למה היירוט לא הצליח ואיך זה קשור לכלכלת חימושים?

אין הודעה רשמית על סוגי הטילים ששימשו ביירוטים האחרונים, אך התמונה המבצעית ברורה: מערכת ההגנה האווירית של ישראל פועלת בשכבות שונות – כל שכבה עם רמת דיוק, סיכוי הצלחה ועלות שונה לחלוטין. ככל שהאיום חמור יותר - טיל בליסטי עם ראש נפץ גדול שמכוון לאזור צפוף - כך עולה הסבירות שהצבא ישגר את חץ 3, הטיל היקר והמדויק ביותר. כשהאיום נמוך יותר או הפגיעה הצפויה מוגבלת - עוברים לחץ 2, קלע דוד או שילובים אחרים. כסף הוא שיקול מרכזי בהחלטה, כי תקציב הביטחון אינו אינסופי.

חץ 3 - יירוט מחוץ לאטמוספירה, אבל במחיר כבד

חץ 3 נועד ליירט טילים בליסטיים בשלב החוץ-אטמוספרי, עוד לפני כניסתם לשכבת האוויר. היתרון הגדול: פגיעה מוקדמת מאוד, כמעט ללא שברים או רסיסים שמגיעים לקרקע. ברוב המקרים הטיל האיראני מושמד לגמרי באוויר, מה שמונע סיכון משני של פיצוץ או התפזרות פצצונות מעל שטח ישראל. עלות טיל חץ 3 נעה בין 2 ל-3 מיליון דולר ליחידה – סכום גבוה בהרבה בהשוואה לחץ 2 (כ-1 מיליון דולר) או קלע דוד (כ-500–700 אלף דולר). כשמדובר בעשרות שיגורים ביום, השימוש השוטף בחץ 3 יכול להגיע למאות מיליוני דולרים ביממה אחת – לא כולל עלויות תחזוקה, הכשרה, מכ"מים ומערכות שליטה ובקרה. ביטחון עולה כסף, וחיים שווים יותר מכסף – אבל יש גבול תקציבי שצה"ל חייב לעמוד בו. יודגש כי יש גם יירוטים של הצבא האמריקני במערכות THAAD ת'אאד גם שם השיקולים כלכליים. חץ 3 עדיף עליה, אך יקר יותר. בפועל, THAAD יקר יותר, אבל מבחינת ישראל ובהינתן התמיכה של ארה"ב, בזווית שלנו - הוא זול יותר. 

דילמת עלות מול סיכון: החלטות בזמן אמת תחת לחץ

מאחורי כל יירוט עומדת דילמה מבצעית-כלכלית: האם להוציא 3 מיליון דולר על חץ 3 כדי להבטיח פגיעה מלאה, או להסתכן בטיל זול יותר ולקחת סיכון קטן יותר? ההחלטה נשקלת בזמן אמת ומשלבת מספר פרמטרים: מרחק הטיל הנכנס; סוג האיום (בליסטי, שיוט, רקטה); מיקום גיאוגרפי צפוי של הפגיעה; צפיפות האוכלוסייה באזור; מלאי זמין של כל סוג טיל; עלות כלכלית ישירה ככל שהסיכוי לפגיעה גבוה יותר והנזק הצפוי משמעותי - משתמשים יותר בחץ 3. כשהאיום נמוך יחסית או הפגיעה צפויה בשטח פתוח - עוברים לטילים זולים יותר כמו חץ 2 או קלע דוד. זו לא החלטה אקראית – זו בחירה שמשקללת חיים מול תקציב.

 המלחמה עולה 1.5-1 מיליארד שקל ליום - והתקציב כבר מתקרב לגבול

המלחמה הנוכחית עולה למשק הישראלי כ-1.5-1מיליארד שקל ביום בממוצע. התקציב הנוכחי עומד על כ-32 מיליארד שקל (כולל התוספת שהוגדרה מראש), אך ההערכות מדברות על צורך בתוספת משמעותית של עשרות מיליארדים נוספים אם הלחימה תימשך מעבר לשבועות הקרובים. כל יום של שימוש אינטנסיבי בחץ 3 מוסיף מאות מיליוני דולרים להוצאות – סכומים שדורשים תוספת תקציבית מהירה. משרד הביטחון כבר מעלה דרישות רשמיות להגדלת קו הייצור של טילי יירוט, והממשלה לא תוכל לסרב. המשך הלחימה למשך מספר שבועות נוספים ידרוש תוספת של עשרות מיליארדי שקלים – מעבר למה שכבר אושר. שאלות מוסריות ותפעוליות: כמה פעמים נוכל להרשות לעצמנו חץ 3? השאלות המוסריות והתפעוליות כבדות: מצד אחד חץ 3 נותן שכבת הגנה כמעט מושלמת. מצד שני, אם המלחמה מתארכת והמלאי מתחיל להידלדל - האם ניתן להמשיך להשתמש בו בכל שיגור? ככל שהלחימה נמשכת, ההחלטה הופכת יותר חסכונית מבחינה כספית – אלא אם יימצא מקור תקציבי חדש או שהייצור יעלה בקצב הדרוש.

• כמה שווים חיים - יירוט ב-3 מיליון דולר והגנה של 95% או יירוט בחצי מיליון דולר והגנה 80%
• כך עובדים הטילים המתקדמים של איראן: חורמשהר ופתאח שמאתגרים את ההגנה הישראלית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסופו של דבר, הבחירה בין חץ 3 לחץ 2 או קלע דוד היא לא רק שאלה טכנית או מבצעית היא החלטה כלכלית-מוסרית שמשפיעה ישירות על חיי אדם. כסף אולי לא קונה הכל, אבל במלחמה מודרנית הוא בהחלט קובע כמה פעמים נוכל להגן על השמיים וכמה פעמים ניאלץ לקחת סיכון מחושב.