דובאי סוחרת ביהלומים ב-42 מיליארד דולר - ישראל מורידה מס כדי להציל את הענף

דובאי סיימה את 2025 עם סחר יהלומים בהיקף של 41.8 מיליארד דולר, שיא היסטורי וזינוק של 17% בתוך שנה. באנטוורפן, בירת היהלומים הוותיקה של אירופה, הסתכם הסחר ב-19 מיליארד דולר, ירידה של 23% בשנה וכמחצית מהשיא של 2022. בישראל, שהייתה במשך עשרות שנים אחת המדינות החשובות בעולם בליטוש ובמסחר ביהלומים, היצוא ממשיך להצטמצם. המחצית הראשונה של 2026 הסתיימה עם יצוא נטו של יהלומים מלוטשים בהיקף של 625 מיליון דולר, ירידה של 21% בהשוואה לשנה שעברה.

על הרקע הזה מגיע ההסכם החדש בין רשות המסים לבורסה ליהלומים ברמת גן. החל מ-2027 יוכלו יהלומנים לבחור במסלול שבו ההכנסה החייבת במס תחושב לפי שיעור מוסכם מהמחזור, במקום להתבסס על קביעת הרווח בכל שנה בנפרד. ההסדר יחול בשנים 2027 ו-2028 ויבטל גם את דרישת ההכנסה המינימלית שהכבידה על סוחרים בתקופות שבהן הפעילות הצטמצמה (להרחבה: הסוף למניפולציות בענף היהלומים - הכנסת אישרה את חוק המס).

המטרה ברורה: להחזיר לישראל חברות יהלומים, להגדיל את מחזורי המסחר ולייצר פעילות סביב הבורסה ברמת גן. אלא שהממשלה מנסה לשפר את התנאים דווקא בתקופה שבה הרווחיות בענף נפגעת בכל העולם. השאלה היא אם הטבת המס תספיק כדי להחזיר סוחרים שכבר הקימו פעילות בדובאי, בהודו ובבלגיה.

בעבר המצב היה שונה לגמרי - יצוא היהלומים המלוטשים נטו מישראל הגיע לכ-7 מיליארד דולר לפני כעשור. לבורסה ברמת גן היה מעמד מרכזי במסחר הבינלאומי, ומאות חברות ניהלו באמצעותה עסקאות בהיקפים גדולים. ישראל רכשה יהלומי גלם, התמחתה בליטוש אבנים יקרות ובמסחר באבנים מלוטשות, ונהנתה מקשרים חזקים עם השוק האמריקאי.

חלק מהפעילות הזאת עבר בהדרגה למדינות אחרות. הודו הרחיבה את השליטה בליטוש, בעיקר בסוראט, שם פועלים מפעלים שמסוגלים לעבד כמויות עצומות של אבנים בעלויות נמוכות. דובאי השקיעה בתשתיות מסחר, לוגיסטיקה, מימון ואזורים כלכליים ייעודיים. במקביל, שוק היהלומים הטבעיים התחיל להתמודד עם תחרות מסוג חדש.

מה קרה ליהלומים בעולם?

השינוי הגדול ביותר מתרחש דווקא בחנויות התכשיטים בארה"ב. בסקר שנערך בקרב יותר מ-10,000 זוגות אמריקאים שהתחתנו ב-2025 נמצא שב-62% מטבעות האירוסין שנרכשו שולב יהלום מעבדה כאבן המרכזית. בשנת 2020 עמד השיעור על כ-18% בלבד.

הסיבה המרכזית פשוטה: המחיר. יהלום מעבדה הוא יהלום מבחינת ההרכב הכימי והתכונות הפיזיקליות שלו. ההבדל העיקרי הוא בדרך הייצור. במקום לכרות אבן שנוצרה בטבע במשך מיליוני שנים, מייצרים אותה בתנאים מבוקרים בתוך שבועות.

מחירי יהלומי המעבדה ירדו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, ובחלק מהמקרים מחירם נמוך בכ-80%-90% ממחיר יהלום טבעי בעל מאפיינים דומים. זוג שמתכנן להוציא כמה אלפי דולרים על טבעת יכול לבחור כיום אבן גדולה יותר, או לחסוך חלק משמעותי מהתקציב.

המהפכה הזאת משפיעה על כל שרשרת האספקה. כשהצרכן מוכן לשלם פחות, סוחרי היהלומים נדרשים להתאים מחירים, המלטשות מרוויחות פחות וגם חברות הכרייה נפגעות. התחרות מתחדדת במיוחד ביהלומים קטנים ובינוניים, שבהם המחיר משמעותי יותר מהייחוד של האבן.

• מחירי היהלומים בשפל - מה שבר את השוק?
• שרין בונה על AI - מתי תצא מההפסדים?

