סלומון רדאי לא יקבל פיצוי נוסף על זיכויו מרצח בת-זוגו
רדאי זוכה בשנת 2018 תוך ביקורת קשה של בית המשפט על החקירה וקיבל פיצוי של 600,000 שקל. הוא תבע 7.6 מיליון שקל נוספים, אך בית המשפט קבע: לא הוכח שהמדינה התרשלה בהגשת כתב האישום
פשיעה המדינה לא תפצה את סלומון רדאי בעקבות זיכויו מרצח בת-זוגו, פוקטה בוגלה - קובע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אריה רומנוב. רדאי זוכה בשנת 2018, תוך ביקורת חריפה של בית המשפט על החקירה, ובהליך הפלילי נפסק לו פיצוי של 600,000 שקל. רדאי תבע במסלול האזרחי פיצוי נוסף של 7.6 מיליון שקל, אך תביעתו נדחתה.
בוגלה נרצחה בשנת 2003, ורדאי נעצר בשנת 2014 בעקבות פעילותו של סוכן סמוי שאף ביצע עימו עבירות פליליות והקליט אותו במה שלטענת המדינה היה הודאות. לצד זאת, התבססה המדינה על שתי עדות שטענו שראו את רדאי ובוגלה יחדיו שעות אחדות לפני היעלמותה. רדאי היה במעצר 4.5 שנים עד לזיכויו.
בית המשפט קבע, כי משקל ההודאות בפני הסוכן הוא דל ואפסי, בשל כשלים מהותיים בהפעלת הסוכן ואי התיישבותן עם ראיות אחרות בתיק. גם לגבי שתי העדות אמר בית המשפט, כי משקל עדותן הוא דל ואפסי, בשל אמצעים פסולים ביותר שהפעילה המשטרה מולן (כולל איום לגרש מהארץ אחת מהן), הסתירות ביניהן והזיהוי שלא היה ודאי. עוד הצביע בית המשפט על מחדלי חקירה רבים, כגון אי בדיקת האליבי של רדאי, היעלמות חומרי חקירה והעדר תיעוד מלא של חלק מהחקירות.
טען לנכות נפשית של 70%
החוק מאפשר לפסוק פיצויים בעקבות זיכוי בשל אחת משתי סיבות: העדר יסוד לאשמה או נסיבות מיוחדות. ההרכב הפלילי העניק לרדאי את הפיצוי בנימוק השני, בשל הליקויים בחקירה, מעצרו הממושך, הפגיעה הכלכלית הקשה ומצוקתו הנפשית. בית המשפט הוסיף, כי ייתכן שהיה מקום לפסוק פיצוי גם בשל העדר יסוד לאשמה, אך נמנע מלהכריע, שכן די בסיבה השנייה. הסכום שנפסק לרדאי היה 90% מהסכום המירבי שאפשר החוק באותה עת.
תביעתו האזרחית של רדאי הייתה בטענה לרשלנות שלדבריו גרמה לו נכות נפשית של 70%. רומנוב מדגיש את ההבדלים בין תביעה זו לבין הפיצוי בתיק הפלילי: "השאלה הניצבת להכרעה בתיק שלפני היא אופן התנהלותן של רשויות החקירה והתביעה - הנתבעות בתיק זה - בשלבי החקירה, ההעמדה לדין, וניהול המשפט. הזרקור בתיק שלפני אינו מופנה לעבר התובע שהיה הנאשם בתיק הפלילי, אלא לעבר רשויות החקירה והתביעה שכלפי פעולותיהן התובע מעלה טענת רשלנות. השאלה שיש להשיב עליה בתביעה שהתובע הגיש בתיק זה היא, האם הנתבעות ביצעו כלפי התובע עוולה נזיקית".
מעצר עד תום ההליכים בהיפוך תפקידים
טענתו העיקרית של רדאי הייתה לגבי החלטת הפרקליטות להעמידו לדין, ובעיקר הערכת הראיות שהיו בידיה. רומנוב אומר: "השאלה הניצבת להכרעה בתביעה זו היא האם חומר החקירה שהיה מצוי בתיק החקירה בעת שהפרקליטות נדרשה להחליט אם יש מקום להגיש נגד התובע כתב אישום, היה בעוצמה כזו שתובע סביר היה מגיע למסקנה שיש להגיש כתב אישום. נקודת הזמן הרלבנטית לענייננו היא מועד הגשת כתב האישום.
"משכך, לצורך בירור תביעתו של התובע מה שהיה נדרש לעשות הוא מעין 'מהדורה חוזרת' של הבקשה למעצר עד תום הליכים, והפעם 'בהיפוך תפקידים'. היה על התובע [רדאי - א.ל] להניח לפני בית המשפט את חומרי החקירה שהיו מצויים בתיק החקירה ערב הגשת כתב האישום, ולפחות את העיקריים שבהם, ולשכנע את בית המשפט שתובע סביר לא היה מגיש נגד התובע כתב אישום בהסתמך על חומר זה".
רומנוב מסתמך על החלטתו של בית המשפט להאריך את מעצרו של רדאי עד תום ההליכים. מובן שיש הבדל ניכר בין מסקנותיו של שופט המעצרים לבין פסק הדין הסופי, אך "כיוון שהשאלה העומדת לפנינו מתייחסת לשיקול הדעת של הפרקליטות במועד הגשת כתב האישום, יש חשיבות לאופן שבו שופט המעצרים ראה את המצב הראייתי בתיק במועד זה". הוא מזכיר, כי רדאי לא ערער על החלטת המעצר, ולאחר מכן הוארך מעצרו 15 פעמים בידי בית המשפט העליון - לרוב בהסכמתו.
"תחום העיסוק שלנו איננו מדע מדויק"
רומנוב מזכיר: "החקירה שהמשטרה קיימה – על כל פגמיה וליקוייה – הובילה לכך שהתובע התוודה לפני הסוכן שלוש פעמים בביצוע הרצח, וכן לכך שבחלק מההודעות ששתיים מחברותיה של המנוחה מסרו במשטרה הן אמרו, כי ראו את התובע ביחד עם המנוחה בירושלים בסמוך לפני הרצח. אחת החברות חזרה על כך בעדותה בבית המשפט. לאלה התווספו ראיות מחזקות בעוצמה כזו או אחרת, ובכלל אלה ראיות על כך שהתובע היה אלים כלפי המנוחה וכלפי בנות זוג נוספות שהיו לו, וכי הוא כעס על המנוחה.
"...האם החלטת הפרקליטות הייתה מצויה מחוץ למתחם הסבירות? האם תובע סביר לא היה רשאי להגיש נגד התובע כתב אישום? האם הנתבעות ביצעו כלפי התובע עוולה? אני סבור כי יש להשיב על שאלות אלה בשלילה. קראתי את הכרעת הדין וקראתי את תמלילי שלוש ההודאות שניתנו על ידי התובע בשיחותיו עם הסוכן. לא מצאתי כי הנתבעות חרגו במקרה זה אל מחוץ למתחם הסבירות.
"אמנם בסופו של דבר התובע זוכה ואמנם בית המשפט מתח ביקורת לא קלה על התנהלות הנתבעות. ואולם לא מצאתי שתובע סביר לא היה רשאי להגיש את כתב האישום, וכי הייתה מוטלת על הפרקליטות חובה לגנוז את תיק החקירה. כפי שכבר נאמר, תחום העיסוק שלנו אינו מדע מדויק". את רדאי ייצג עו"ד אלי הלם, ואת המדינה - עו"ד בינה צמח-מאונר.
