עבודה מודרנית  (דאל אי)
עבודה מודרנית (דאל אי)

לפי הלמ"ס, באוגוסט עבדתם (קצת) פחות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח האדם לחודש אוגוסט 2025, שהראה ירידה קלה בהשתתפות בכוח העבודה ובשיעור התעסוקה, לצד ירידה קלה בשיעור האבטלה

רן קידר |
נושאים בכתבה למס

הלמ"ס פרסם את נתוני סקר כח האדם לאוגוסט, חודש העבודה הקשה ביותר להורים לילדים קטנים, והנתונים מראים ירידה קלה בשיעור התעסוקה, אם כי גם ירידה קלה בשיעור האבטלה. 

לפי הנתונים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד ל-62.3% לעומת 62.7% ביולי, שיעור התעסוקה ירד ל-60.4% לעומת 60.8% בחודש הקודם, ושיעור הבלתי מועסקים ירד קלות ל-2.9% לאחר שעמד על 3.1% ביולי. בקרב קבוצת הגיל המרכזית 25-64 נרשמה ירידה בשיעור התעסוקה ל-77.7%, בעוד ששיעור האבטלה בקרב קבוצה זו ירד ל-2.8% לעומת 2.9% בחודש הקודם. מנגד, נרשמה יציבות בשיעור המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, שעמד על 78.4% מכלל המועסקים.

מספר השכירים באוגוסט 2025 ירד בכ-11 אלף לעומת החודש הקודם ועמד על כ-3.84 מיליון.

בפילוח מגדרי ניכרת ירידה בהשתתפות הן בקרב גברים והן בקרב נשים, אך גם פערים מובהקים ביניהם. שיעור ההשתתפות של הגברים ירד ל-65.3% ושיעור התעסוקה שלהם ל-63.3%, בעוד שאצל הנשים ירד שיעור ההשתתפות ל-59.3% ושיעור התעסוקה ל-57.6%. שיעור האבטלה בקרב גברים ירד ל-3% לעומת 3.4% ביולי, אך בקרב נשים נרשמה עלייה ל-2.9% לעומת 2.7% בחודש הקודם. בתחום היקף המשרה הפערים חדים עוד יותר: 86.8% מהגברים עובדים במשרה מלאה לעומת 69.5% מהנשים בלבד.


אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה, לפי מין (נתונים מנוכי עונתיות)

בחלוקה גיאוגרפית בולטים פערים משמעותיים בין המחוזות. במחוז המרכז שיעור ההשתתפות עמד על 67.3% ושיעור התעסוקה על 65.7%, הנתונים הגבוהים ביותר בישראל. במחוז ירושלים, מנגד, נרשם שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר, 52.7% בלבד, ושיעור התעסוקה ירד ל-49.9%. גם באבטלה ירושלים בולטת לרעה עם 5.3% בלתי מועסקים לעומת 2.4% בלבד במחוז המרכז.


שיעור תעסוקה, לפי מחוזות (נתונים מנוכי עונתיות)

מבחינת ענפי המשק, מספר המועסקים ירד בכ-18 אלף והסתכם בכ-4.4 מיליון. העלייה הבולטת ביותר נרשמה בענף התחבורה, האחסנה והדואר עם תוספת של כ-14 אלף מועסקים, בעוד שהירידה החדה ביותר הייתה בענף החינוך, שם נגרעו כ-24 אלף עובדים, בהתאם למערכת החינוך כולה שכמעט ואינה עובדת במהלך אוגוסט. בפילוח לפי משלחי יד, נרשמה תוספת של כ-10 אלף עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי, מול ירידה חדה של כ-29 אלף בעובדי מכירות ושירותים.

בתחום ההיי-טק נמשכת מגמת ההיחלשות. מספר השכירים בענף ירד ל-428 אלף לפי נתונים מנוכי עונתיות ול-409 אלף לפי הנתונים המקוריים, לעומת כ-419 אלף ביולי. חלקם של עובדי ההיי-טק מכלל השכירים ירד ל-10.6%, לעומת 10.9% ביולי.

קיראו עוד ב"בארץ"

בהתאם לתקופת הקיץ ולאוגוסט בפרט, אחת התופעות הבולטות ביותר בסקר היא העלייה החדה בשיעורי ההיעדרות מהעבודה. שיעור המועסקים שנעדרו זמנית כל השבוע או חלקו זינק ל-18.3% לעומת 12.9% ביולי. בענף החינוך נרשמה היעדרות חריגה במיוחד, כמעט 60% מהמועסקים נעדרו, ואילו בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע שיעור ההיעדרות ל-29.9%. ניתוח סיבות ההיעדרות מצביע על ירידה באחוז הנעדרים מסיבות כלכליות, 2.5% בלבד לעומת 4.5% ביולי, ועל ירידה גם בשיעור הנעדרים עקב שירות מילואים, 5% לעומת 8.6% בחודש הקודם. בקרב גברים נותר שיעור גבוה של היעדרות עקב מילואים שעמד על 15.3%, אף שירד מ-21.6% ביולי.

במקביל נמשכת מגמת העבודה מהבית: 18.2% מהמועסקים דיווחו כי עבדו מרחוק בשבוע הסקר, עם ממוצע של 24.4 שעות עבודה מהבית בשבוע. בענף המידע והתקשורת למעלה ממחצית העובדים, 54.8%, עבדו מהבית, ובקרב בעלי משלח יד אקדמי עמד שיעור העובדים מהבית על 35%. 

בפילוח נוסף לפי גיל, נרשם כי בקרב בני 15-17, 9.2% מכוח העבודה,  היו מובטלים. להבדיל, שיעור ההיעדרות הגבוה ביותר מהעבודה נמדד בקרב בני 35-44 ועמד על  23.5%. בנוסף, ירד מספר המתייאשים מחיפוש עבודה לכ-16 אלף לעומת 17 אלף ביולי, ומספר הלא משתתפים בכוח העבודה עקב פיטורים או סגירת מקום עבודה בשנתיים האחרונות ירד לכ-33 אלף לעומת 36 אלף בחודש הקודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.26%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.26%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות