כך עובדים הטילים המתקדמים של איראן: חורמשהר ופתאח שמאתגרים את ההגנה הישראלית

מבצע ראשון של שיגור מאות טילים ללב ישראל החל באפריל 2024, בליל הולדתו של האימאם חסן תחת שם הקוד ״הו אדיר המאמינים״ כנקמה על חיסול בכיר איראני בכוח קודס בדמשק. מבצע ״הבטחה אמיתית״ מספר 4 של משמרות המהפכה כנגד ישראל במהלך מלחמת ״שאגת הארי״ במרץ 2026, החל בגל תקיפה מספר 21 במבצע משולב של טילים וכטב״מים, כולל טילי חורמשהר שכוונו ללב תל אביב.

בתקיפה הזאת השתתפו בין היתר חורמשהר-4 ופתאח-2, שני נשקי-על איראניים שמאתגרים את מאזן הכוחות במזרח התיכון ב-2026. חורמשהר הוא טיל נושא ראש נפץ של 1,800 ק"ג ומתמרן בשלב הסופי כדי להתחמק מיירוטים. פתאח-2 ההיפרסוני הוא טיל שמתמרן בשלב הסופי, נמוך ומהיר מדי למכ"מים. על פי מקורות זרים גלויים, שני הטילים כבר נוסו בקרב, חדרו את מערכות חץ-3, פגעו בבסיסים וגרמו לכשלים חלקיים בהגנה הישראלית. 

אז מה סודה הטכנולוגי של תוכנית הטילים המתקדמים של איראן, שמוכיחים יכולות יוצאות דופן בחדירת שכבות ההגנה הישראליות בדיוק רב תוך שיגור ראשי נפץ מתמרנים במסלולים בלתי ניתנים לחיזוי, ומהווים אתגר משמעותי ליירוט?

חורמשהר 4: המפלצת ההרסנית עם ראש מתמרן

חורמשהר-4, הידוע גם כחייבר שקאן (Kheibar Shekan), הוא טיל בליסטי לטווח בינוני (MRBM) שפותח על ידי משמרות המהפכה האיסלאמיים . שמו אינו מקרי: חורמשהר הוא שמה של עיר איראנית שסבלה מהפצצות עיראקיות במלחמת איראן-עיראק והפכה ל סמל להתמדה איראנית. "חייבר שקאן" נועד להזכיר את ניצחון הנביא מוחמד על יהודי חייבר בשנת 628 לספירה, ובכך איראן מדגישה את המסר האידיאולוגי שלה בהרס אויבי האסלאם.

• כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טיל החורמשהר משתמש בדלק נוזלי היפרגולי שמתלקח באופן ספונטני בבואו במגע עם חומר מחמצן, ללא צורך במנגנון הצתה נפרד, מה שמאפשר שיגור מהיר תוך 12 דקות. הטיל מסוגל להגיע לטווח של 2,000 ק"מ, במהירות מקסימלית מאך 16 מחוץ לאטמוספירה ומאך 8 בתוכה, ומשקל ראש הנפץ שלו הוא 1,500-1,800 ק"ג הכבד ביותר בארסנל האיראני. דיוק הפגיעה שלו הוא כ-30 מטר הודות למערכת הנחיה אינרציאלית עם תיקונים לווייניים.

התכונה המייחדת אותו בחדשנות קטלנית היא חימושו בראש הנפץ המתמרן (MaRV – Maneuverable Reentry Vehicle) . ראש הנפץ המתמרן מתנתק בשלב הסופי, מתמרן באטמוספירה במסלול שלא ניתן לחזות מראש כדי להתחמק מיירוט, ומשיג פגיעה מדויקת ביעדים נקודתיים כמו מפקדות או מסלולי טיסה. 

בניסוי בשנת 2023 הטיל פגע ביעד מדומה בטווח מלא תוך שימוש ביכולות בינה מלאכותית להתאמת מסלול, מה שגרם למערב להעריך אותו כטיל השובר את חוקי המשחק, שעדיין לא ניתן ליירוט בטילי הגנה המיועדים לפגוע בטילים בליסטיים שאת מסלולם ניתן לחשב תוך כדי מעוף.

• המבחן של קהיר: המלחמה מול איראן מטלטלת את כלכלת מצרים
• המפציץ הסודי החדש שחומק מן העין: האם הוא כבר פעל באיראן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המפציץ הסודי החדש שחומק מן העין: האם הוא כבר פעל באיראן?

פתאח-2 ההיפרסוני הבלתי ניתן לעצירה

פתאח-2, גרסה משודרגת של פתאח-1 שנחשפה בשנת 2023, הוא טיל היפרסוני ראשון מסוגו של איראן. "פתאח" פירושו "כובש" או "פותח הניצחונות", בהתייחסות לאל פתאח שהוא אחד מ-99 שמות אללה בקוראן, שם המעורר זעם בישראל אך מדגיש את השאיפה האיראנית לכיבוש אסטרטגי. השם נבחר על ידי המנהיג העליון (שחוסל) אייתוללה חמינאי, כחלק ממסורת איראנית לקרוא לטילים בשמות בעלי משמעות איסלמית-ג׳יהדיסטית.

לטיל טווח 1,400-1,500 ק"מ, מהירות מאך 13-15 (כ-18,500 קמ"ש), משקל ראש נפץ 200-450 ק"ג, דיוק של יותר מ-100 מטר. לטיל מנוע רקטי נוזלי עם ראש קרב גולש היפרסוני (HGV) שמתמרן באטמוספירה במהירויות על-קוליות, משנה מסלול באופן בלתי צפוי, ומפחית חתימת מכ"ם. הטיל משוגר לחלל ומשם הוא גולש בגלישה אטמוספירית, כשבשלב זה הוא מתמרן בתאוצות של 10-30 g, מה שמקשה על היירוט באמצעות מערכות ההגנה הישראליות. היכולות ההיפרסוניות מאפשרות טיסה נמוכה (פחות מ-100 ק"מ גובה), מה שמקשה על זיהוי מוקדם. 

חורמשהר-4 מצטיין בהרס נרחב ומתאים למטרות שטח גדולות, בעוד פתאח-2 טוב בתמרון והתחמקות, אידיאלי לפגיעה ביעדים מוגנים.

ניסויים, שימוש מבצעי ואתגרי יירוט

חורמשהר-4 עבר ארבעה ניסויים מוצלחים מאז 2023, כולל פגיעה מדויקת ביעד 2,000 ק"מ ב-2026, פתאח-2 נוסה שלוש פעמים, עם תמרון היפרסוני מוכח. 

על פי פרסומים זרים שלא אושרו על ידי ישראל (Military Watch Magazine ו-Caspian Post), שני הטילים שימו במלחמה הנוכחית נגד ישראל וארה"ב, חורמשהר פגע בבסיסים, פתאח חדר הגנות.

החורמשהר 4 שוגר לראשונה לעבר מדינת ישראל ב-18 ביוני 2025 בעקבות מבצע עם כלביא ויורט בהצלחה על ידי מערכת חץ 3. עם זאת, קיים קושי ביירוט טילים אלה המתמרנים במהירות גבוהה ובטיסה נמוכה תוך איתגור מערכות המכ״ם ומיירטי מערכות ההגנה. על פי הפרסומים, מערכת חץ 3 מצליחה בכ-90% מהיירוטים נגד טילים בליסטיים קונבנציונליים, אך נכשלת בפתאח ובחלק מטילי החורמשהר, כפי שקרה לפני כשבוע בפגיעה בבית שמש שגבתה תשעה קורבנות. 

השיגורים התרחשו זמן קצר לאחר מינוי מוג'תבא חמינאי למנהיג העליון של איראן, כ"מתנה לכתר", חלק ממתקפת רב-זירות שכללה גם כטב״מים ומטרות במפרץ הפרסי. סרטונים ויראליים מראים את טיל הפתאח מתחמק מכעשרה יירוטים ישראליים (חץ-3 וקלע דוד) ומגיע למהירות מאך 13-15 עם תמרון HGV שחדר הגנות. איראן פרסמה סרטונים ממנהרות תת-קרקעיות, שם אוחסנו הטילים.

האם ניתן לעצור את הטילים ״הכובשים״?

הטילים של איראן, מחורמשהר ההרסני ועד פתאח ההיפרסוני, משלבים כוח אש, תמרון ודיוק שמאיימים על מאזן החימוש האזורי. ניסויי העבר והשימוש בפועל במערכה הנוכחית מוכיחים מוכנות טכנולוגית מצדה של של איראן, ואתגר היירוט על ידי מערכות הגנה ישראליות ואמריקאיות גדל. 

ישראל תדע להתמודד עם איומים שחץ 3 מתקשה בהם באמצעות חץ 4. לחץ 4 צפוי יתרון ביכולת ״שגר-תצפית-התקף״ עם תיקוני מסלול בזמן אמת ויכולות כנגד טילים מתמרנים במאך 15, אך זמינות מבצעית תיקח חודשים עד שנים.

עופר הבר הוא מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר