האם עבריינים, פוליטיקאים ובכירים במשטרה פועלים נגד חברת אבטחה?

המשרד לביטחון לאומי החליט בצורה שרירותית לשלול את רשיונה של חברת רחש ביטחון, ובכך למעשה לחסל אותה - טוענת החברה, בעתירה שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים. החברה אומרת, כי הנימוק היחיד שניתן לה היה אמירות מעורפלות על חשדות למעורבות של מי ממנהליה בפעילות פלילית - ושלדבריה אין להן יסוד.

רחש, שבבעלות גיא עטיה, אומרת שהיא מעסיקה 700 עובדים ומאבטחת עשרות מוסדות חינוך בדרום הארץ, בהם לומדים 50,000 ילדים. עד דצמבר שעבר היא העניקה שירותי אבטחה גם לשורה לקרית התקשוב בבאר שבע, קניון גלובוס סנטר באשקלון, המרינה באשקלון, הסינמה סיטי באשדוד, אולמות אירועים ועוד. החברה הפסיקה לשרת לקוחות אלו בהתאם להסכמה עם המשרד בהליך משפטי קודם.

לטענת רחש, מאז דצמבר שעבר היא מתמודדת "עם מתקפה רגולטורית מתמשכת, המבוססת לפי טענת המשרד על 'מידע מודיעיני' עלום שמעולם לא הוצג לרחש. אבל לא רק מידע לא הוצג לה: לא נמסרו לה שום פרטים ביחס למעשים המיוחסים לה לכאורה. הוצגו לה פרפרזות כלליות בהן נטען שמי ממנהליה מעורב עם גורמים עבריינים בקשר עם מעשי סחיטת דמי חסות והלבנת הון. ואולם, לא פורט כלל, מי  מעורב, מתי הייתה המעורבות, כיצד היא באה לידי ביטוי, מה הקשר של הדברים לפעילות החברה, וכדומה". לדברי רחש, במצב זה היא אינה יכולה להתמודד עם הטענות, והמשרד ערך לה שימוע רק לאחר שכבר החליט לשלול את רשיונה. 

כוחות חמושים מול חדירת אויב בצפון

החברה עתרה בחודש דצמבר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קבע ש"לא הייתה בהילות בקבלת ההחלטות ועצירת פעילותה של העותרת בשימוש בכלי נשק". עוד נאמר בהחלטה, כי "בדיון לא הוצבע על נסיבות חדשות המלמדות על סכנה מוגברת, קרובה ומיידית" המצדיקה שלילה מיידית של רשיון הנשק שבידי רחש. בית המשפט עיכב אז את שלילת הרישיון, אפשר לרחש להגיש ערעור, המשרד דחה אותו - ולכן היא עותרת שוב כעת.

• בן-גביר מערער לעליון על פסק הדין שחייב אותו לקדם את רינת סבן
• ביהמ"ש הורה לבן-גביר לקדם את רב-פקד סבן בתוך חמישה ימים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"הנהלת רחש כוללת מנהלים ומנהלות מנוסים, בעלי ותק בענף השמירה והאבטחה. חלק מהשדרה הניהולית ברחש הינם קציני משטרה בדימוס, בעלי רקע עשיר במשטרת ישראל", נאמר בעתירה. החברה מציינת, כי זכתה לאחרונה במכרזים להעמדת כוחות התערבות חמושים למקרה של חדירת אויב - האחד בקרית שמונה והשני במועצה המקומית שלומי; "ברור, שאם היה מדובר בחברה שקשורה לגורמים עבריינים – כפי שמתואר בהחלטה - היא לא הייתה זוכה במכרזים שכאלה". 

לדברי רחש, "משטרת ישראל עצמה סברה כל השנים, שאין שום פגם ברחש ומנהליה, והיא ראויה לקבל רישיונות שיאפשרו לה לבצע גם פעילות חמושה" - ולא הוצג מידע כלשהו שהצדיק את שינוי התמונה. "רחש שיתפה תמיד פעולה עם יחידות שונות של משטרת ישראל (הן באופן סמוי והן באופן גלוי), וסייעה להן במאבק בפשיעה"; עטיה "קשור בקשרים עם גורמי משטרה רבים. הוא קיבל תעודות הערכה רבות מהמשטרה, המודות לו על תרומתו הרבה לפעילות המשטרה".

הזנת מידע כוזב תוך ניצול קשרים במשטרה

רק לאחר עתירתה הראשונה, אומרת רחש, נימק המשרד את שלילת הרישיון בכך ש"מהמידע המודיעיני המצוי בידי משטרת ישראל עולה כי חברת רחש ביטחון משמשת פלטפורמה לביצוע עבירות בתחום הלבנת הון, עבירות סד"ח [סחיטת דמי חסות - א.ל], עבירות פשע חמור ועבירות בתחום כלי הירייה". גם בשימוע לא נמסר לה מידע נוסף.

• זוג אחד, הסכם אחד, הליך אחד
• לאחר הדיון בבג"ץ: מיליארד שקל שהועברו למוסדות חינוך חרדיים יישארו בידיהם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל

לדברי רחש, היא חושדת ש"ה'מידע המודיעיני' נגדה מגיע אל משטרת ישראל בתחבולה מתוחכמת על-ידי גורמים עברייניים המקיימים קשרים עם מתחריה של רחש. לאותם גורמים יש אינטרס ברור להביא לפגיעה בעסקיה של רחש, ולהיטיב עם מתחרים. לגורמים האמורים קיימים קשרים נרחבים במגזר העסקי, ולפי מידע שקיבלה רחש - גם במגזר הפוליטי ובצמרת משטרת ישראל. נראה, שגורמים אלה ניצלו את קשריהם עם משטרת ישראל לקידום אינטרסים עסקיים פרטיים, כדי להזין את המשטרה במידע כוזב נגד רחש".

בהתייחסה להחלטה המעודכנת של המשרד, אומרת רחש: "קביעת המסוכנוּת הדרמטית,שהחלה את 'מחול השדים' בעניינה של רחש והיוותה את ההצדקה המקורית לגישת הבט"ל, לשלילת רישיונה של רחש, ללא כל התרעה מוקדמת וללא שימוש - נעלמה. חלף אותה קביעת מסוכנות, נמצא נימוק מרכזי (וכמעט בלעדי) חדש - שלילת אישור המשטרה של משטרת באר שבע לחדר הנשק של רחש". המשמעות היא, שהתוצאה המהותית - שלילת הרישיון - נשענת על הטעם הטכני של חדר הנשק, היא טוענת, והמשרד גם התעלם שהראיות שהציגה לגבי תקינות פעילותה בתחום זה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד בני שפר, מיטל מלכיאל-ורטהיים, ניר שאלתיאל ושרון וקנין.