
היא טענה שגורשה, הוא טען שיצאה מרצונה - בסוף שניהם שילמו
זוג גרוש, שתי תביעות, מאהבת שנכנסה לדירה המשותפת וציוד הגברה שנמצא בבגאז' הרכב: כך הסתיים תיק גירושים מורכב במיוחד שנדון באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת
בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת פרסם באחרונה פסק דין מקיף בשני תיקים שהתנהלו במקביל בין בני זוג שנפרדו בסוף אוגוסט 2022. מדובר בהורים לשני ילדים - בת ילידת 2017 ובן יליד 2020 - שנישאו ב-2016 ונפרדו לאחר שש שנות נישואים. פסק הדין, שניתן על ידי השופט מחמוד שדאפנה, שהכריע הן בתביעת המזונות שהגישה האם והן בתביעה הרכושית שהגיש האב.
בלב תביעת המזונות עמדה מחלוקת יסודית: מה ההכנסה האמיתית של כל אחד מההורים? האב טען בתוקף כי לאם יש הכנסה נסתרת מעבודה כזמרת אירועים ובחתונות, שמסתכמת לדבריו ב-7,500 שקל לפחות בחודש. האם, שמשכורתה מעבודתה כמזכירה היתה 7,500 שקל לחודש לפי תלושי השכר, הכחישה זאת מכל וכל. כדי לבסס את עמדתה, הביאה האם תצהירים מזוגות שבחתונותיהם הופיעה ושרה. כולם הצהירו שהשתתפותה נעשתה בהתנדבות ובחינם. בדיון ההוכחות העיד אחד מהם ואמר: "בחתונה של אחי הוא הביא זמרת מתנה לחתונה. ואחרי כן פ. פנה אלי ודרש ממני 2,000 שקל בשביל הקלטות, זה מה שאמרו לי. אני העברתי במזומן 2,000 שקל ביום של החתונה של פ."
האם עצמה העידה בנחרצות כי, "לא התפרנסתי מזה לעולם. והלוואי שאז, בתקופה שרציתי לפרוץ ורציתי להצליח בתחום הזה, הלוואי מהפה שלו לבורא עולם שזה באמת היה נכון. אני גידלתי את הילדים האלה בבית בלי 10 דקות של עזרה ממנו, לבד". השופט שדאפנה קיבל את גרסת האם וקבע כי, "לא מצאתי לקבל את טענת הנתבע לפיה לתובעת הכנסות נוספות מעבודה בתור זמרת באירועים ובחתונות". ההכנסה החודשית שיוחסה לה נקבעה על 7,500 שקל בלבד.
מנגד, גם טענת האם כי לאב יש הכנסות של 30 אלף שקל בחודש מניהול זמרים ושירותי הגברה, נדחתה. האב הציג תלושי שכר המעידים על הכנסה של 10,000 שקל בחודש ממקום עבודתו, והשופט לא מצא ראיות לכך שמאחורי תמונה בבגאז' של הרכב, שבה מופיע ציוד הגברה, מסתתרת הכנסה צדדית: "כל מה שהוצג כראייה היתה תמונה מהבגאז' של הרכב שאין בה להעיד כי לנתבע הכנסה נוספת משירותי הגברה".
- הבית שווה 3.5 מיליון, הוא קיבל 50 אלף ש' - בג"ץ: לא נתערב
- העליון: בגירושים הדירה נמכרת - לא מחולקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3,000 שקל לחודש, כולל מדור
לאחר שבחן את הכנסות הצדדים, חלוקת זמני השהות (האם מחזיקה בילדים 62% מהזמן, ואילו האב 38%), וצורכי הילדים, קבע השופט כי סכום המזונות הזמניים שנקבעו כבר בעבר - 3,000 שקל לחודש לשני הילדים יחד, כולל מדור ואחזקתו - ישמש גם כפסק דין סופי וקבוע. כשהבן יגיע לגיל 6 באוקטובר 2026, תתחלק הסכום שווה-בשווה: 1,500 שקל לכל ילד. בנוסף, הצדדים יחלקו בשווה את הוצאות החינוך והבריאות החריגות.
הסיפור הרכושי מסורבל לא פחות. האם טענה כי גורשה מהדירה כשהאב שהה בסיני, שהוא הכניס מאהבת לבית ואף החליף את הצילינדר כדי לנעול אותה בחוץ. האב הכחיש הכל. השופט בחן את העדויות ודחה את גרסת האם: "לא עלה בידי התובעת להוכיח כי היא גורשה מהדירה". הוא ציין כי האם הגיעה לדירה לארוז את בגדיה ב-2 לספטמבר 2022, חזרה שוב למחרת כדי לאסוף את המיטות, ורק אז חזר האב מסיני, כך שלא ברור כיצד אפשר לטעון שגירש אותה. גם העדה השכנה, שהצהירה שראתה אשה זרה נכנסת לדירה לאחר שהאם עזבה, לא ידעה את זהות האשה בעצמה. היא זיהתה אותה רק אחרי שהאם הראתה לה תמונה.
התוצאה: האם חויבה לשלם לאב 4,500 שקל - חלקה בדמי השכירות עבור שלושה חודשים שהאב שהה בדירה לבדו לאחר הפירוד, בהתאם לחוזה שעליו חתמו שניהם. לעומת זאת, הוצאות האחזקה השוטפות של הדירה בתקופה זו הוטלו על האב בלבד, מכיוון שהוא שעשה בה שימוש.
- תבעו 18 מיליון ש' בלי אף ראייה: "אין תיעוד שהכסף נמסר"
- סולמון רדאי לא יקבל פיצוי נוסף על זיכויו מרצח בת-זוגו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל
הנתבע העביר 21 אלף שקל לחשבונו הפרטי, ושילם על כך
לגבי יתרת החובה בחשבון הבנק המשותף, שהגיעה לכ-54 אלף שקל, קבע בית המשפט כי שני הצדדים יחלקו אותה בשווה, אך עם סייג משמעותי: ב-12 לספטמבר 2022 העביר האב 21,047 שקל מהחשבון המשותף לחשבונו הפרטי. אותו סכום לא יחושב בחלקה של האם בחוב. גם בנושא ההלוואות, שתי הלוואות שנלקחו בתקופת הנישואים, בסכומים כוללים של 87 אלף שקל ו-54.1 אלף שקל, חויבו שניהם לשאת בחלקים שווים ביתרות הפירעון.
הפרק הקל ביותר להכרעה היה, לדברי השופט, סוגיית הרכוש. האב טען שהאם "רוקנה את הבית", אך בחקירה נגדית בדיון ההוכחות הוא הודה באופן מפורש כי, "נכון. הם עד היום אצלי". השופט קבע כי האם זכאית למחצית מרשימת המיטלטלין שנשארו בדירה, ושהאם תכין שתי רשימות, וכל צד יבחר ברשימה שיעדיף. בסיום פסק הדין הורה השופט כי כל צד יישא בהוצאותיו, "על מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים".