קלע דוד
צילום: דוברות משרד הביטחון

כמה שווים חיים - יירוט ב-3 מיליון דולר והגנה של 95% או יירוט בחצי מיליון דולר והגנה של חצי מיליון דולר

על סוגי ההגנה של ישראל, העלויות שלהם, והעזרה האמריקאית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חץ 3 קלע דוד

הצגנו אתמול דילמה גדולה של הצבא - למה היירוט לא הצליח ואיך זה קשור לכלכלת חימושים? ולמרות שזה לא חדש, כנראה שזה הפתיע רבים - כן, בצבא יש שיקולים כלכליים. לא נעים להציג אותם, זה גורם לאי נוחות במיוחד כשמדובר בשיקול כלכלי שבסוף מתורגם לכישלון מבצעי. אבל יש תקציב וצריך להיות תחת המגבלות שלו. זה לא אמור להפתיע איש, וגם כשאומרי לכם - זה לא התקציב זה המלאי, הרי שזו טעות או בריחה מהאמת. מלאי מבטא ויסות של תקציב ונקבע על בסי התקציב - אם חץ 3 לא יורה זה בין השאר מסיבות כלכליות. אם חיל האוויר בוחר את קלע דוד שנחשב פחות וב מחץ 3 זה משקלול של סיבות וגם כלכליות. אם הצבא מחליט ביחד עם האמריקאים שאת היירוט יעשה הת'אד מאחורי ההחלטה יש גם עניין כלכלי. צריך לזכור שבמלחמת חרבות ברזל הת'אד מומן על ידי האמריקאים ואין מידע רשמי מה קורה כעת, אם כי אפשר להבין שזה פורמט דומה. 

לכן, מבחינת ישראל, יש משמעות גדולה לסוג של הטיל, יש משמעות לגורמים נוספים כמו צפיפות, סיכוי פגיעה, תוחלת הנזק הצפוי. כן, הצבא בראש וראשונה מנסה להגן על החיים שלנו, אבל יש לו מגבלות. אין בלי סוף כסף ואין בלי סוף מיירטים. ומדובר בעלות מאוד גבוהה ליירוט. 

אפשר לנסות לזקק את הדילמה הגדולה של חיל האוויר בשאלה, במה לבחור: יירוט ב-3 מיליון דולר והגנה של 95% או יירוט בחצי מיליון דולר והגנה של חצי מיליון דולר? אין תשובה ברורה. כמובן שעדיף הגנה כמה שיותר גבוה, אבל דמיינו שהנזק צפוי להיות נמוך כי סיכוי טוב שהפגיעה תהיה באזור פתוח. או דמיינו שבאזור הפגיעה יש בית פרטי אחד, ואין מספיק מלאי להמשך - האם לבזבז את הטיל המוצלח יותר? יש הרבה מאוד שיקולים. אבל בסוף - זה מתורגם לכסף. החלטות מבצעיות מתחשבות גם באלמנט הכספי.  

המלחמה מול איראן מתנהלת למעשה בשתי זירות במקביל - הצבאית והכלכלית. דוח עדכני של הקונגרס האמריקאי חושף כי כל יירוט של טיל בליסטי הוא עניין של 12 מיליון דולר ומעלה. מערכת ההגנה הרב שכבתית של ישראל כוללת ארבעה רכיבים עיקריים: חץ 3 בשכבה העליונה, חץ 2 מתחתיו, קלע דוד לשכבה האמצעית ותמיכה ממערכות אמריקאיות כמו ת'אד THAAD ופטריוט. כל שכבה מיועדת לסוג איום מסוים, אבל הבחירה איזה מיירט לשגר בכל אירוע היא מורכבת. כאשר טיל בליסטי איראני מתקדם לעבר אזור צפוף אוכלוסין, המפקדים נוטים להפעיל את חץ 3, שמיירט מחוץ לאטמוספירה בשיעור הצלחה גבוה. העלות של מיירט חץ 3 נעה היא כ-3 מיליון דולר לעומת זאת, מול איום פחות קריטי או בטווחים קצרים יותר, ניתן להשתמש בקלע דוד בעלות של כ 500 עד 700 אלף דולר.

הדילמה כאן ברורה. שימוש במיירט היקר יותר מגדיל את סיכויי ההצלחה ומפחית את הסיכון לפגיעה בעורף, אבל הוא גם שוחק את המלאי במהירות. מצד שני, שימוש במיירטים זולים יותר עלול להוביל להחטאה ולסיכון ישיר לחיי אדם. במלחמה ממושכת, השאלה היא לא רק כמה כסף מוציאים, אלא איך מאזנים בין שמירה על מלאי לבין הגנה מיידית. כל החלטה משלבת שיקולים מבצעיים יחד עם הערכת הנזק אם האיום לא יורט.

המורכבות גדלה כאשר נכנסים לשיקולים התקציביים. כאשר מערכת THAAD האמריקאית, שפרוסה בישראל, מבצעת יירוט, העלות הישירה לישראל כנראה נמוכה. ארה"ב מממנת ומפעילה את המערכת. ההחלטה על יירוט מתקבלת בשיתוף הצבאות וכנראה שהמרכיב האוטומטי גדול, כלומר האלגוריתם מספק תובנה איך ובמה מיירטים. השיקולים הם מבצעיים, כלכליים ונשענים גם על היקף המלאי. בשנה שעברה השתמשה ארה"ב בכ-150 מיירטי THAAD, שהם כרבע מהמלאי, כדי לסייע בהגנה על ישראל. כל מיירט כזה עולה מעל 12 מיליון דולר. קצב הייצור השנתי אינו עולה על כ 100 יחידות, והשלמת המלאי עשויה לקחת שנים. 

בישראל מצב המלאי טוב יותר, בין היתר בזכות קווי ייצור מקומיים של התעשייה האווירית, אם כי, ברור שהמלחמה האחרונה דרשה הגברת קצב ייצור מלאי במקביל לשימוש גובר ביירוטים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

להרחבה: המתמטיקה של הטילים: רחפנים ב 20 אלף דולר מול טילי הגנה

התיאום בין ישראל לארה"ב מתבצע בחדר בקרה משותף. נתונים ממכ"מים זורמים בזמן אמת, וההחלטה איזו מערכת תבצע את היירוט מתקבלת גם לפי מיקום, סוג האיום וזמינות. במקרים מסוימים מעדיפים להשתמש ב THAAD כדי לשמור על מלאי מיירטים ישראליים.

להרחבה: כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה