
בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגשת ההצעות במכרז מהווה אבן דרך משמעותית ביותר בתהליך שמוביל משרד האוצר לקידום פתרונות למשבר הפסולת, לצורך הפחתת הנזקים הסביבתיים והפחתת יוקר המחייה לרשויות המקומיות ולאזרחי ישראל. משרד האוצר ימשיך להוביל הקמה של פרויקטי תשתית מרכזיים בעולמות התחבורה, האנרגיה, המים והפסולת, באמצעות שיתוף פעולה עם יזמים מהשוק הפרטי ובאמצעים נוספים, וימשיך בהובלת תהליכי רגולציה וחקיקה להפחתת הבירוקרטיה ולהאצת קצת הביצוע של פרויקטי תשתית בישראל. אני מודה לחשב הכללי, לשרה ולמשרד להגנת הסביבה ולכל השותפים על קידום התהליך."
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "המשרד להגנת הסביבה מוביל מהפכה במשק הפסולת בהתאם למדיניות צמצום היווצרות הפסולת, הגדלת המיחזור, השבת אנרגיה וצמצום ההטמנה. במסגרת זו אנו מקדמים מהלכים מגוונים ובהם הקמת מערך תשתיות מתקדם לטיפול בפסולת. מתקן השבת האנרגיה הוא הראשון מסוגו בישראל ומהווה חלק מרכזי במערך ארצי מודרני, במימון קרן הניקיון של המשרד. המהפכה במשק הפסולת אפשרית רק בשותפות עם השלטון המקומי, ואני מברכת את ראש העיר באר שבע על המנהיגות והיוזמה להקמת המתקן. המשרד ימשיך לקדם מתקנים וצעדים נוספים לטובת תושבי ישראל והסביבה. אני מודה לחשב הכללי ולצוות המקצועי שלו, שפועלים יחד עם צוות המשרד לקידום המכרז החשוב הזה, ומצפה לשיתוף פעולה גם במתקנים הבאים.״
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
רמי רוזן, מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה: ״הגשת ההצעות למכרז היא הבעת אמון של חברות תשתית גדולות ובעלות ניסיון מהארץ ובעולם בכיוון אליו מכוון המשרד להגנת הסביבה את משק הפסולת. זהו מסר ברור לגבי הפוטנציאל העסקי שבשוק הפסולת הישראלי. מתקן ההשבה בנאות חובב מהווה אבן דרך ראשונה בהקמת רשת של מתקנים מתקדמים, והוא מייצר ודאות למשק, הזדמנויות להשקעה וערך משמעותי לרשויות המקומיות ולתושבים. זוהי הוכחה שמדיניות סביבתית נכונה יכולה וצריכה ללכת יד ביד עם צמיחה עסקית ופיתוח כלכלי.״
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "הקמתו של המתקן הראשון להשבת אנרגיה מפסולת מהווה צעד מכונן במהפכה המתוכננת של משק הפסולת בישראל. פרויקט אסטרטגי זה נועד לאפשר מעבר ממשק המבוסס על הטמנה מזהמת למודל טיפול מתקדם, טכנולוגי וסביבתי. לאור העובדה שכ-80% מהפסולת בישראל עדיין מוטמנת, נדרשת המדינה להקמת כ-10 מתקני השבת אנרגיה נוספים.
המתקן בנאות חובב, בהיותו הראשון מסוגו, סולל את הדרך והרגולציה למתקנים אלו ומגדיר סטנדרט למתקני השבה נוספים. המתקן בנאות חובב יספק פתרון מתקדם לבעיית הפסולת ויחד עם זאת יהפוך אותה למשאב אנרגטי על ידי ייצור חשמל לרשת הארצית. בכך, תפחית המדינה את ההשלכות הסביבתיות, במטרופולין באר שבע והסביבה בפרט, ותיישר קו עם שיטות הנהוגות במדינות המפותחות.אנו מברכים על שותפותה של עיריית באר שבע, וקוראים לראשי רשויות נוספים באזור להצטרף למהפכה לאומית זו בתחום ניהול הפסולת."
ראש העיר ב"ש, רוביק דנילוביץ': "באר שבע מובילה מהלך לאומי פורץ דרך בניהול פסולת, שמציב אותנו בחזית החדשנות הסביבתית ויטביע את חותמו על תהליכים במדינה כולה. המתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב גם יצמצם את ההטמנה המזהמת ויקדם תהליכי מיחזור, ובתוך כך יתרום לשמירה על בריאות הציבור ואיכות הסביבה והחיים של תושבי הדרום, ויהפוך את הפסולת שלנו למשאב.
מדובר במתקן מתקדם עם טכנולוגיה המוכרת ומיושמת בעולם כולו, הגנות סביבתיות מיטביות, תקני פליטה מחמירים ואמצעי פיקוח ואכיפה משמעותיים, והוא יטפל רק בפסולת ביתית שלא ניתנת למחזור ממחוז דרום. זהו צעד של אחריות כלפי הסביבה וכלפי הדור הבא, ובמרכזו מחויבות שלנו לצדק חברתי-סביבתי לתושבי הנגב".
- 4.אנונימי 17/11/2025 12:12הגב לתגובה זוומה עם עלות השינוע ולמה שלא יהיה כזה בצפון
- יש סיבה 19/11/2025 19:06הגב לתגובה זומן הסתם המפעל מזהם כהוגן.
- 3.אנונימי 17/11/2025 11:00הגב לתגובה זובעולם שורפים פסולת אחרי הפרדה ומיון.בישראל משרד האוצר והממשלה מנסים לחסוך הפרדה מיון ומחזור וכך שורפים אשפה ופולטים גזים רעילים
- 2.אממנונימי 16/11/2025 20:11הגב לתגובה זובארהב המתקנים האלו נחלו כישלון תפעולם יקר מהתועלת האנרגטית ולכן נסגרים ברחבי ארהב המתקנים. מאחר והם מזהמים הם בדרך כלל ימוקמו ליד אוכלוסיות מוחלשות
- 1.צריך להקים עשרות כאלה גם יחסוך המון זיהום אוויר וגם ייצר חשמל בצורה מבוזרת (ל"ת)אנונימי 16/11/2025 16:23הגב לתגובה זו

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
