תקף את אם ילדיו - וטען שהיא אינה "בת זוגו" מבחינה פלילית

שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, דחה את בקשתו של אבי כהן לערער על הרשעתו בתקיפת בת זוגו ועל העונש שנגזר עליו - 13 שנות מאסר. כהן טען, כי השניים לא היו "בני זוג" במובן המשפטי ולכן אי-אפשר להרשיעו בעבירה של תקיפת בת זוג - אך כבוב דחה מכל וכל טענה זו.

כהן ניהל בשנים 2021-2010 מערכת יחסים מחוץ לנישואין עם המתלוננת, אותה הכיר כאשר הייתה חיילת בת 19, ואף נולדו להם שני ילדים (בשנים 2017 ו-2018). הוא הורשע בעשרה אישומים, אשר תיארו כיצד לאורך השנים היכה ותקף אותה וגרם לה לחבלות ממשיות, כולל כאשר הייתה בהריון ולעיני ילדיהם. כהן היכה אותה בכל חלקי גופה במקל מטאטא, בכבל חשמלי, בסל כביסה אותו שבר על רגליה ובמקל עץ שהתפרק לחלקים מעוצמת המכות. הוא גם שלט בה לחלוטין, ניתק אותה ממשפחתה ולעיתים הותיר אותה ואת ילדיהם ללא מזון כאשר היא מנותקת מחשמל, טלפון ואינטרנט.

בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע את כהן בריבוי עבירות של תקיפה הגורמת חבלות של ממש לבת זוג, תקיפה של בת זוג ואיומים, באומרו, כי "המקרה דנן הוא מהמקרים הקשים והחמורים שבאו לפתחו של בית המשפט". כהן החליף ייצוג וערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בטענה שהיחסים בין השניים לא הפכו אותם לבני זוג. לטענה זו יש משמעות משפטית, שכן העונש על תקיפת בן זוג הוא כפול מאשר על תקיפה אחרת: ארבע שנות מאסר על תקיפה ושש שנים על תקיפה הגורמת חבלות.

נדרשת זוגיות מבוססת ומשמעותית

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של כהן, אשר ביקש לערער לעליון בנימוק שמדובר בסוגייה עקרונית של הגדרת "בת זוג" לעניין חוק העונשין, ובטענה שהשניים לא מיסדו את יחסיהם בצורה כלשהי. כאמור, כבוב דחה את על הסף את הבקשה. "אכן, השאלה מאיזה שלב בדיוק הופכים שותפים במערכת יחסים זוגית ל'בני זוג'  לעניין סעיפים אלו – אינה פשוטה", הוא אומר, ולשון החוק מלמדת שהמחוקק "לא הסתפק בקיומה של זוגיות מכל סוג שהוא, אלא שנדרשת זוגיות מבוססת ומשמעותית".

• העליון: ידועים בציבור יכולים לקבוע שהסכם ממון יחול גם אם יינשאו
• המפגש הבעייתי בין הורים גרושים וילדים לבין אזעקות וטילים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, בית המשפט העליון כבר קבע (אמנם בדן יחיד), כי בחינת הזוגיות לגבי עבירות אלו אינה פורמלית אלא על פי מהות היחסים בין השניים. "פרשנות זו מתיישבת היטב עם תכלית קביעת הנסיבה המחמירה בעבירות תקיפה שבוצעו כלפי בת זוג, שעניינה, בין היתר, בניצול מערכת יחסים מתמשכת של תלות ומרות, ומגע יום-יומי עם התוקף; בהיותן של עבירות האלימות כלפי בת זוג תופעה מתמשכת ורחבה; בקושי הקיים בחשיפתן בהיותן מבוצעות בתוך 'ביתן מבצרן' של הקורבנות; בפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הביטחון של קורבנות המעשים; ובחשש מהסלמת המעשים בצורה העלולה לסכן את חיי בת זוגו של התוקף", מסביר כבוב.

פסיקת בית המשפט העליון מעלה, כי לא פעם הורשעו גברים בעבירות אלו גם כאשר לא מדובר היה בזוגות נשואים או ידועים בציבור. ואילו במקרה הנוכחי, קובע כבוב, אין ספק שמדובר בבני זוג. כהן לא הכחיש זאת בבית משפט השלום, הוא אמר במפורש שראה את המתלוננת וילדיהם המשותפים כמשפחתו הנוספת, שכר דירה עבורם ועוד. "אין ספק כי המבקש – אשר בחר לנהל עם המתלוננת משק בית משותף ואף להביא עימה לעולם שני ילדים – עולה בגדר בן זוגה", הוא מסכם. את כהן ייצגו עוה"ד דן ענבר ואורי בן-נתן.