
נאטו מול איום הכטבמים והטכנולוגיה הישראלית שעשויה לשנות את התמונה
רפאל ואלביט מערכות נמצאות לקראת הזדמנות עסקית גדולה - ניתוח
איום הרחפנים והכטבמים הפך בשנים האחרונות לאחד מכאבי הראש המרכזיים של צבאות המערב. מדובר בכלי זול יחסית, רחפן שמחירו נע סביב מאות עד אלפי דולרים, שיכול לשאת מצלמה, רימון או מטען נפץ קטן, ולבצע חדירות למרחבים רגישים. מנגד, המערב מיירט אותם לרוב באמצעות טילים שעולים מאות אלפי דולרים כל אחד, מה שיוצר פער מטורף בין עלות התקפה לעלות הגנה. המשוואה הזו נכונה גם כשהתוקף הוא כטב"מ, יקר יותר מרחפן ועדיין - ההגנה עולה פי כמה יותר. ישראל שסבלה מהפער הכלכלי הזה פיתחה בשנים האחרונות יכולות לייזר הגנתיות שמצליחות בעלות נמוכה מאוד להגן ולחסל איומים. נאטו שבחודש האחרון רחפנים, כטבמים ומטוסי קרב רוסיים חודרים ומשבשים פעילות אזרחית במדינותיה, מבינה כעת את גודל האיום וגודל העלות.
מארק רוטה, המזכיר הכללי של נאטו, אמר: "אי אפשר להמשיך ליירט רחפנים זולים כל־כך באמצעות טילים יקרים כל־כך. אנחנו חייבים פתרון אחר". הפער הזה בין עלות התקפה לעלות ההגנה יוצר בעיה אסטרטגית מהותית, שמאיימת לא רק על התקציבים הצבאיים אלא גם על יכולת ההרתעה עצמה. אם היריב יכול לשלוח מאה רחפנים זולים, והמערב יצטרך להשקיע עשרות רבות של מיליוני דולרים כדי ליירט אותם, הרי שזה משחק חד־צדדי שבו הצד המתקיף מחזיק ביתרון ענק. המציאות הזו מתחדדת במיוחד על רקע הלקחים מהמלחמה באוקראינה, שבה רוסיה משתמשת ברחפנים איראניים זולים כדי לפגוע בתשתיות אוקראיניות, בעוד הגנה מפניהם דורשת משאבים עצומים שלא תמיד זמינים.
כאן נכנסות רפאל ואלביט מערכות לתמונה עם טכנולוגיה חדשנית ומתפתחת שמתחילה לעניין ברצינות את נאטו ואת הצבאות הגדולים בעולם - מערכות לייזר מתקדמות שמבטיחות לשנות את כללי המשחק לחלוטין.
מכיפת ברזל לכיפת לייזר: המהפכה הטכנולוגיה הבאה
מערכת "כיפת ברזל" הישראלית כבר הפכה לשם דבר בעולם הצבאי והמדיני, והיא מוכרת כאחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות והיעילות ביותר שפותחו אי פעם. המערכת מצליחה ליירט טילים, רקטות ופצמרים באמצעות טילים מיירטים מתוחכמים, עם שיעור הצלחה מרשים של מעל 95%. אלא שגם כאן, העלות איננה פשוטה ומהווה אתגר לא מבוטל: טיל מיירט של כיפת ברזל עולה עשרות אלפי דולרים לירוט, בעוד רקטת קסאם אחת זולה בהרבה. מכאן צמחה המוטיבציה לפתח דור חדש של מערכות הגנה שיהיו לא רק יעילות אלא גם חסכוניות בטווח הארוך.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מערכת אור איתן - כל מה שצריך לדעת
הדור הבא של ההגנה האווירית מתבסס על עקרון מהפכני: אנרגיה מונחית לייזר רב עוצמה שמסוגל לנטרל איומים במהירות האור ובעלות זניחה. מערכות הלייזר החדשות, שפותחו בשיתוף מתקדם בין חברת רפאל ומשרד הביטחון הישראלי וגם על ידי אלביט מערכות עם המומחיות שלה בתחום הלייזר, מסוגלות ליירט רחפנים, כטבמים, פצצות מרגמה ואף רקטות קצרות-טווח, בעלות ירי זניחה כמעט שמהווה שבר קטן מעלות הטילים המיירטים המסורתיים. "הקליע" במקרה הזה הוא קרן אור ממוקדת ורבת עוצמה, שעלותה היא בעיקר עלות החשמל בלבד, כמה דולרים בודדים לכל ירי, לעומת עשרות אלפי דולרים למיירט מסורתי.
המשמעות המעשית ברורה ומהותית: אם "כיפת ברזל" מספקת שכבת הגנה חיונית וחשובה אך יקרה יחסית, הרי שמערכות הלייזר החדשות, המכונות גם "כיפת לייזר" או בכינוי הפיתוח "מגן אור" שהפך לאחרונה עם היישום של המערכת בשטח באופן מבצעי ל"אור איתן", יכולות להוות מענה זול יותר וגמיש יותר לטווחים קצרים ובינוניים, במיוחד מול נחילי רחפנים וכטבמים שמאיימים להציף מערכות הגנה מסורתיות ביכולות תיאום מוגבלות.
