הבעל נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו

באולם בית המשפט לענייני משפחה בחדרההקריא באחרונה השופט ירון אלטרזון את החלטתו בתיק טעון רגשית במיוחד. מדובר בבני זוג שנישאו בשנת 2000 ולהם שלושה ילדים משותפים, אך חיי המשפחה עלו על שרטון לפני כמה שנים, לאחר שהאשה גילתה כי בעלה מנהל מערכת יחסים אינטימית עם גברים. הגילוי הוביל למשבר קשה, לעזיבתה של האשה את הדירה המשותפת ולפתיחה בסדרת הליכים משפטיים שעסקו במזונות, במשמורת ובחלוקת רכוש.

לדברי האשה, בעלה לא הסתפק בפרידה אלא הפסיק לשלם את המשכנתא, צבר חובות כבדים והשאיר אותה להתמודד לבדה עם ההוצאות השוטפות של גידול הילדים. ואולם הדרמה האמיתית התרחשה באוגוסט 2024, אז עזב הבעל את הארץ "באישון לילה", כלשון פסק הדין, מבלי להודיע על מועד חזרתו - ומאז לא שב. "נראה כי הוא אינו מתעתד לשוב בקרוב", ציין השופט, והוסיף כי מאז ניתק האב את קשריו עם ילדיו כמעט לחלוטין, למעט שיחות טלפון נדירות.

האשה טענה כי הנסיבות האלה גורמות לה נזק כלכלי ונפשי כבד. היא נאלצת לשלם חובות שנוצרו על הדירה בסכומים של עשרות אלפי שקלים, לקצר את שעות עבודתה כדי להיות זמינה לילדים ולהתמודד עם טיפולים משפחתיים הנדרשים בשל משבר הנטישה. "מאז הימלטות המשיב לחו"ל אני מתמודדת לבד עם כל החזיתות - כלכלית, נפשית והורית", היא כתבה בבקשתה, והוסיפה כי המצב אינו מאפשר חלוקה שוויונית של הדירה.

התנהלות חסרת תום לב ומזלזלת

במוקד ההליך עמדה בקשתה של האשה להפעיל את סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, המאפשר לבית המשפט לקבוע חלוקת רכוש שאינה שווה כשמתקיימות נסיבות מיוחדות. בית המשפט בחן תחילה את המסגרת הנורמטיבית, תוך סקירת הפסיקה הקובעת כי מדובר ב"ערכת כלים משוכללת" שמופעלת במשורה ורק במקרים חריגים מאוד. השופט אלטרזון קבע כי במקרה זה מתקיימות אותן נסיבות חריגות. "אין ספק כי התנהלותו = או ליתר דיוק 'היעלמותו' - של המשיב גורמת למבקשת נזק רב", הוא כתב בפסגק הדין שפורסם. הוא ציין כי האב לא משלם מזונות, לא מקיים זמני שהות, ומותיר את האם להתמודד לבדה עם שלושת ילדיהם. לדבריו, מדובר בהתנהלות חסרת תום לב ומזלזלת. הוא הוסיף כי, "העלמותו החד צדדית והפיתאומית של המשיב באמצע הליך משפטי מורכב... מקוממת, מכעיסה, חסרת תום לב משווע ומזלזלת באופן בוטה וקיצוני".

• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• דרשה לשמש אפוטרופוסית יחידה לילד מרומן - ביהמ"ש התנגד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהחלטתו הדגיש השופט כי חלוקה שוויונית של הדירה תוביל לאי צדק מובהק כלפי האשה, ולכן יש לקחת חלק מהזכויות הקנייניות של הבעל. השופט הסתמך גם על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, שבהן הודגש כי יש לבחון את מכלול הנסיבות, כולל חלוקת האחריות ההורית והשפעת היעדרות אחד ההורים על הילדים. בפסק הדין נכתב גם כי יש להתחשב בטרחה המוגברת של ההורה המחזיק במשמורת על הילדים. השופט ציטט את דברי השופט רובינשטיין בבע"מ 1356/08: "במשפחות פרודות, ההורה המשמורן משקיע משמעותית יותר ממשנהו בטרחה הכרוכה בגידול הילדים, וגם לכך יש ליתן ביטוי".

לאחר בחינת מכלול הטענות קבע בית המשפט כי אכן יש להפעיל במקרה הזה את סעיף 8(2) לחוק ולהעניק לאשה 60% מתמורת הדירה, לעומת 40% בלבד לבעל. "אני סבור כי המלטות המשיב מן הארץ כשהוא מותיר את המבקשת ואת שלושת ילדיהם לאנחות... הינה בהחלט סיבה מיוחדת המאפשרת לבית המשפט לעשות שימוש חריג בסמכותו", פסק השופט בהכרעת הדין. עוד נקבע כי החלוקה תיעשה בערכי נטו, כלומר לאחר סילוק המשכנתא, חובות הארנונה, הוצאות מכירת הדירה ומסים. בכך מבקש בית המשפט להבטיח חלוקה צודקת שתאפשר לאשה ולילדיה יציבות כלכלית מסוימת לנוכח המצב שנכפה עליהם. השופט אלטרזון סיכם את החלטתו במלים חדות: "המשיב הבין היטב את משמעות מעשיו... והוא יישא בתוצאותיהם ועל כך אין לו אלא להלין על עצמו".

