השבתת בתי המשפט גורמת נזק ארוך טווח לצדדים וגם לציבור כולו
מלחמה באיראן
מערכת בתי המשפט תפעל לפחות במשך חודש במתכונת חירום, לאחר שהשר יריב לוין האריך את מצב החירום בה עד יום ראשון הבא, בו תיכנס המלחמה באיראן לחודש השני שלה. המשמעות: פגיעה קשה ברבבות הליכים, כאשר המערכת ממילא כורעת תחת הנטל וסובלת ממחסור מחמיר בשופטים.
ייאמר מיד: ברור שהמדינה במצב מלחמה, ברור שיש סכנות ממשיות לעורף, ברור שבתי המשפט אינם יכולים לפעול בצורה שגרתית. השורות הבאות באות להסביר מהן ההשלכות של האילוצים שהמצב כופה עליהם.
די בכמה מספרים כדי להבין במה מדובר. בשנת 2024 (האחרונה לגביה פורסמו נתונים) נפתחו בכל הערכאות 911,312 תיקים; מספרם הולך ועולה מדי שנה, כך שניתן לשער שהשנה כבר תתקרב המערכת ל-950,000. סטטיסטית מדובר על תיק אחד לכל עשרה ישראלים, ועל 1,000 תיקים לכל שופט (בהמשך נעסוק במצוקת השיפוט). אלו הם נתונים מן הגבוהים בעולם ואולי אף הגבוהים ביותר.
המשמעות הבלתי-נמנעת היא סחבת, למרות המאמצים העצומים הנעשים בשנים האחרונות לקצר את ההליכים ואף להשתמש בכלים חוץ-מערכתיים כגון בוררויות. שוב, כמה נתונים מתוך דוח 2024: בבית המשפט העליון היה צורך להמתין בממוצע 11.3 חודשים לפסק דין בערעור פלילי ו-23.2 חודשים בערעור אזרחי. העניינים הכלכליים בבתי המשפט המחוזיים נמשכו בממוצע 11.2 חודשים בתחום הפלילי ו-12.5 חודשים בתחום האזרחי; תיק אזרחי רגיל במחוזי מגיע ל-20.1 חודשים. 29% מהתיקים בבתי המשפט המחוזיים ב-2024 היו בני שלוש שנים ומעלה.
- המספר היומי - 2.5 טריליון דולר נמחקו משוק האג"ח העולמי במרץ
- נכסים אחרי טילים: שאלות ותשובות בסוגיות נדל"ן משפטיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבתי משפט השלום - בהם מתנהלים 80% מהתיקים - אורך החיים של תיק בוועדות ערר היה 18.8 חודשים, ושל תיק פלילי - 11.9 חודשים. תיק פלילי בבתי הדין לעבודה יימשך 30.4 חודשים, וסכסוך עבודה עלול להגיע ל-13.9 חודשים. עם זאת, בשתי ערכאות אלו מספר התיקים הישנים (בני שלוש ומעלה) היה רק 4% ו-1.5% בהתאמה. תיק פלילי בבית המשפט לנוער נמשך בממוצע 12.9 חודשים.
לוין מסרב למנות שופטים והמצב מחמיר
כאמור, לעומס עצום זה יש להוסיף את החוסרים בשופטים. הנציבות האירופית מצאה, כי ב-2022 היו בישראל 8.3 שופטים לכל 100,000 תושבים, בעוד החציון באיחוד האירופי הוא 17.6. בסוף 2024 היו מאוישים 912 מבין 936 תקני השיפוט, אבל מאז המצב החמיר מאוד. השר יריב לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הן משום שהוא מחרים את נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הן משום שאין לו רוב בה (ולכן הוא דורש "הסכמה רחבה" לכל מינוי) והן משום שהוא מציב כתנאי לכינוסה את מינויים של רפי ביטון ואביעד בקשי לבית המשפט העליון.
התוצאה: בבית המשפט העליון מכהנים 11 שופטים בלבד במקום 15, פער חסר תקדים של 25%, וזה כאשר מספר ההליכים עולה בהתמדה. נכון לתחילת השנה, היו פנויים 44 תקני שיפוט ועד סיומה יתפנו עוד 21. וזה אומר: 65 שופטים שהם 7% מכלל המערכת (לא כולל שופטים שאמורים להתקדם ואזי צריך למנות אחרים במקומם, ולא כולל 16 תקנים שנוספו ולא אוישו ב-2025 ו-19 שאמורים להתווסף השנה).
- בת 92 ניסתה לבטל מינוי בן ממשיך - מה פסק השופט?
- האחים זינו ישלמו מיליוני שקלים נוספים במס על מכירת אדי מערכות לקבוצת שנפ
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל
כעת נכנסת המלחמה, ששיתקה כמעט לחלוטין את בתי המשפט, למעט הליכים דחופים (כגון מעצרים, חלק מדיוני בג"ץ, ענייני משפחה ומתן פסקי דין פליליים). ניתן לשער, שהמערכת עובדת בהיקף של 10% מן הרגיל. ירידה ניכרת נרשמת גם בפתיחת התיקים: אתמול נפתחו במערכת כולה 2,044 תיקים לעומת 2,735 ב-23 בפברואר – ירידה של 25%. ההפרש לא הלך לשום מקום; אחרי מצב החירום יוצפו בתי המשפט באלפי תיקים נוספים.
היחידים שמרוצים הם מי שמצפים שיפסידו בהליכים
בהינתן הפגרות בבתי המשפט והחגים, חודש הוא בערך עשירית משנת המשפט נטו. כאשר בתי המשפט למעשה אינם עובדים חודש, המשמעות הסטטיסטית תהיה התארכות ההליכים ב-10% - בין כמה שבועות לכמה חודשים בכל הליך. וזה בנוסף להתארכות בעוד קרוב ל-10% בשל המחסור בשופטים.
כמעט כל מי שנזקק לשירותיה של מערכת בתי המשפט יוצא ניזוק. נושים יחכו יותר לפרעון החובות, חייבים יחכו יותר לשיקום כלכלי. נאשמים יחכו יותר לפסק דין; אפילו הרשעה טובה יותר ממעצר, שכן לאסירים יש תנאים שאין לעצורים (למשל חופשות). מכרזים יתעכבו יותר עד להכרעה בעתירות נגד תוצאותיהם. מי ששמו הטוב נפגע ימתין יותר לקבלת פיצוי. הכרעה במחלוקות על חוזים תתעכב גם היא. פיצוי על נזקי גוף ורכוש יגיע מאוחר יותר. היחידים שיוצאים נשכרים הם מי שמצפים שיפסידו בהליכים, אזרחיים ופליליים כאחד.
זהו נזק ארוך טווח, משום שהמערכת תתקשה עד מאוד להדביק את הפער, במיוחד אם המחסור בשופטים ילך ויגדל. מעבר לפגיעה בבעלי הדין הספציפיים - ולעיתים זהו הציבור כולו - מדובר גם בכרסום באמון בבתי המשפט. מי שאינו מקבל שירות נאות, לא ממש מתעניין בסיבות לכך. וכאשר ממילא יש מסע מכוון נגד בתי המשפט - העיתוי לא יכול היה להיות גרוע יותר.
