
להשקיע בעזרת טכנולוגיית קוואנטים - הניסוי המוצלח של HSBC
HSBC השיגה לראשונה בעולם שיפור משמעותי בתחזיות מחירי אג"ח באמצעות מחשוב קוונטי, ובכך עקפה את המתחרות
הבנקים הגדולים בוול סטריט ובאירופה נמצאים במרוץ חימוש חדש, לא על נכסים ולא על סניפים, אלא על כוח חישוב. השבוע הודיעה HSBC הבריטית כי השיגה לראשונה בעולם שיפור משמעותי בתחזיות מחירי אג"ח באמצעות מחשוב קוונטי, ובכך עקפה את המתחרות. הניסוי, שבוצע יחד עם IBM על מעבד הקוונטום Heron, מציג שיפור של 34% בדיוק החיזוי, נתון שיכול לשנות לחלוטין את שוקי ההון.
מה זה בעצם מחשוב קוונטי ולמה זה משנה לפיננסים?
מחשוב קוונטי נשען על עקרונות פיזיקת הקוונטים, שבה חלקיקים יכולים להיות במצבי-על (ולא רק במצבים בינאריים) ולעבוד במקביל, בניגוד למחשבים רגילים המבצעים חישוב סדרתי. המשמעות: בעיות חישוב מורכבות כמו חיזוי תנודתיות בשוק ההון או בניית תיק השקעות אופטימלי נפתרות במהירויות שלא היו אפשריות קודם.
בעוד מחשב רגיל עשוי להזדקק לשעות או ימים לניתוח תרחישים מורכבים בשוק האג"ח, מחשב קוונטי יכול לבצע זאת תוך שניות או דקות בודדות ולספק לבנק יתרון תחרותי עצום.
הניסוי האחרון של HSBC אינו תיאורטי: הוא בוצע על נתוני מסחר אמיתיים של אג"ח אירופאיות, במטרה לבדוק את יעילות המערכת בשוק ה-OTC. התוצאות הצביעו על כך שהחיזוי באמצעות מעבד הקוונטום של IBM היה מדויק ב־34% יותר מהמודלים הקלאסיים. עבור בנק גדול, שבו כל שיפור של אחוז אחד מתורגם למיליארדי דולרים ברווחי מסחר, מדובר בהבדל דרמטי.
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המירוץ בין הבנקים: מי ישתלט על הקוונטום?
HSBC אינה היחידה. גם ג'יי.פי. מורגן, גולדמן זאקס וסיטיגרופ משקיעים הון עתק בקוונטום. במרץ האחרון דיווח ג'יי.פי. מורגן כי הצליח לייצר "מספרים אקראיים אמיתיים" באמצעות מחשב קוונטי, פריצת דרך שעשויה לשנות את תחום ההצפנה.
השפעת הקוונטום על עולם הפיננסים יכולה להיות עצומה, החל מניהול סיכונים דרך זיהוי הונאות בזמן אמת ועד לאופטימיזציה של תיקים מורכבים. לפי מקינזי, שוק המחשוב הקוונטי צפוי לצמוח מהכנסות של מתחת ל-4 מיליארד דולר למעל 70 מיליארד דולר תוך עשור, כאשר הבנקים צפויים להיות מהצרכנים הראשיים.
המאבק על עליונות: גוגל, מיקרוסופט ו־IBM
גוגל הציגה ב-2024 את מעבד הקוונטום Willow, שהצליח לפתור בעיה שלפי הערכות לא הייתה נפתרת אפילו אם מחשבי-העל החזקים בעולם היו מחשבים אותה מאז ראשית היקום. מיקרוסופט מתמקדת ביישומים פרקטיים בענן עם Azure Quantum ושותפויות מול בנקים. IBM, בשיתוף עם HSBC, והיא מהמובילות בתחום.
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
למרות ההישג, חשוב להבין שהניסוי של HSBC עדיין לא שימש במסחר חי אלא בסביבת בדיקה. המעבר לשימוש מלא ידרוש הפחתת רעש במעבדים הקוונטיים, שעדיין סובלים משגיאות רבות, חיבור ישיר למערכות מסחר בזמן אמת תחת רגולציה הדוקה, והשקעות עתק בתשתיות ובפיתוח כוח אדם ייעודי.
זה ייקח עוד זמן רב, אבל זה יכול לשנות את השווקים הפיננסים. כאשר החיזוי משתפר בעשרות אחוזים, התחרות בשוק ההון עלולה להפוך לבלתי שוויונית. מי שלא יאמץ את הקוונטום עלול להישאר מאחור.
- 4.דןדן 25/09/2025 17:02הגב לתגובה זואם עכשיו הם יכולים להשיג דיוק טוב יותר גם ברמת הרעש העכשווית למה הם לא משתמשים בדיוק הזה כדי להרוויח מיליארדי דולרים כבר עכשיו
- 3.עלילות עלי בבא יותר אמינות (ל"ת)עושה חשבון 25/09/2025 10:42הגב לתגובה זו
- 2.סימוכין (ל"ת)אנונימי 25/09/2025 10:34הגב לתגובה זו
- 1.סוחר ממולח 25/09/2025 09:38הגב לתגובה זומי יביא תשואה יותר גדולה נשמע כמו שרלטנות לשמה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
