סיטי צופה: בסנט יקצץ את מכרזי האג"ח הארוכות של ארה"ב, ואולי יוותר על ה-20 שנה
שלושה מיליארד דולר פחות בכל מכרז. זה התרחיש המרכזי של סיטי לקראת הודעת הגיוס הרבעונית של משרד האוצר האמריקאי בתחילת החודש הבא. בבנק מעריכים ששר האוצר סקוט בסנט יקטין את ההנפקות של אגרות החוב ל-20 ול-30 שנה, ולא שוללים מצב שבו האג"ח ל-20 שנה תיעלם מלוח המכרזים לגמרי. את החוסר צפוי האוצר להשלים בהנפקה גדולה יותר של שטרי חוב, ניירות קצרים שנפדים בתוך שנה.
היום מוכר האוצר אג"ח חדשה ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר פעם ברבעון, ובחודשים שבין לבין מרחיב אותה במכרזים של 22 מיליארד. באג"ח ל-20 שנה ההנפקה החדשה עומדת על 16 מיליארד דולר וההרחבות על 13 מיליארד. קיצוץ של 3 מיליארד יקטין את המכרזים של ה-30 שנה בכ-12%-14%, ואת אלה של ה-20 שנה בכחמישית.
האג"ח ל-30 שנה סיימה את השבוע סביב 5.6%, והתשואה ל-10 שנים עמדה על כ-5.25%, רמות שלא נראו בארה"ב יותר משני עשורים. במכרז ההרחבה של האג"ח הארוכה שנערך השבוע שילם האוצר 5.62%, לעומת כ-5.2% לפני חודשיים. כל עלייה כזו מתגלגלת לתשלומי הריבית על חוב פדרלי שכבר עבר את רף 40 הטריליון דולר.
כשהממשלה מוכרת פחות אג"ח ארוכות, יש בשוק פחות סחורה מהסוג הזה, ומשקיעים שרוצים לנעול תשואה לעשרות שנים קדימה נאלצים להתחרות עליה. התחרות הזאת אמורה לתמוך במחירים של האג"ח הארוכות ולבלום את התשואות שלהן. מנגד, החוב עצמו נשאר אותו חוב, והוא עובר לטווח קצר. שטרי האוצר ל-3 חודשים נושאים כיום תשואה של כ-4.05%, נמוכה בהרבה מזו של האג"ח הארוכות, אבל צריך לגלגל אותם שוב ושוב, והעלות שלהם צמודה כמעט אחד לאחד לריבית של הפד.
הקיצוץ, אם יגיע, יצטרף לשורה של צעדים שבסנט כבר עשה בקצה הארוך של העקום. לפני כחודש הגדיל משרד האוצר את הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות ל-6 מיליארד דולר בפעימה, פי שלושה מהתקרה שהייתה נהוגה קודם, וצירף לצוות את האסטרטג דיוויד זרבוס, שתמך במהלכים כאלה.
את האג"ח ל-20 שנה החזיר האוצר ללוח ההנפקות ב-2020, אחרי הפסקה של יותר מ-30 שנה, והביקוש אליה היה פושר כמעט מההתחלה. היא נסחרת לא פעם בתשואה גבוהה יחסית לשכנותיה בעקום, סימן שהשוק דורש פרמיה כדי להחזיק אותה. בסיטי ממליצים ללקוחות להמר שהיא תציג ביצועים טובים יותר מהאג"ח ל-10 שנים, מתוך הנחה שצמצום ההיצע, ובוודאי ביטול מלא, ירימו את מחירה.
רמז ראשון לכיוון יכול להגיע כבר ביום שישי הבא, כשמשרד האוצר יפיץ לסוחרים הראשיים את השאלון שקודם להודעת הגיוס. בסיטי מחכים לראות אם יופיע בו סעיף שבודק אם ענקיות הענן גוזלות חלק מהביקוש לחוב ארוך. מטא, אלפאבית, אמזון ואורקל גייסו בשנה האחרונה עשרות מיליארדי דולרים באג"ח, חלקן לטווחים של עשרות שנים, כדי לממן מרכזי נתונים לבינה מלאכותית. מדובר בחוב בדירוג גבוה שנותן תשואה עודפת על פני אג"ח המדינה. להערכת הבנק, ההיצע הזה לא הזיז את רמת הריבית הכללית, אבל קרנות הפנסיה, הקונות הטבעיות של חוב ארוך, נוטות כנראה לאג"ח של החברות האלה יותר מבעבר.
בחלק מבתי ההשקעות בוול סטריט מפקפקים בכך שקיצוץ במכרזים יוריד את עלות הגיוס של הממשלה. אחרי הכול, הגירעון נשאר בעינו והאוצר יצטרך לגייס את אותם סכומים בדרך אחרת, כשחלק גדול יותר מהחוב יהיה חשוף לכל שינוי בריבית הקצרה. בסנט עצמו מציג את עליית התשואות כמגמה עולמית, שחורגת הרבה מעבר לגבולות ארה"ב.
מכרז ההנפקה החדשה של האג"ח ל-30 שנה, המתוכנן לחודש הבא, יהיה הראשון שבו יורגש הקיצוץ אם יוחלט עליו: 22 מיליארד דולר במקום 25.
