'יהלומים הם לנצח'? הסוף המר של יהלומי המעבדה

חברת De Beers - המותג שהצליח להחזיר את הניצוץ ליהלומים לאחר תקופת ה'שפל הגדול' עם הסיסמה 'יהלומים הם לנצח' - סוגר את המותג לייטבוקס שהתמקד ביהלומי מעבדה. לקח זמן ל-De beers לשכנע את העולם שמחיר היהלום שקול לרמת האהבה של הארוס לארוסתו, לקח זמן עוד יותר לשכנע את ההמונים שגם יהלום מלאכותי שנוצר במעבדה יכול לעשות את הקסם הזה ולבטא את עומק האהבה.

אבל במקרה של יהלומי המעבדה ההצלחה בהחדרת המוצר הייתה לרועץ עבור De Beers. אם את המינרלים הנוצצים צריכים לחפש, לסקור מרבצים, לערב גיאולוגים, לכרות וללטש הרי שאת יהלומי המעבדה אפשר לייצר בעלות זניחה באופן יחסי, הייצור זול בכ-70 עד 90% מהפקת יהלום טבעי. מבלי להתעמק, כדי להפיק יהלום מעבדה מדמים את התנאים הגיאולוגים של היהלום הטבעי, משתמשים ב'זרע יהלום' מין שבב מינרלי טבעי של המינרל האמיתי, מצפים אותו בגרפיט ומפעילים לחץ עצום וטמפרטורה של כ-1,500 מעלות ובתוך כ-3 עד 10ימים מתקבל המינרל הנדיר.

ב-2003 היו הניסויים המוצלחים הראשונים בשיטת ה-CVD שאיפשרה ייצור של יהלומים שקופים שמתאימים גם לתעשיית התכשיטים, 3 שנים אחר כך ועד 2010 קמו חברות מסחריות לתחום ולאחר החדירה האיטית והעקבית לשוק הקמעונאי הצטרפו אל הטרנד גם השחקנים הגדולים כמו De Beers ונתנו את החותמת כי זהו מוצר לגיטימי. ב-2018 הנציבות הפדרלית למסחר שינתה את ההגדרה של מהו יהלום לכך שתכלול גם את אותן המינרלים שהופקו במעבדה ובכך קפץ מעמדם של היהלומים הסינטטים.

 רק שהצלחת הענף גרמה לו לקנבליזנציה. הרווחים הנוצצים קראו לשחקנים רבים להכנס לתחום כשהעלות בין יהלום טבעי לחברו המתחזה הייתה  די דומה. אמנם יש מו"פ ומכשור יקר אבל שורת הרווח הצליחה לשכנע כי זהו ענף מבטיח. ההערכות לשווי השוק העולמי באותה תקופה עמדו על כ-100 מיליארד דולר ודוחות הציגו קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-2% והגעה ל-118 מיליארד דולר לקראת 2030. בהחלט מרחב תמרון גדול לשחקנים בתעשייה.

• לא חייבים לאבד את הארנק בהצעת האירוסין – איך למצוא תכשיט יוקרתי במחיר נגיש
• "שוק היהלומים במקום נמוך כרגע, ההערכה שלי שהתנאים ישתפרו בעתיד"

אבל ככל שהצטרפו יותר ויותר שחקנים, הודו וסין פיתחו קווי ייצור בקנה מידה תעשייתי ויצרו עשרות אלפי יהלומים מידי חודש. הטכנולוגיות שופרו - שיטת CVD שהוזכרה, כמו גם שיטת HPHT הפכו למדויקות ויעילות מה שהוזיל משמעותית את הייצור וגרם להצפה בשוק בעיקר בפלח היהלומים הקטנים והבינוניים. בנוסף, ככל והיהלומים הפכו ליותר נפוצים וזולים היוקרה שלהם התחילה להתהמהם. כולנו מכירים את ההטיה הקוגנטיבית שגורמת לנו לייקר את מה ששילמנו עליו הרבה וכך קרה גם עם היהלומים הסינטטים.

בתגובה, מותגי יהלומי המעבדה אולצו לצאת בהנחות גדולות, כאלו שחתכו עמוק בשורות הרווח. לייטבוקס וגם בריליאנט אירת' חתכו במחירים והפכו להפסדיות. כאמור כעת דיווחו בחברת De Beers שהם מרימים ידיים וקוטעים את הזרוע ההפסדית. לייטבוקס תסגר והמותג יתמקד בשיווק היהלומים המסורתיים.

לאן הלכו ה'מזל וברכה' הציוניים?

לתעשיית היהלומים בארץ יש כבר היסטוריה בת למעלה ממאה שנה. התעשייה החלה להתפתח בישראל בשנות ה-30 של המאה הקודמת עם הקמת מלטשות ראשונות בפתח תקווה ובתל אביב. בתקופת השיא, ישראל הייתה אחראית לכ-40% מייצוא היהלומים המלוטשים ואם הייתם צועדים אז ב"רובע היהלומים" שברמת גן הייתם שומעים בליל שפות שהיו נחתמות בלחיצת ידיים ו'מזל וברכה'. באותן שנים הועסקו בתעשייה כ-35 אלף עובדים שעסקו בסקירה, ליטוש ומסחר. המדינה הייתה גם למייסדות תהליך קימברל, פורום בינלאומי המאגד ממשלות וארגונים כדי להסדיר את מערכת הסחר ביהלומים ולפקח על אמינות המקורות. 