הדוגמה הבולטת היא דה בירס, החברה המזוהה ביותר עם תעשיית היהלומים הטבעיים. במחצית הראשונה של השנה הכנסותיה ירדו מכ-1.95 מיליארד דולר לכ-1.58 מיליארד דולר, והמחיר הממוצע שקיבלה על יהלומי גלם ירד מ-155 דולר לקראט ל-105 דולר, צניחה של 32%. החברה הציגה הפסד תפעולי תזרימי מתואם של 113 מיליון דולר, לעומת הפסד של 189 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

החברה האם אנגלו אמריקן כבר ביצעה מחיקות ערך כבדות על השקעתה בדה בירס. בשנת 2024 נרשמה הפחתת ערך של 2.9 מיליארד דולר, ובדוחות 2025 נוספה הפחתה של 2.3 מיליארד דולר. בסך הכול יותר מ-5 מיליארד דולר בשנתיים. אנגלו אמריקן פועלת למכירת החזקותיה בדה בירס, כחלק משינוי רחב במיקוד העסקי שלה.

גם חברות הכרייה מקטינות פעילות. דה בירס צמצמה את תחזית התפוקה שלה ל-2026 לטווח של 21-26 מיליון קראט, ובדרום אפריקה נבחנת השהיית פעילות במכרה ונטיה. בבוטסואנה, אחת המדינות התלויות ביותר בענף היהלומים, הירידה בהכנסות כבר הפכה לבעיה ממשלתית. יהלומים הם מקור מרכזי להכנסות המדינה ולמטבע זר, ולכן הירידה במחיר ובביקוש משפיעה על התקציב, על ההשקעות ועל התעסוקה.

בעולם כולו ניכרת ירידה חדה בשווי היהלומים שנכרים. ערך התפוקה של היהלומים הטבעיים הוערך בכ-16 מיליארד דולר ב-2022, לעומת כ-8.5 מיליארד דולר ב-2025. מדובר בירידה של כמעט חצי, שמשלבת צמצום בכמויות ושחיקה במחירים.

השנה יש סימנים ראשונים להתייצבות בחלק מקבוצות היהלומים. מדד מחירי היהלומים המלוטשים במשקל קראט אחד עלה בספטמבר בכ-0.3%, חודש שני ברציפות של עליות מתונות. גם יהלומים קטנים יותר רשמו התאוששות מסוימת. מדובר בשיפור מסוים במחירים, מול ירידה מצטברת גדולה לאורך השנים האחרונות.

• בנק וואן זירו מפטר עד 10% מכוח האדם; במטרה להגיע לרווחיות
• החות'ים מכוונים לשדות התעופה של סעודיה: הטיסות לריאד מבוטלות והכנס של בן סלמאן בסימן שאלה

דובאי מתרחבת גם כשהענף העולמי מתכווץ

הסיפור של דובאי מרשים. בתוך חמש שנים גדל שווי סחר היהלומים שלה בכ-140%, וב-2025 הגיע ל-41.8 מיליארד דולר. היקף המסחר במונחי משקל הגיע לכ-360 מיליון קראט, עלייה של 43% בתוך שנה.

ההצלחה נובעת ממספר גורמים - דובאי שנמצאת במיקום נוח בין אפריקה, הודו ואסיה, פיתחה תשתיות אחסון והובלה, משכה חברות מסחר בינלאומיות ויצרה קשרים עם מדינות הכרייה. גם הסנקציות על יהלומים רוסיים תרמו להעברת חלק מהפעילות אליה.

דובאי כבר פועלת גם בתחום יהלומי המעבדה. בשנת 2025 עברו דרך איחוד האמירויות 77 מיליון קראט של יהלומי מעבדה, עלייה של 93% בכמות. שווי הסחר הגיע ל-1.3 מיליארד דולר, עלייה של 8% בלבד. הפער בין הגידול בכמות לגידול בשווי ממחיש עד כמה המחיר הממוצע בתחום הזה ירד, לצד שינויים בתמהיל האבנים.

באוגוסט השנה הוקמה בדובאי מסגרת ייעודית למסחר ביהלומי מעבדה, עם כוונה לקדם גם שימושים בתעשיית השבבים, האלקטרוניקה והטכנולוגיות המתקדמות. מדובר בניסיון להרחיב את הפעילות מעבר לשוק התכשיטים, לתחומים שבהם יהלומים סינתטיים משמשים חומר גלם תעשייתי.

בלגיה משנה כיוון והודו ממשיכה לשלוט בליטוש

באנטוורפן המצב מורכב. העיר הייתה במשך דורות מרכז עולמי למסחר ביהלומים, אבל הסחר בה ירד מכ-41 מיליארד דולר בשנת 2022 לכ-19 מיליארד דולר ב-2025.

חלק מהירידה קשור לסנקציות על רוסיה. לפני שהאיחוד האירופי הטיל מגבלות על יבוא יהלומים רוסיים, יותר מ-30% מיבוא יהלומי הגלם לאנטוורפן הגיע מרוסיה.

הבלגים מנסים להתמודד עם השינוי באמצעות הקלות בכניסת סוחרים זרים, הסדרת אשרות עבודה, עידוד קליטת עובדים מקצועיים ושיפור תנאי המסחר. ברבעון הראשון של 2026 כבר נרשמה עלייה של כ-20% בכמות היהלומים שנסחרו באנטוורפן, ועלייה של 4% בשווי הסחר. גם יבוא יהלומי הגלם גדל בכ-36% במונחי משקל.

הודו, מצדה, ממשיכה להיות המרכז הגדול בעולם לעיבוד יהלומים. יותר מ-90% מהיהלומים המלוטשים בעולם, לפי מספר האבנים, עוברים תהליכי עיבוד בהודו. בשנה שהסתיימה במרץ 2026 הגיע יצוא היהלומים המלוטשים מהמדינה לכ-12.3 מיליארד דולר, ירידה של 8%.

הודו מתמודדת עם ירידה בביקוש בארה"ב ועם שינויים במדיניות המכסים. היצוא ההודי הכולל של אבני חן ותכשיטים לארה"ב ירד בכ-45% בשנה שעברה, בעוד היצוא לאיחוד האמירויות ולהונג קונג גדל.

כמה באמת ישלמו היהלומנים בישראל?

השינוי המרכזי בהסכם החדש הוא באופן קביעת ההכנסה לצורכי מס. ענף היהלומים מתאפיין במחזורי מכירות גדולים יחסית לרווח. יהלומן יכול לקנות אבן ב-100 אלף דולר ולמכור אותה ב-102 אלף דולר. המחזור שנוצר הוא 102 אלף דולר, אבל הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה הוא 2,000 דולר, לפני הוצאות נוספות.

המודל החדש מאפשר לקבוע את בסיס המס באמצעות שיעור מוסכם מהמחזור. כך אפשר לצמצם מחלוקות על שווי המלאי ועל חישוב הרווח, וליצור ודאות גדולה יותר לעסקים. בנוסף, ביטול רצפת ההכנסה המינימלית אמור להקל על יהלומנים שמחזוריהם ירדו.

ההשוואה לבלגיה מעניינת. שם פועל כבר כעשור מנגנון שמכונה מס הקראט. במסגרתו מחושב רווח גולמי לצורכי מס בגובה 2.1% ממחזור המכירות, וממנו מנוכות הוצאות מוכרות. ההכנסה החייבת הסופית כפופה לרצפה של 0.55% מהמחזור.

לדוגמה, חברה בלגית שמוכרת יהלומים ב-10 מיליון שקל בשנה תציג במסגרת החישוב רווח גולמי לצורכי מס של 210 אלף שקל. גם אחרי ניכוי ההוצאות המותרות, ההכנסה החייבת תהיה לפחות 55 אלף שקל. מס החברות יחושב על ההכנסה החייבת, בהתאם לכללים החלים עליה.

צריך להבחין בין שיעור הרווח שנקבע לצורכי מס לבין שיעור המס עצמו. בישראל ההסדר החדש קובע בסיס נמוך משמעותית בהשוואה למודל הבלגי.

מס החברות באיחוד האמירויות עומד בדרך כלל על 9% מהרווח החייב, בעוד חברות שעומדות בתנאים של אזורי הסחר החופשי עשויות ליהנות ממס של 0% על ההכנסה. גם בנושא המכס קיימים הבדלים: בדובאי חל תעריף כללי של 5% על סוגי סחורות מסוימים, אבל יהלומי גלם פטורים ממכס, וסחורות הנכנסות לאזורי סחר חופשי עשויות ליהנות מפטור כל עוד הן נשארות במסלול המסחר המתאים.

ישראל יכולה להציע מסלול מס אטרקטיבי מאוד ליהלומנים, אבל היתרון היחסי תלוי בסוג הפעילות, במקום שבו החברה רשומה ובאופי העסקאות.

עבור יהלומן בינלאומי יש שיקולים נוספים: זמינות אשראי מבנקים, יכולת להעביר סחורה במהירות, מספר הקונים והמוכרים הפועלים באותו מרכז מסחר והעלויות הכרוכות בהפעלת משרד ועובדים. מדיניות המס היא מרכיב משמעותי בהחלטה, לצד התנאים העסקיים.

ההיחלשות של תעשיית היהלומים משפיעה גם על חברות ישראליות שמוכרות לה ציוד ושירותים. אחת מהן היא שרין טכנולוגיות, שפיתחה מערכות לתכנון, סריקה ודירוג של יהלומים.

שרין סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם הפסד נקי של 3.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-200 אלף דולר בתקופה המקבילה. ההכנסות ירדו ב-6% והסתכמו ב-14.4 מיליון דולר. החברה מנסה להרחיב את פעילות התוכנה והמידע שלה ולפתח תחומים נוספים באמצעות בינה מלאכותית, אבל החולשה בשוק היהלומים ממשיכה להשפיע על תוצאותיה.