בג"ץ אשרר את גביית היטל הטמנת הפסולת ואת העברתו החלקית לקופת האוצר

המדינה תמשיך לגבות היטל על הטמנת פסולת, היא רשאית להעביר את הכסף למשרד האוצר ואין לחייב אותה להשקיעו בהשקעה נושאת תשואה. שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, דחה את עתירה מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האיזורי נגד גביית ההיטל וניהול כספי הקרן אליו הוא מועבר.

ההיטל נגבה מאז 2007, במטרה לעודד פתרונות חילופיים במקום ההטמנה הגורמת לנזקים סביבתיים משמעותיים. כמות הפסולת בישראל היא 7 מיליון טון בשנה, מתוכם מוטמנים 75% מתחת לפני השטח באתרים ייעודיים. המטמינים מחויבים בהיטל בסך 125 שקל לטון - כמחצית מהעלויות הנלוות להטמנה, כך שהוא אינו משקף את ההוצאות הנוספות. על פי החוק, כספי ההיטל אמורים לשמש ל"פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם". העותרים ביקשו להפסיק את גביית ההיטל עד שיועמדו פתרונות חילופיים, וטענו שהכסף משמש למטרות אחרות מכפי שהורה החוק - בשל העברתו מקרן הניקיון למשרד האוצר כנגד "הרשאה להתחייב", בסך 3 מיליארד שקל.

גרוסקופף מציין, כי בג"ץ כבר דחה עתירה של אותם עותרים נגד עצם גביית ההיטל וקיים קושי להידרש שוב לנושא, אם כי הוא בוחן את טענותיהם לגופן. "היטל ההטמנה נועד בראש ובראשונה להכווין התנהגות באמצעות השפעה על התמריצים הכלכליים של השחקנים השונים. לפיכך, אין כל הצדקה להיעתר לניסיונם של העותרים לקשור בין השימוש שנעשה בכספים שנגבים מכוח היטל ההטמנה, לבין עצם ההצדקה לגבותו. ביטול דה-פקטו של היטל ההטמנה, גם אם באופן זמני, יביא לכך שהתמריץ לעשות שימוש בדרכים חלופיות לטיפול בפסולת יפחת, ושיעור ההטמנה יעלה בהתאם". 

"הרשאה להתחייב" איננה "שימוש"

שאלת השימוש בכספי הקרן מורכבת יותר, ממשיך גרוסקופף. עם זאת, מסקנתו היא ש"גם אם הפרקטיקה האמורה מעוררת קשיים מסוימים, אינני סבור כי קמה עילה להתערבותנו – לא ביחס להעברות שבוצעו בעבר; וגם לא במבט צופה פני עתיד". הוא אומר, כי "הרשאה להתחייב" איננה מהווה "שימוש" בכספי הקרן: המדינה אינה גורעת את הכסף מן הקרן, אלא כאמור נותנת לה הרשאה להתחייב כנגד הסכומים שהיא מעבירה לאוצר. 

• בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המחוקק ייעד את כספי הקרן לצורכי ניקיון, אך לא התייחס לניהול הפנימי שלהם, מסביר גרוסקופף. גם לאחר ההעברה למשרד האוצר יכולה הקרן להשתמש בכל הכסף, בכל מועד ולכל צורך, וזאת כאמור במסגרת "הרשאה להתחייב" (סכום עליו יכול גוף ממשלתי להתחייב מעבר לתקופת התקציב המיידית). עוד דוחה גרוסקופף את הטענה לפיה נציגי האוצר בהנהלת הקרן מצויים בניגוד עניינים כאשר מדובר בהעברת הכספים לאוצר.

הקרן לא תחויב להשקיע את הכסף

האוצר אינו משקיע את כספי הקרן, המסתכמים ב-7 מיליארד שקל ואשר יכלו להניב תשואה של מיליארד שקל עד 2022 (והרבה יותר מאז). המדינה נימקה זאת בחשש מנפילת שווקים, אך גרוסקופף דוחה הסבר זה: "הדרך להתמודד עם חשש מפני 'נפילת שווקים' אינה באמצעות טמינת הראש באדמה, אלא באמצעות מדיניות השקעה המותאמת לנסיבות השונות". הסבר שני היה שמדיניות הרוחב היא שהפקדות המדינה בבנק ישראל לא ישאו ריבית; לכספי קרן הניקיון יש מאפיינים אחרים שעשויים להצדיק מדיניות אחרת, אומר גרוסקופף.

עם זאת, העותרים הניחו מסד עובדתי דל מכדי שניתן יהיה לקבל את העתירה בנושא זה, ממשיך גרוסקופף. ההחלטה האם להשקיע את כספי הקרן היא מורכבת, התלויה בנסיבות משתנות, והעותרים צריכים היו להוכיח שבנסיבות הקונקרטיות הקרן חייבת להשקיע את כספיה - ולא עמדו בכך. הנושא גם מונח על שולחנה של ועדת הפנים של הכנסת ויש לאפשר לה למצות את הדיון.

• ביהמ"ש: להימנע מפרשנות מצומצמת מדי של הפטור ממע"מ בהשכרת דירות
• עמיחי אליהו ממליץ כצפוי להרצוג להעניק חנינה לנתניהו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל

השופטים יעל וילנר ויחיאל כשר הסכימו עם גרוסקופף. את העותרים ייצגו עוה"ד אלי אליאס ושירי גז, את המדינה ייצגו עוה"ד שרון הואש-איגר ומתניה רוזין, ואת הכנסת - עו"ד פנחס גורט.