פגיעת טיל איראני (צילום: דוברות כבאות והצלה)
פגיעת טיל איראני (צילום: דוברות כבאות והצלה)

חוזים בתקופת מלחמה: בין התחייבות לגמישות

המלחמה מקשה לעיתים לקיים התחייבויות חוזיות, היא אינה תירוץ אוטומטי לחמוק מהן - אבל חשוב שהצדדים יתנהגו בתום לב ובהתחשבות הדדית



איתמר לוין |
נושאים בכתבה מלחמה באיראן

בתקופת חירום חוזים לא "נעלמים", אבל אין זה אומר שאפשר להתעלם מהמציאות ולנהוג בחוסר תום לב – אומר עו"ד ליויאן סגל, שותף במשרד מיתר, העוסק בליטיגציה מסחרית ודיני חוזים, בהתייחסו לקשיים שגורמת המלחמה באיראן בתחום העסקי.

 האם מלחמה משחררת מחיובים חוזיים?

 "ככלל, התשובה היא לא. עקרון היסוד במשפט הישראלי הוא שחוזים יש לקיים. מלחמה כשלעצמה אינה מהווה עילה אוטומטית לביטול חוזה או להשתחררות מהתחייבויות. אם אתה יכול לקיים את ההתחייבות, אפילו בקושי מסוים, אתה חייב לעשות זאת. בתי המשפט לא רואים בעין יפה ניצול של מצב חירום כתירוץ להתחמק מחיובים.

"בתי המשפט נוטים שלא לקבל טענות סיכול חוזה בגלל מלחמה, בעיקר לאור התפיסה שבמדינת ישראל, פרוץ עימות ביטחוני הוא תרחיש צפוי. זה נכון תמיד וזה בטח נכון לגבי המלחמה הנוכחית, שפרצה לאחר רצף מלחמתי של למעלה משנתיים וחצי. קשה לטעון שזה דבר בלתי צפוי. ואם זה צפוי והצדדים לא החריגו אותו - רואים אותם כמי שהסכימו לכך שעליהם לבצע את התחייבותם גם בזמן מלחמה".

 אז מה כן עושים כאשר אי-אפשר לספק סחורה, לקיים אירוע או לעמוד בלוחות זמנים?
"קודם כל מפרידים בין קושי לבין אי-אפשרות. הרבה פעמים יש עיכוב, שיבוש, עלויות גבוהות יותר, כוח אדם חסר. זה לא תמיד מצדיק ביטול או פטור. הצעד הראשון הוא מיפוי: מה בדיוק ההתחייבות, מה נחסם בפועל, לכמה זמן, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם נזק - חלופות, ספק אחר, עבודה מרחוק, דחייה מוסכמת. הצעד השני, במיוחד כאשר מדובר בפרויקטים משמעותיים ובעלי משמעויות כספיות גבוהות, הוא לקבל ייעוץ משפטי. הבנת קשת האפשרויות המשפטיות חשובה במיוחד לפני שעושים (או לא עושים) מעשה".

האם המלחמה אינה "כוח עליון"?

 "כוח עליון אינן מילות קסם. הכל תלוי בחוזה. יש חוזים שמפרטים מלחמה וסגירת שמים כמצבים שבהם ניתן פטור (או להיפך - לפעמים כותבים שגם במלחמה חייבים לקיים), ויש חוזים כלליים יותר. גם אם יש סעיף כוח עליון, בדרך כלל צריך להראות קשר ישיר: איך האירוע באמת מנע את קיום ההתחייבות, ומה נעשה כדי למזער נזק. חלק מהחוזים דורשים הודעה תוך זמן קצר, ומי שלא מודיע בזמן, עלול לאבד את ההגנות שיש לו".

 ואם אין סעיף כוח עליון?

קיראו עוד ב"משפט"

 "אז פונים לכלים של הדין הכללי, כגון דיני הסיכול. אבל, כאמור, בתי המשפט בישראל נוטים לפרש בצמצום טענות שמנסות להשתחרר מחוזה בגלל מלחמה, במיוחד משום שלצערנו איום ביטחוני נתפס לעיתים כמשהו שתמיד ברקע".

 אם אין סעיף כוח עליון בהסכם ואם לא חלים דיני הסיכול, אבל עדיין אין אפשרות לבצע חיוב - אין מה לעשות?

 "דווקא יש. כאן נכנסת לתמונה דוקטרינת התאמת החוזה לנסיבות משתנות. צדדים לחוזה חייבים לנהוג בתום לב. כאשר מתרחש אירוע קיצוני ושינוי נסיבות משמעותי, הצדדים נדרשים לנהל מו"מ בתום לב כדי למצוא פתרון עסקי מוסכם שמכבד את ההיגיון הכלכלי המקורי של העסקה - אבל מתחשב בנסיבות הדרמטיות. למשל: דחיית מועדים, פריסת תשלום, חלוקה מחדש של עלויות, ביצוע חלקי או שונה, שינוי אופן אספקה, השעיה זמנית וכדומה.

 "בניגוד לאופן שבו רוב האנשים רואים את דיני החוזים, המסר המרכזי הוא אנושיות. בלשונו של הנשיא אהרון ברק: 'אדם לאדם - אדם'. בתקופת חירום, הציפייה היא שצדדים יתנהגו באופן אנושי זה כלפי זה. מי שהתחייב בהסכם צריך לדעת שהוא חייב לעמוד בהתחייבותו. זו נקודת המוצא. אבל יש מקרים, כגון מי שביתו נהרס, נתקע בחו"ל, גויס וכדומה, שבהם לא צריך לעמוד על קיום דווקני של החוזה. "

 אז מה השורה התחתונה?

 "שלושה עקרונות. ראשית: תום לב - תתנהגו בהגינות ובאנושיות. הימנעו מקיצוניות: לא להכריז מיד 'אני פטור', אבל גם לא להסכים אוטומטית לוותר על זכויות לפי הסכם. שנית: תקשורת - דברו עם הצד השני, אל תתעלמו מהבעיה, אל תמתינו לרגע האחרון. חשוב לדאוג לתעד את הפניות שנעשו והתשובות שהתקבלו. שלישית: התייעצות - כל מקרה הוא שונה, והמציאות המשפטית מורכבת; התייעצו עם עורך דין לפני שאתם מחליטים לבטל חוזה או להפסיק לקיים התחייבויות. מה שעובד במקרה אחד, לא בהכרח יעבוד במקרה אחר".


עו"ד ליויאן סגל

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה