סביבה, במובן הכלכלי, היא התחום שבו נפגשות השמירה על אוויר, מים וקרקע עם העלויות של עסקים ושל המדינה. המשרד להגנת הסביבה אוכף את החקיקה בתחום ומטיל עיצומים כספיים ואישומים על מפעלים וחברות שמזהמים,
למשל בהזרמת שפכים לים או בהפעלת אתרי פסולת פיראטיים. בנוסף נגבה היטל הטמנה על פסולת שמגיעה לאתרי הטמנה, כלי שנועד לעודד מחזור והפרדה במקור, ובית המשפט העליון אישר את גבייתו ואת העברת חלק מהכספים לקופת האוצר. חברות שנתפסות מזהמות נדרשות גם לממן שיקום של קרקעות
ונחלים, והעלות נרשמת בדוחות הכספיים שלהן כהפרשה.
הצד השני של התחום הוא ההשקעות. ייצור חשמל מאנרגיה סולארית ומקורות מתחדשים נוספים, מתקנים להפקת אנרגיה מפסולת ורכישות של חברות תשתית סביבתיות,
כמו עסקת דלק רכב לרכישת ורידיס, הפכו את הסביבה לענף שמושך הון. רשות שוק ההון מקדמת השקעות חברתיות וסביבתיות של הגופים המוסדיים, ושיקולי סביבה משפיעים גם על עלות הגיוס של חברות. ענף הבנייה מאמץ תקני בנייה ירוקה, וזיהום
אוויר מתחנות כוח ומתחבורה נשאר אחד הנושאים שהרגולציה מתמקדת בהם.
השקעה סולארית נשענת על שאלה בסיסית: כמה שמש צפויה להגיע לאתר וכמה חשמל הפאנלים יפיקו לאורך 20 עד 30 שנה. אלא שהקיץ האחרון מראה שהעבר כבר נותן תשובה פחות יציבה. בדרום אנגליה ובמערב צרפת נמדדה קרינה גבוהה ביותר מ-20% מהממוצע, בצפון אירופה נרשמו אזורים עם
ירידה של עד 25%, ובחלק מדרום מזרח אסיה הקרינה עלתה בכ-30%. הפערים האלה משפיעים על ההכנסות ועל המימון
