עבודה מודרנית (דאל אי)לפי הלמ"ס, באוגוסט עבדתם (קצת) פחות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח האדם לחודש אוגוסט 2025, שהראה ירידה קלה בהשתתפות בכוח העבודה ובשיעור התעסוקה, לצד ירידה קלה בשיעור האבטלה
הלמ"ס פרסם את נתוני סקר כח האדם לאוגוסט, חודש העבודה הקשה ביותר להורים לילדים קטנים, והנתונים מראים ירידה קלה בשיעור התעסוקה, אם כי גם ירידה קלה בשיעור האבטלה.
לפי הנתונים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד ל-62.3% לעומת 62.7%
ביולי, שיעור התעסוקה ירד ל-60.4% לעומת 60.8% בחודש הקודם, ושיעור הבלתי מועסקים ירד קלות ל-2.9% לאחר שעמד על 3.1% ביולי. בקרב קבוצת הגיל המרכזית 25-64 נרשמה ירידה בשיעור התעסוקה ל-77.7%, בעוד ששיעור האבטלה בקרב קבוצה זו ירד ל-2.8% לעומת 2.9% בחודש הקודם. מנגד,
נרשמה יציבות בשיעור המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, שעמד על 78.4% מכלל המועסקים.
מספר השכירים באוגוסט 2025 ירד בכ-11 אלף לעומת החודש הקודם ועמד על כ-3.84 מיליון.
בפילוח מגדרי ניכרת ירידה בהשתתפות הן בקרב גברים והן בקרב נשים,
אך גם פערים מובהקים ביניהם. שיעור ההשתתפות של הגברים ירד ל-65.3% ושיעור התעסוקה שלהם ל-63.3%, בעוד שאצל הנשים ירד שיעור ההשתתפות ל-59.3% ושיעור התעסוקה ל-57.6%. שיעור האבטלה בקרב גברים ירד ל-3% לעומת 3.4% ביולי, אך בקרב נשים נרשמה עלייה ל-2.9% לעומת 2.7% בחודש
הקודם. בתחום היקף המשרה הפערים חדים עוד יותר: 86.8% מהגברים עובדים במשרה מלאה לעומת 69.5% מהנשים בלבד.
בחלוקה גיאוגרפית בולטים פערים משמעותיים בין המחוזות. במחוז המרכז
שיעור ההשתתפות עמד על 67.3% ושיעור התעסוקה על 65.7%, הנתונים הגבוהים ביותר בישראל. במחוז ירושלים, מנגד, נרשם שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר, 52.7% בלבד, ושיעור התעסוקה ירד ל-49.9%. גם באבטלה ירושלים בולטת לרעה עם 5.3% בלתי מועסקים לעומת 2.4% בלבד במחוז המרכז.
- שוק העבודה מתאושש, אך חמישית מהגברים נעדרו מהעבודה עקב מילואים
- השכר הממוצע באפריל - 13,194 שקל; וכמה מרוויחים בהייטק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור תעסוקה, לפי מחוזות (נתונים מנוכי עונתיות)
מבחינת ענפי המשק, מספר המועסקים ירד בכ-18 אלף והסתכם בכ-4.4 מיליון. העלייה הבולטת ביותר נרשמה בענף התחבורה, האחסנה והדואר עם תוספת של כ-14 אלף מועסקים, בעוד שהירידה החדה ביותר הייתה בענף החינוך, שם נגרעו כ-24 אלף עובדים, בהתאם למערכת החינוך כולה שכמעט ואינה
עובדת במהלך אוגוסט. בפילוח לפי משלחי יד, נרשמה תוספת של כ-10 אלף עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי, מול ירידה חדה של כ-29 אלף בעובדי מכירות ושירותים.
בתחום ההיי-טק נמשכת מגמת ההיחלשות. מספר השכירים בענף ירד ל-428 אלף לפי נתונים מנוכי עונתיות ול-409 אלף לפי הנתונים המקוריים, לעומת כ-419 אלף ביולי. חלקם של עובדי ההיי-טק מכלל השכירים ירד ל-10.6%, לעומת 10.9% ביולי.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
בהתאם לתקופת הקיץ ולאוגוסט בפרט, אחת התופעות הבולטות
ביותר בסקר היא העלייה החדה בשיעורי ההיעדרות מהעבודה. שיעור המועסקים שנעדרו זמנית כל השבוע או חלקו זינק ל-18.3% לעומת 12.9% ביולי. בענף החינוך נרשמה היעדרות חריגה במיוחד, כמעט 60% מהמועסקים נעדרו, ואילו בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע שיעור ההיעדרות ל-29.9%. ניתוח
סיבות ההיעדרות מצביע על ירידה באחוז הנעדרים מסיבות כלכליות, 2.5% בלבד לעומת 4.5% ביולי, ועל ירידה גם בשיעור הנעדרים עקב שירות מילואים, 5% לעומת 8.6% בחודש הקודם. בקרב גברים נותר שיעור גבוה של היעדרות עקב מילואים שעמד על 15.3%, אף שירד מ-21.6% ביולי.
במקביל נמשכת מגמת העבודה מהבית: 18.2% מהמועסקים דיווחו כי עבדו מרחוק בשבוע הסקר, עם ממוצע של 24.4 שעות עבודה מהבית בשבוע. בענף המידע והתקשורת למעלה ממחצית העובדים, 54.8%, עבדו מהבית, ובקרב בעלי משלח יד אקדמי עמד שיעור העובדים מהבית על 35%.
בפילוח
נוסף לפי גיל, נרשם כי בקרב בני 15-17, 9.2% מכוח העבודה, היו מובטלים. להבדיל, שיעור ההיעדרות הגבוה ביותר מהעבודה נמדד בקרב בני 35-44 ועמד על 23.5%. בנוסף, ירד מספר המתייאשים מחיפוש עבודה לכ-16 אלף לעומת 17 אלף ביולי, ומספר הלא משתתפים בכוח העבודה עקב פיטורים
או סגירת מקום עבודה בשנתיים האחרונות ירד לכ-33 אלף לעומת 36 אלף בחודש הקודם.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
