הבנקים ניצחו: המדינה ויתרה על מס רווחי היתר - ותסתפק ב-3 מיליארד שקל

בצלאל סמוטריץ' קיבל כאן מחמאות על מלחמתו בבנקים. אומנם, ביקרנו את הרצון לגבות מס יתר, והערכנו שהדרך לדעתנו לנגוס ברווחי הבנקים ולהעביר "רווחה" לציבור היא לדאוג לתחרות ולריבית על העו"ש, ועדיין - בזמן שבנק ישראל מייחצן את מלחמתו המדומה בבנקים, סמוטריץ לפחות עושה משהו. אז טעינו. סמוטריץ' בעיקר עשה קולות במסיבות העיתונאים - בא, שיחק את המשחק, התלהם מול הבנקים, קיבל כותרות, קיווה לקבל עוד קולות וחזר לענייניו. כעת מתברר שעל פי מה שמתגבש בין האוצר לבנקים, סמוטריץ' נכנע.    

משרד האוצר והמערכת הבנקאית מתכנסים להסכם על היטל חד-פעמי של כ-3 מיליארד שקל ב-2026 ועוד 300-400 מיליון שקל ב-2027. ההסדר מעניק לבנקים ודאות ויכולת להתייחס להוצאות האלו כחד פעמיות - סכום שלא יחזור ולכן המשקיעים לא יתייחסו אליו. לא אמורה להיות פגיעה במניה. המדינה תקבל כספים שהיא צריכה למימון המלחמה, אבל הכספים האלו הם בעצם גבייה עקיפה מהציבור - הבנקים גובים מהציבור והמדינה גובה מהבנקים. אין כאן שינוי דפוס הפעולה, אין כאן שינוי אקטיבי ואמיתי ביחס הכוחות בין הבנקים לציבור. 

הרקע לתשלום של הבנקים נעוץ ברווחיות הגבוהה של הבנקים בשנים האחרונות, כשבשנה שעברה הם מרוויחים יחדיו כ-33 מיליארד שקל - פי 3 מהרווחים לפני חמש שנים. הרווחים האלו נובעים מהפער בין הריבית על ההלואות לרייבת על הפיקדונות - הבנק מקבל ריבית מההלווואת שהוא נותן, ומשלם רייבת על הפיקדונות - סדר גודל של 105 ריבית על ההלוואות, סדר גודל של 3.5% על הפיקדונות - רווח של 6.5%.

כך או אחרת, הפשרה שמוצגת כעת היא נמוכה מההצהרות של סמוטריץ. ההצעה המקורית דיברה על מס של 15% על רווחים חריגים - כלומר רווחים שחורגים ביותר מ-50% מהממוצע ההיסטורי של 2018-2022. ההערכה הייתה שהמס יכניס כ-1.1 מיליארד שקל ב-2026 וכ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה עד 2030, סך הכול כ-7.5 מיליארד שקל. אלא שהבנקים הבינו שאם יציעו יותר עכשיו יקבלו הקלה בעתיד - אז הם ישלמו יותר עכשיו וישלמו סכום מאוד נמוך בעתיד. 

• על הכוונת של הרגולטורים: מניות הבנקים ירדו 10% מהשיא
• מבקשי הייצוגית נגד הבנקים זלזלו בלקוחות ורצו להוביל לתוצאה בלתי סבירה בעליל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7