מערכת אור איתן, מערכת לייזר מתקדמת ליירוט איומים אוויריים, נועדה לתת מענה לבעיה שהפכה קריטית בשנים האחרונות: הצורך להתמודד עם כטבמים, רחפנים, פצמרים ורקטות קצרות טווח, בעלויות זולות ובזמן תגובה מיידי שיכול להציל חיים ולמנוע נזקים עצומים לתשתיות אזרחיות.

המערכת מבוססת על קרן לייזר בעוצמה גבוהה, המכוונת לנקודה רגישה במטרה, מחממת אותה עד שהיא מאבדת יציבות או מתפוצצת באוויר בצורה מבוקרת ובטוחה. היתרון הגדול והמהותי הוא עלות זולה במיוחד שנעה סביב כמה דולרים בודדים לכל ירי, לעומת עלותם העצומה של טילים מיירטים שמגיעה לעשרות אלפי דולרים ואף יותר עבור כל יירוט בודד. עם זאת, כמו כל טכנולוגיה מתקדמת, היא אינה פתרון קסם או יכולת בלתי מוגבלת, והיא כוללת מגבלות משמעותיות הקשורות לתנאי מזג אוויר כמו עננות כבדה או ערפל, צריכת אנרגיה גבוהה שדורשת מקורות חשמל מתקדמים, וצורך בפיקוח אנושי צמוד שמבטיח שימוש אחראי ומדויק.

כדי להבין לעומק את המערכת החדשנית הזו, את מה שהיא יודעת לעשות ואת מה שלא, את המשמעות האזורית והבינלאומית שלה, ואיך היא משתלבת בתוך מערך ההגנה המורכב של ישראל ושל מדינות נוספות, חשוב לבחון את הפרטים הטכניים והמבצעיים שמגדירים את יכולותיה. מערכת אור איתן מייצגת קפיצת מדרגה טכנולוגית שיכולה לשנות את כללי המשחק בהגנה אווירית, אך היא גם מביאה עמה אתגרים חדשים.

המערכת שפותחה על ידי רפאל ומשרד הביטחון לצד פיתוח רכיבי הלייזר על ידי אלביט מערכות, פועלת על בסיס עקרונות פיזיקליים ברורים: כאשר חיישנים מתקדמים מזהים איום נכנס, מערכת מחשוב מתוחכמת מחשבת את מסלול הטיסה החזוי ומכוונת את קרן הלייזר העוצמתית לנקודת התורפה האופטימלית במטרה, לרוב באזור המנוע או ראש הנפץ. הקרן מחממת את הרכיב הספציפי עד שהוא נמס, מתפוצץ או מאבד שליטה, והמטרה נופלת מבלי להגיע למטרה המיועדת לה ולגרום נזק לאוכלוסייה האזרחית או לתשתיות קריטיות.

שדה היישום והאתגרים הטכניים

מערכת אור איתן פותחה בשיתוף פעולה אסטרטגי ומתקדם בין משרד הביטחון הישראלי, חברת רפאל ואלביט מערכות, כשכל גורם תורם את המומחיות הייחודית שלו. הפרויקט נקרא "מגן אור" וכשהמערכת הפכה למיושמת בשטח באופן מלא, הוחלף השם ל"אור איתן". רפאל הובילה את התחום המורכב של בקרת האש והטמעת המערכת בתוך מערכי הגנה קיימים, תוך הבטחת תאימות מלאה עם מערכות כמו כיפת ברזל וקלע דוד. אלביט תרמה את יכולות הלייזר המתקדמות והאופטיקה המתוחכמת, ביחד עם מערכות חיישנים שמאפשרות זיהוי וכיוון מדויק. מדובר בפיתוח ישראלי מתקדם שמושך עניין רב ותשומת לב בינלאומית גם מצד מדינות נאטו ומדינות רבות בעולם.

הסיבה שישראל זקוקה למערכת כזו, למרות שכבר יש לה את כיפת ברזל המוכחת והמוצלחת, נעוצה בדינמיקה הכלכלית והמבצעית של העימותים. כיפת ברזל מתמודדת בהצלחה רבה עם טילים ורקטות קצרי טווח ופצמרים, אבל כל יירוט בודד עולה עשרות אלפי דולרים, מה שיוצר עומס כלכלי עצום כאשר האויב משגר מאות או אלפי רקטות ורחפנים במהלך עימות ממושך.

כאן נכנסת אור איתן לתמונה כפתרון משלים ומהפכני, שמאפשרת יירוט בעלות מזערית של דולרים בודדים בלבד, ומספקת מענה כלכלי וטקטי יותר לאיומים המוניים והמתמשכים. המערכת משתלבת באופן אורגני במערך ההגנה הישראלי הרב שכבתי: לייזר אור איתן לטווח קצר ולעלות זולה, כיפת ברזל לטווח בינוני עם טילים מיירטים מתקדמים, קלע דוד לטווחים ארוכים יותר, וחץ למטרות בליסטיות ואסטרטגיות. כך נבנית הגנה רב שכבתית ומשולבת שמאפשרת מענה מיטבי לאיומים מסוגים שונים ובעלויות משתנות, תוך ניצול מקסימלי של היתרונות הייחודיים של כל מערכת.

הפער הכלכלי המרשים בין אור איתן לבין טילים מיירטים מסורתיים הוא דרמטי ומשמעותי: עלות יירוט בכיפת ברזל נעה בין 50 ל-100 אלף דולר לכל טיל מיירט, בעוד עלות יירוט במערכת אור איתן היא כמה דולרים בודדים בלבד, שמייצגים בעיקר את עלות החשמל הנדרשת להפעלת המערכת.

מה היא יודעת לעשות ומה לא

מהי מערכת אור איתן ואיך היא פועלת? אור איתן היא מערכת לייזר קרקעית מתקדמת ליירוט איומים אוויריים קצרי טווח וזולים, כולל רחפנים בגדלים שונים, פצצות מרגמה, ולעיתים גם רקטות קצרות טווח. במקום ליירט באמצעות טילים יקרים ומורכבים, היא שולחת קרן לייזר עוצמתית ומיקודית שמחממת ומפרקת את המטרה תוך שניות ספורות, באופן שמונע ממנה להגיע ליעדה ולגרום נזק.

טווח הפעולה ומגבלות טכניות? המערכת הראשונית מדווחת על טווחי פעולה של כמה קילומטרים, כשהטווח המדויק תלוי בעוצמת הקרן, בתנאי השטח והמזג אוויר, ובגודל וסוג המטרה. בעתיד צפויות גרסאות מתקדמות יותר עם טווחים גדולים יותר, שעשויים להגיע לעשרות קילומטרים, אך מגבלות הקשורות למזג אוויר ולתנאים אטמוספריים עדיין יישארו קיימות ויגבילו את יעילות המערכת במצבים מסוימים.

מהירות התגובה ודיוק הפגיעה? לייזר מסוגל להשמיד מטרה בתוך 3 עד 10 שניות של חשיפה ישירה ורציפה, כשהיתרון הגדול הוא שהתגובה כמעט מיידית וללא צורך להמתין לטיל מיירט שצריך לנסוע במרחב ולהגיע למטרה. בנוסף, המערכת אינה תלויה במלאי מוגבל של תחמושת פיזית, מה שמאפשר פעולה רציפה כל עוד יש מקור אנרגיה זמין.

המגבלות והאתגרים העיקריים למערכת יש מגבלות משמעותיות שחשוב להכיר: הלייזר פחות יעיל או בלתי יעיל כלל בתנאי מזג אוויר קשים כמו ערפל כבד, אבק סמיך בעת סופות חול, או גשם כבד שמפזר את קרן האור. בנוסף, המערכת דורשה אספקת חשמל עצומה ויציבה, מה שמקשה על פריסתה בשטחי קרב מרוחקים או במקומות שבהם התשתיות פגועות. יתרה מכך, המערכת זקוקה לקו ראייה ישיר וברור למטרה, מה שיכול להיות מאתגר בסביבות עירוניות צפופות או בטופוגרפיה מורכבת.

