר מטופלים לבירור, למעקב ולטיפול. אבחון מוקדם של סוכרת, מחלות לב או פגיעה קוגניטיבית יוצר לעיתים צורך בליווי רפואי שנמשך שנים.

בריאיון על השפעת הבינה המלאכותית על עבודת הקרדיולוגים הוסבר כיצד מערכות מתקדמות כבר מסייעות בפענוח בדיקות לב, בניתוח נתונים ובקבלת החלטות רפואיות. השימוש בטכנולוגיה עשוי לאפשר לרופאים להקדיש יותר זמן למטופלים ולהפחית את שעות העבודה המשרדית.

עם זאת, גם בענף הבריאות צפויים שינויים משמעותיים בתעסוקה. תפקידי תיאום תורים, הקלדת מסמכים, חיוב לקוחות ועיבוד מידע רפואי יהיו חשופים יותר לאוטומציה. גם חלק ממשימות האבחון והמעקב עשויות לדרוש בעתיד פחות שעות עבודה. היתרון התעסוקתי הגדול נמצא בעיקר במקצועות שמשלבים מיומנות רפואית או טיפולית עם קשר אנושי ונוכחות פיזית.

הביקוש הגבוה גם מבטיח שכר גבוה בכל המקצועות. קיימים פערים גדולים בין רופאים מומחים לבין עובדי סיעוד ביתי, ובמדינות רבות המטפלים מתמודדים עם שכר נמוך, משמרות ארוכות ועבודה פיזית קשה. המחסור בעובדים נובע בחלקו גם משחיקה ומעזיבת המקצוע. לכן ממשלות נדרשות להשקיע בהכשרה, בשיפור תנאי העבודה וביצירת מסלולי קידום.

המצב בישראל והשנים הקרובות

בישראל הצורך משמעותי במיוחד. מספר האחיות ביחס לאוכלוסייה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, ובמקביל עולה הביקוש לשירותי רפואה בקהילה, לשיקום ולטיפול בקשישים. הגידול במספר הזקוקים לטיפול סיעודי כבר משפיע על ההוצאות של משקי הבית ועל מערכת הביטוח הסיעודי.

• מטראומה לשיקום: 1.2 מיליארד שקל כדי לחזור לעבודה
• פוטרת בגלל ה-AI? בריאיון העבודה הבא אולי תפגוש שוב את מי שהחליף אותך

השנים הקרובות צפויות להביא הרחבה של סמכויות האחים והאחיות, שימוש נרחב יותר ברפואה מרחוק, מערכות מעקב ביתיות ושילוב של רובוטים בפעולות טיפול ושיקום. בתי חולים ומוסדות סיעוד יידרשו להחליט כיצד לחלק מחדש את המשימות בין אנשי המקצוע לבין המערכות הממוחשבות. במקביל, בתי ספר לסיעוד, מוסדות להכשרת מטפלים ואוניברסיטאות יצטרכו להגדיל את מספר הבוגרים, דווקא בתקופה שבה מדינות רבות מתמודדות עם מחסור בתקציבים ועם פרישה של עובדים מנוסים.