• פרטנר מציגה המשך צמיחה ברווחיות ובתזרים
• אמות פותחת את השנה ביציבות, אך שומרת על תחזית שמרנית
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בשנים האחרונות חלה ירידה בהיקף הסחר ביהלומים טבעיים. בשנת שעברה, יצוא היהלומים המלוטשים מישראל נטו עמד על כ-1.8 מיליארד דולר, ירידה של כ-35% לעומת 2023. גם יבוא יהלומי הגלם עמד על כ-800 מיליון דולר, ירידה של 13% לעומת השנה הקודמת. מרכזי הליטוש ברמת גן רשמו ירידה משמעותית בנפח העבודה. קשה מאוד להתמודד עם תמחור כח האדם של מדינות המזרח כמו הודו, סין ותאילנד – שם עלויות העבודה נמוכות משמעותית. במקביל, בשנים האחרונות נרשמה ירידה חדה הן ביבוא והן ביצוא של יהלומים בכל העולם. בין הגורמים להאטה בביקוש לתכשיטים יוקרתיים, עלייה באינפלציה העולמית, והתכווצות הכלכלה כשמוצרי המותרות ותכשיטי היוקרה הראשונים להפגע. אפילו הפגיעה בשרשרת האספקה עם הטלת סנקציות כלכליות על רוסיה – ספקית יהלומי הגלם השנייה בגודלה בעולם לא הצליחה להרים את מגמת המחירים.

כאמור, היקף הפעילות בענף בירידה חדה, מה שכבר הוביל יהלומנים רבים מהתעשייה לשנות כיוון ולגוון את ערוצי הפעילות לענפים אחרים כמו נדל"ן בין אילי ההון שהתאפיינו בעבר בעיקר בעיסוק ביהלומים ושינו כיוון מהם לענפים נדל"נים כמו האוליגרך לב לבייב וכן יוסף גרינפלד ומהם לענפי הנדסה ותשתיות כמו דני שטיינמיץ.

למשבר הגלובלי לא נותרה חסינה גם התעשייה הישראלית שניסתה לרכב גם היא על גל ההזדמנויות של יהלומי המעבדה. המקרה הבולט ביותר הוא של חברת Lusix, שהוקמה בשנת 2016 על ידי בני לנדא והפיזיקאי יוסי יאיון. לוסיקס נחשבה לחלוצה ישראלית בתחום, עם חזון לייצר יהלומים נקיים, אתיים ומתקדמים טכנולוגית – ולהחזיר את ישראל לימי הזוהר של התעשייה שהייתה בעבר ליבת הייצוא הלאומי. לוסיקס גייסה השקעות עתק של יותר מ־150 מיליון דולר ממשקיעים כמו תאגיד לואי ויטון LVMH, דודי ויסמן, מור השקעות וגם מאהרון פרנקל ובמשך תקופה ארוכה נדמה היה כי לוסיקס בדרך לכבוש שווקים. אלא שבפועל רק שמונה שנים מההקמה – היא קרסה, משאירה מפעל חצי פעיל, וחובות של יותר מ-100 מיליון שקל.

בספטמבר האחרון הגישה לוסיקס בקשה להגנה מפני נושים וביקשה עיכוב בהליכים כדי לנסות ולהתמזג עם חברה ישראלית אחרת, נסיון שכשל. מי שהצילה את החברה מחדלות הפרעון חודש לאחר מכן היא חברת פניקס דיימונדס הבלגית-הודית שקיבלה את החברה תמורת סכום סמלי של 4 מיליון דולר בלבד. העסקה כללה התחייבות להעסיק 23 עובדים ישראלים – מהם 13 מעובדי המו"פ – תוך שמירה על התנאים שלהם.

סוף עידן או התחלה חדשה?

תעשיית היהלומים המסורתית לא עמדה מנגד. חברות כמו De Beers לא רק נטשו את המודל העסקי של יהלומי המעבדה, אלא גם פעלו באופן מכוון לערער את מעמדם. De Beers למעשה השתמשה במותג ה'לייטבוקס' ככלי אסטרטגי כדי לערער את שוק הסינתטים. לפני שסגרה את לייטבוקס היא קבעה תמחור אחיד של 800 דולר לקראט עבור היהלומים המלאכותיים וככה הצליחה ליצור נרטיב שאומר ש'אם זה זול כל כך, זה לא באמת יהלום'. המהלך הזה לא נועד רק לשמר את ההבחנה בין טבעי לסינתטי, אלא גם להחזיר את היהלום הטבעי למקומו כסמל יוקרה בלעדי, כזה שאי אפשר לייצר בכמויות תעשייתיות. 

אבל האם זו קריסה סופית של שוק, או שמא שלב טבעי בהתפתחותו? ייתכן שהסיפור רחוק מלהסתיים, ומה שנראה כמשבר הוא למעשה תחילתו של פרק חדש. יהלומי המעבדה, שרכבו בהתחלה על ההילה הרומנטית, לא נעלמים כזה מהר – הם מוצאים ייעוד חדש. ממדפי התכשיטים הם נודדים אל מעבדות ההיי-טק, שם הם משמשים כחומר גלם אידיאלי עבור לייזרים, מוליכים למחצה, מערכות קוונטיות וחוות שרתים. 

יהלום סינתטי, עם תכונותיו כמוליך חום יוצא דופן וכחומר יציב וניתן לעיצוב, הופך לנכס בתעשיות מתקדמות. תכונות אלה מאפשרות שימוש בו כרכיב קריטי בייצור מערכות קירור עבור מחשבים ושרתים, שבהן ניהול חום יעיל הוא הכרחי. בנוסף, קשיחותו ועמידותו הופכות אותו לחומר אידיאלי ליישומים בתעשיות כמו חלל ורפואה, שבהן דיוק ואמינות הם מפתח. אם השוק יצליח להפריד בין שני המסלולים הללו, ייתכן שבעתיד הקרוב נראה לא רק שני סוגי יהלומים, אלא שני עולמות מקבילים – ואולי אף את ישראל מחזירה לעצמה את הברק, בדרך חדשה.