איך זה עובד בפועל: הטכנולוגיה שמאחורי המהפכה
מערכת הלייזר המתקדמת פועלת על בסיס עקרון פיזיקלי יחסית פשוט אך מתוחכם ביישום: היא משגרת קרן אנרגיה מרוכזת ומיקודית לעבר הרחפן או האיום הנכנס למרחב האווירי המוגן. הקרן מחממת נקודה קטנה במעטפת הכלי עד שהיא נמסה או נשרפת, וגורמת בכך לקריסת המנוע, הרס למערכות הניווט והבקרה, או להתפוצצות המטען עצמו. היתרון הגדול והמובהק של הטכנולוגיה הזו הוא מהירות האור, הפגיעה מתרחשת כמעט באופן מיידי, ללא צורך בזמן מעבר של טיל מיירט פיזי שצריך לנוע במרחב ולהגיע ליעדו.
- אור איתן - מערכת הלייזר החדשנית. מה היא יודעת לעשות ומה לא?
- "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
מעבר ליתרון המהירות, למערכות הלייזר החדשות יש יכולת ירי רציף כמעט בלתי מוגבל, כל עוד יש להן מקור אנרגיה זמין ויציב. כלומר, אין "מחסנית מוגבלת" של טילים מיירטים שיכולה להתרוקן ברגע קריטי, אלא מערכת שיכולה לירות שוב ושוב מבלי לחשוש מעלויות אסטרונומיות או מחסור בתחמושת. הדבר מעניק יתרון אסטרטגי משמעותי במיוחד מול נחילי רחפנים או מתקפות רוויה שנועדו לתשש מערכות הגנה קונבנציונליות.
בנוסף, מערכות הלייזר מתאפיינות בגמישות תפעולית גבוהה: הן יכולות לעבור במהירות בין יעדים שונים, להתמקד באיומים מרובים בו זמנית, ולהתאים את עוצמת הירי לסוג האיום הספציפי. רחפן קטן יזדקק לעוצמה נמוכה יותר מאשר רקטה או פצצת מרגמה, מה שמאפשר ניהול אנרגיה חכם ויעיל יותר.
הפתרונות הישראליים המובילים: רפאל ואלביט במרוץ החדשנות
חברת רפאל, מובילת הפיתוח הישראלית בתחום מערכות הגנה מתקדמות, הובילה את פרויקט "מגן אור"/ "אור איתן" - מערכת לייזר קרקעית מתקדמת שנועדה להשתלב בצורה הרמונית לצד מערכת כיפת ברזל הקיימת. המערכת כבר עובדת בשטח בהצלחה גדולה.
חברת אלביט מערכות, היתה הגורם שפיתח את פתרונות הלייזר (על בסיס חברת אל אופ שנרכשה לפני עשרות שנים). אלביט מפתחת פתרונות לייזר גם על כלים ניידים כשהמטרה היא להצליח להכניס מערכות לייזר התקפי על מטוסים. מדברים על עוד שנתיים-שלוש להגעה של הפיתוח לשטח, התקוות גדולות. יש כמובן סיכון שזה לא יבשיל, אבל אם זה יגיע לשטח מדובר במוצר שישנה את המלחמה העתידית מהקצה אל הקצה - מטוסים יוכלו לירות בעלות אפסית מספר רב של יריות לייזר. הלייזר יתרחב מהגנתי להתקפי.
שתי החברות הישראליות המובילות משלימות זו את זו בצורה ואחרי שהן סיפקו מערכות רבות למשרד הביטחון הן מוכרות את המערכות גם בחו"ל. נאטו שסובלת כאמור ממשבר גדול מול התקפות הרחפנים והכטבמים עשויה לרכוש מהן מערכות הגנה. הלייזר הוא הפתרון הכי טוב שקיים כיום בשוק.
למה זה קריטי עכשיו לנאטו: האתגר הגובר
נאטו חווה בחודשים האחרונים סדרה של חדירות רחפנים מדאיגות במרחבים האוויריים של מדינות חברות, כולל דנמרק, פולין ואסטוניה, מקרים שמדגישים את הפגיעות הגוברת של המערב מול טכנולוגיות זולות ונגישות. לא תמיד ברור אם מדובר בפעילות רוסית ממוקדת, בהתנהגות של שחקנים אחרים, או אפילו בפעילות של גורמים פרטיים וארגוני פשע, אך רוב ההתקפות הן ככל הנראה של רוסיה (להרחבה: תקרית באלסקה: רוסיה מתגרה באמריקה - האם אנחנו על סיפה של מלחמת עולם?; התחממות באירופה: רחפנים רוסיים משבשים פעילות במדינות אירופה)
האיום ברור וממשי: רחפנים וכטמבים קטנים יכולים לשבש תעופה אזרחית ולגרום לנזקים כלכליים עצומים, לפגוע בתשתיות קריטיות כמו תחנות כוח או מתקני תקשורת, לאסוף מודיעין רגיש על פעילות צבאית ואזרחית, ואפילו לבצע פעולות טרור נקודתיות.
רוטה, מזכיר נאטו הדגיש בהצהרותיו הפומביות כי ברית נאטו חייבת לפרוס פתרונות זולים, מהירים ויעילים שיתמודדו עם האתגר הזה מבלי לפגוע ביכולות הברית להתמודד עם איומים מסורתיים יותר. ישראל כבר שנים רבות מתמודדת בהצלחה עם אתגרי רחפנים ורקטות מסוגים שונים, במיוחד מרצועת עזה ומדרום לבנון, והמערכות שפיתחה, גם כיפת ברזל וגם מערכות הלייזר החדשות והמתפתחות, עשויות להפוך למודל ולבסיס לפיתוח עתידי עבור הברית כולה ועבור מדינות חברות שמתמודדות עם אתגרים דומים.

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.