למה בית המשפט בכלל יכול לשנות את החלוקה של דירה משותפת ולא לחלק אותה חצי-חצי?

• סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
• טענה שאיבדה צמיד יקר - כלל טענה שזה ניסיון למרמה; מה קבעה השופטת?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

בדרך כלל, כשיש דירה משותפת היא מתחלקת שווה בשווה. אבל החוק נותן לבית המשפט אפשרות לחרוג מהכלל הזה במקרים מיוחדים, למשל אם חלוקה שווה תגרום לאי-צדק ברור. זה בדיוק מה שקרה כאן: השופט אמר שנסיבות המקרה כל כך קיצוניות, שהוגן יותר לתת לאשה חלק גדול יותר מהדירה.

מה היה חריג כל כך במקרה הזה שהצדיק את השינוי?

הבעל פשוט עזב את הארץ באמצע ההליכים, הפסיק לשלם מזונות, לא בא לראות את הילדים - והשאיר את האשה להתמודד לבד עם כל הקשיים. השופט כתב שזה "מקומם ומכעיס" ושאין סיבה שהאשה תסבול פעמיים - גם מהיעדר התמיכה וגם מחלוקה שווה של הדירה.

האם בית המשפט לקח בחשבון גם את טובת הילדים?

כן, ועוד איך. השופט הזכיר שהאשה נושאת לבדה בנטל גידול שלושת הילדים, כולל טיפול רגשי שנדרש בגלל הנטישה. הוא אמר שצריך לשקלל את כל זה בחלוקת הרכוש, כי זה לא רק עניין של כסף אלא גם של אחריות הורית.

האם כל אשה שבעלה עזב לחו"ל יכולה לקבל יותר ממחצית מהדירה המשותפת?

לא. השופט הסביר שמדובר במקרים חריגים מאוד. לא כל נסיעה לחו"ל מצדיקה חלוקה לא שווה. במקרה הזה, השילוב של עזיבה בלי חזרה, הפסקת תשלומי מזונות, נטישת הילדים והנזק הכלכלי גרם לבית המשפט להפעיל את הסמכות המיוחדת הזו.

מה בעצם יוצא מזה לאשה ולילדים?

כשהדירה תימכר, היא תקבל 60% מהכסף במקום 50%. זה ייתן לה קצת יותר יציבות כלכלית כדי להמשיך לגדל את הילדים, לשלם חובות ולהבטיח להם קורת גג בעתיד.

במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע פרסם באחרונה פסק דין שחתם פרק ארוך וסבוך בחייהם של בני זוג לשעבר. מאחורי ההכרעות המשפטיות הסתתר סיפור חיים יומיומי של זוגיות שנמשכה יותר מעשור, ילדים עם צרכים מיוחדים, הקרבה מקצועית מצד אחד וקריירה ניהולית מצליחה מצד שני. בעוד שהבעל התקדם לתפקידי מפתח בעבודתו והכנסתו גדלה והלכה, האשה בחרה להישאר בבית ולטפל בילדים - בחירה שהובילה בסופו של דבר גם לקרב משפטי על חלוקת הנכסים. השניים נישאו ב-2008. היא היתה אז גרושה ואם לבן מתבגר, והוא רווק שעבד כמהנדס בתפקיד ניהולי. במהלך חיי הנישואים נולדו להם שני ילדים משותפים, שניהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. לפי עדות האם, היא הקדישה את חייה לטיפול בילדים, למדה את תחום האוטיזם לעומקו, ליוותה את הילדים בטיפולים ובמסגרות החינוך, ואף ויתרה לחלוטין על קריירה עצמאית. לדבריה, חלוקת התפקידים היתה מוסכמת: "אני אטפל בילדים, והוא יתקדם בעבודה". האשה דרשה מבית המשפט לקבוע איזון רכוש בלתי שוויוני, באופן ש-75% מהנכסים המשותפים יחולקו לה ורק 25% יועברו לבעל. לטענתה, מדובר ב"נסיבות מיוחדות" לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, שכן היא הקריבה את כל עתידה המקצועי למען הילדים והבית, בעוד שהבעל התקדם ונהפך לסמנכ"ל בחברה ציבורית. כשהבינה שדרישתה עלולה להידחות, היא העלתה טענה חלופית: לחייב את הבעל בפיצוי בשל "פערי כושר השתכרות" ובשל "נכסי קריירה" שנצברו אצלו במהלך הנישואים. לטענתה, "במהלך הנישואין נוצר פער ממשי וברור בין הצדדים מבחינת יכולת צבירת זכויות סוציאליות", והיא עצמה איבדה את היכולת להשתכר ולחסוך לפנסיה.