תבעו 18 מיליון ש' בלי אף ראייה: "אין תיעוד שהכסף נמסר"
בני זוג ירדנים טענו שהלוו לישראלי שנפטר סכום עתק במזומן, ואף הציגו פסק דין ירדני נגד האיש. הנאמנת ובית המשפט לא האמינו להם, לאחר שלא הצליחו להציג שום ראיה לגבי הכספים שעברו
הסיפור הבא החל בחלום עסקי על מפעל פלסטיק שיועתק מרוסיה לירדן, והסתיים בפסק דין חד-משמעי של בית משפט השלום בחיפה שדחה תביעת חוב של יותר מ-18 מיליון שקל שהגישו שני אזרחי ירדן נגד העיזבון של גבר ישראלי שנפטר. השופט אפרים צ'יזיק קבע באחרונה כי תביעת החוב אינה עומדת בנטל ההוכחה הנדרש. הוא כתב בהחלטתו כי, "לא ניתן לראות בהמחאות ראייה מספקת לביסוס החוב".
יחיאל חייב, אזרח ישראלי שנפטר באוקטובר 2021, הוצג על ידי המערערים - גב' נור סאמי סעוד אל-פאיז ומר מוחמד חסן עלי אל-אסף, בני זוג ירדנים - כמי שלווה מהם סכום עצום: 1.65 מיליון דינר ירדני (כ-18 מיליון שקל), לכאורה לצורך הקמת קו ייצור תעשייתי בירדן. לטענתם, הכסף נמסר במזומן, והמנוח נתן להם כבטוחה צ'קים בשווי כולל של מיליוני שקלים, שחזרו בעקבות העובדה שלא ניתן לפרוע אותו.
כחודשיים לאחר מותו של המנוח הגישו המערערים בישראל בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, ובסוף 2022 הגישו תביעת חוב רשמית. בית המשפט הורה על פתיחת הליכי חדלות פירעון בעיזבון ומינה נאמנת, עו"ד ציפי פריד-למפיטר, שתבדוק את התביעה לגופה.
חקירה ממושכת שהסתיימת בדחייה מנומקת
הנאמנת קיבלה לידיה מסמכים מסוגים שונים: שטרי חוב, הצהרות שנטען כי נחתמו בפני נוטריון ירדני, מכתב בכתב יד של המנוח, ופסק דין ירדני שניתן נגד המנוח לאחר מותו. לאחר בחינה מעמיקה של כ-50 עמודים, דחתה הנאמנת את תביעת החוב במאי 2025. הנושים ערערו לבית משפט השלום בחיפה, שדחה גם הוא את הערעור.
- נחנקים מהתזרים? כך תבנו תיק אשראי מנצח באמצעות איחוד הלוואות
- המדריך ללווה 2026: מדרג מקורות האשראי - איפה הכסף זול ואיפה הוא מסוכן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיות בגרסת המערערים היו רבות ומצטברות:
סתירות פנימיות בגרסה - בראיון שמסר אחד המערערים בתוכנית תחקירים ירדנית, הוא טען שההלוואה שולמה בחמישה תשלומים. אבל בתביעת החוב עצמה נטען שהכסף נמסר בתשלום אחד במזומן. שתי גרסאות שלא מסתדרות.
טווח הזמנים האבסורדי - לפי המסמכים, ההלוואה האדירה של 1.65 מיליון דינר ניתנה ב-26 ביולי 2021, והיתה ואמורה להיות מוחזרת בתוך שלושה ימים בלבד, עד ל-29 ביולי. בית המשפט ציין כי, "מדובר בפרק זמן קצר במיוחד להחזרת הלוואה בסכום כה גבוה, שאינו מתיישב עם אורח ההתקשרות הרגיל".
- סולמון רדאי לא יקבל פיצוי נוסף על זיכויו מרצח בת-זוגו
- האם עבריינים, פוליטיקאים ובכירים במשטרה פועלים נגד חברת אבטחה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל
אפס תיעוד להעברת הכסף - לא הוצגו קבלות, לא אישורים בנקאיים, לא תיעוד של מועד ההעברה, לא זהות מי שמסר את הכסף ומי שקיבל אותו, ולא עד שלישי שנכח במעמד. הנאמנת קבעה כי, "לא הובאה ולו גם ראשית ראייה לביצוע התמורה הנטענת".
ספק בנוגע ליכולת הכלכלית - נגד המערער התנהלו בירדן כ-30 הליכים משפטיים אזרחיים בנושאי חובות, שטרי חוב והלוואות. בית המשפט קבע שבנסיבות האלה, נטל ההוכחה שהמערערים יכלו אכן להעמיד סכום כה גדול - לא הורם.
גרסאות סותרות לגבי מטרת ההלוואה - בתלונה שהגישו במשטרת ירדן ובראיון הטלוויזיה, טענו המערערים שהכסף ניתן כדי לרכוש שותפות בחברה האמריקאית של המנוח. בתביעת החוב בישראל הם טענו שמדובר בהלוואה מסחרית לצורך הקמת מפעל. מדובר בשני סיפורים שונים מהותית.
פסק הדין הירדני לא עוזר
המערערים ניסו להיעזר בפסק דין שניתן ב-8 בספטמבר 2022 בבית משפט ירדני, שקבע כי המנוח חייב להם 1.65 מיליון דינר. אלא שפסק הדין ניתן לאחר מות המנוח, בהליך שבו בית המשפט הירדני כלל לא ידע שהנתבע כבר אינו בין החיים. הנאמנת ציינה בהכרעתה כי "בית המשפט הירדני לא היה מודע לכך שהמנוח הלך לעולמו טרם מתן פסה"ד", ולכן יש לבחון את הראיות באופן עצמאי. בנוסף, אין אמנה בין ישראל לירדן המאפשרת אכיפת פסקי דין.
המערערים טענו שדי בעצם החזקת השיקים שנחתמו על ידי המנוח כדי לבסס את חובו, ושחזקת התמורה שבדיני השטרות ניצבת לצדם. בית המשפט דחה את הטענה, וקבע כי "עילה שטרית הינה אמנם עילה נפרדת, אולם במקרים שבהם מדובר בהליכי פש"ר, הנטל להוכחת תביעת חוב מוטל על הנושה... אין מקום לאפשר לנושה חזקת תמורה באופן מוחלט". בנוסף, המנוח עצמו כתב בכתב ידו - ועל המסמך נכתבו המלים "SECURITY CHECKS" - שמדובר בצ'קים של ביטחון ולא בחוב עצמאי. גם העובדה שחלק מהצ'קים לא הופקדו כלל לפירעון הוסיפה לחשדות.
גרושתו של המנוח, שוש חייבי, שהתנגדה לתביעת החוב מלכתחילה, יצאה מנצחת. היא טענה לאורך כל ההליך כי המנוח לא לווה כספים בסכומים האמורים ושהסיפור כולו מבוסס על הטעיה. בית המשפט הורה לסגור את ההליך, לבטל את הצווים שניתנו, ולחייב את המערערים בהוצאות משפט בסכום כולל של 7,000 שקל - 5,000 לנאמנת ו-2,000 למשיבה.