איך זה משתלב עם לוחמה אלקטרונית? לוחמה אלקטרונית מסוגלת לשבש אותות GPS ותקשורת של רחפנים עוד לפני שהם מתקרבים לטווח המסוכן, מה שיוצר שילוב יעיל: מערכות הלוחמה האלקטרונית מטפלות בחלק מהנחיל מרחוק על ידי ניתוק הקשר שלהם עם המפעילים, ומערכות הלייזר סוגרות את המעגל על מה שחדר פנימה ועבר את השכבה הראשונה של ההגנה.

הסיכונים בתלות אוטומטית? מערכות הגנה אוטומטיות מתקדמות עלולות ליצור סיכונים חדשים, כולל אפשרות לטעויות שיגרמו לירי ידידותי או פגיעה במטוסים אזרחיים, והן עלולות להפוך למטרה למתקפות סייבר שינסו להשתלט עליהן או לשבש את פעולתן. ככל שהאוטונומיה של המערכות מתרחבת, יש צורך הולך וגובר בהבטחת פיקוח אנושי מתמיד, פיתוח פרוטוקולי חירום ברורים, ומערכות בקרה רציפה שמבטיחות שליטה מלאה על התהליכים.

הובלה טכנולוגית ישראלית ישראל מתבססת כמרכז עולמי מוביל בתחום ההגנה בלייזר, מה שמגביר באופן משמעותי את התלות של מדינות מערביות בטכנולוגיה ובמומחיות הישראלית. זה מעניק לה יתרון דיפלומטי וכלכלי חשוב, אך גם מעורר אנטגוניזם הולך וגובר בקרב מדינות יריבות כמו איראן ורוסיה, שינסו לפתח נגד מערכות או לשבש את הפיתוח והמכירות הישראליות באמצעים שונים.

אתגרים עתידיים ופתרונות טכנולוגיים

הפיתוח המתמשך של רחפנים הצד התוקף לא יישאר בחיבוק ידיים וינסה לפתח רחפנים עמידים יותר ללייזר, כולל כאלה עם ציפויים מחזירי אור או מפזרי קרינה, מערכות קירור מתקדמות, או יכולות טיסה במהירות גבוהה שתקשה על המערכות לעקוב ולכוון. נחילים גדולים במיוחד עשויים לנסות להציף את מערכות הלייזר ולשבור את היכולת להגיב לכל איום בו זמנית, מה שידרוש פיתוח מערכות מרובות וחכמות יותר.

בינה מלאכותית ואוטומציה בינה מלאכותית מתקדמת תאפשר זיהוי מהיר יותר וסיווג מדויק של מטרות, חיזוי מסלולי טיסה מורכבים, ואופטימיזציה של ירי והקצאת משאבים בין מערכות הגנה שונות. היא גם תאפשר ניהול סימולטני של מספר רב של איומים ללא התערבות אנושית מיידית. עם זאת, יש סכנה ממשית בהחלטות שגויות במצבים לא צפויים או מורכבים, ולכן נדרש פיקוח אנושי צמוד וחכם.

שילוב עם פלטפורמות ניידות כיום כבר קיימות גרסאות של מערכות לייזר רכובות על משאיות ורכבים צבאיים, ובעתיד צפויים ניסיונות לשלב מערכות לייזר במטוסים בלתי מאוישים, בכלי טיס מאוישים, או אפילו ברכבים אוטונומיים. עם זאת, נדרש פתרון טכנולוגי מתקדם לבעיות משקל, גודל ואנרגיה שמגבילות כיום את הניידות של המערכות.