בשבועות האחרונים נרשמת הסלמה מתמשכת בזירות שונות שבהן פועלת רוסיה מול המערב. בחזית הצפונית, בצמוד לארצות הברית, מדווח פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה (NORAD) כי ארבעה מטוסי קרב מדגם F-16, מטוס תצפית E-3 ומטוסי תדלוק אווירי הוזנקו כדי ליירט ולזהות מפציצים ומטוסי קרב רוסים שחדרו לאזור זיהוי ההגנה האווירית של אלסקה. התקרית הזאת היא חמורה אבל בכלל לא נדירה. זה כבר האירוע התשיעי מתחילת השנה שבו מטוסים רוסיים חודרים אל תוך האזור האווירי שבו ארה"ב מזהה פעילות כמאיימת. אפילו שמדובר בשטח בינלאומי ולא בהפרת ריבונות ישירה, עצם הפעילות נועדה לאתגר את ארה"ב ולבחון את מוכנותה המבצעית.

רוסיה "בודקת גבולות"

במקביל, זירות נוספות במזרח אירופה הולכות ומתחממות. בפולין נרשמו החודש דיווחים על חדירה של לא פחות מ־19 כלי טיס בלתי מאוישים שמקורם ברוסיה. חלקם הופלו, אחרים חמקו ובכל מקרה מדובר בהפרת גבול אווירי חוזרת ונשנית שמציבה את וורשה בפני דילמה ביטחונית. פולין אפילו הפעילה את סעיף 4 באמנת נאט"ו, המאפשר למדינות החברות להתכנס לדיון משותף כאשר אחת מהן חשה מאוימת. במדינות הבלטיות, דוגמת אסטוניה, נרשמו מקרים של חדירה בוטה של מטוסי מיג רוסיים שנשארו בשמי המדינה במשך דקות ארוכות עד שהורחקו באמצעות מטוסי יירוט של הברית. התקריות האלה הן קטנות לכאורה, אבל אם לא מסתכלים עליהן אחת אחת אלא כמכלול אנחנו רואים דפוס פעולה מכוון שנועד לשחוק את הקווים האדומים של נאט"ו ומעצמות המערב.

הדפוס הזה מצביע על אסטרטגיה רוסית כפולה. מצד אחד, מוסקבה לא מעוניינת בעימות ישיר מול המערב, שבו ברור לה שמאזן הכוחות נוטה לרעתה. מצד שני, היא מחפשת כל דרך לייצר לחץ על מדינות הברית, לשדר ביטחון עצמי ולבדוק את גבולות ההרתעה. טיסות מתגרות לארצות הברית דרך החזית הארקטית, חדירת רחפנים לשמי פולין או טיסות קרב מעל אסטוניה כל אלה הם מבחנים מתמשכים למוכנות של נאט"ו, ובו בזמן גם מסר פנימי לרוסים עצמם על העוצמה והעמידות האיתנה של המדינה מול "האיום המערבי". 

משבר הטילים של קובה - מלחמה גרעינית שנמנעה

הבעיה המרכזית נעוצה לא רק בעצם ההתגרויות אלא באפשרות של טעות חישוב. ההיסטוריה מלמדת שמלחמות גדולות נפתחו לעיתים בשל אירוע נקודתי שיצא משליטה. אחד המקרים המפורסמים ביותר התרחש באוקטובר 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה. במהלך אותו חודש מתוח, שבו ארצות הברית וברית המועצות התקרבו יותר מכל לנקודת עימות גרעיני, נרשמו כמה אירועים נקודתיים שכמעט הפכו להתנגשות כוללת. טייס U-2 אמריקאי הופל מעל שמי קובה וטייסו נהרג, בעוד טייס U-2 אחר סטה בטעות אל מעל שטח סובייטי בצפון־מזרח ברית המועצות. הוזנקו לעברו מטוסי מיג, וארה״ב הפעילה מטוסי יירוט מצוידים בטילים גרעיניים שנכנסו לכוננות. כל אלה התרחשו כאשר העולם היה בדרגת הכוננות הצבאית הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, DEFCON 2 ורבים העריכו שהמלחמה הגרעינית כבר בפתח.

• נמלי התעופה של קופנהגן ואוסלו הושבתו בשל רחפנים
• פולין מזניקה מטוסי קרב בשל חדירת מל"טים; הרוסים מתגרים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, משחתות אמריקאיות זיהו סמוך לחופי קובה את הצוללת הסובייטית B-59. הלחץ שהפעילו עליה באמצעות פצצות עומק אילץ את מפקדה לשקול שיגור טורפדו גרעיני. רק בזכות התנגדותו של הקצין הבכיר וסילי ארכיפוב נמנעה קטסטרופה שתייתר כל דיון דיפלומטי. האירועים הללו המחישו את עומק הסכנה שבשילוב בין לחץ מתמשך, תמרונים צבאיים והחלטות רגעיות בשטח. בסופו של דבר, דווקא סדרת טעויות וחיכוכים שנראו אז שוליים דחקה את המנהיגים ג’ון קנדי ודיקטטור בריה״מ ניקיטה חרושצ’וב להגיע להסכמות חפוזות שכללו הסרת הטילים הסובייטיים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית שלא לפלוש לאי והסרה חשאית של טילי "יופיטר" אמריקאיים מטורקיה.

ארצות הברית ניצבת בפני השבתה חלקית של הממשל הפדרלי כבר בשבוע הבא, לאחר שהמו"מ בין הרפובליקנים לדמוקרטים סביב התקציב לשנה הפיסקלית החדשה נתקע. המימון הקיים למשרדי הממשלה יפוג בחצות ה-30 בספטמבר, ובמידה שלא יאושר חוק תקציב חדש או לפחות הסכם ביניים, ייאלצו עשרות סוכנויות לעצור פעילות שנחשבות ל"לא חיונית". מדובר בתרחיש שמוכר לשווקים האמריקאים אך הפעם בעל השפעה מיוחדת, גם בשל היקף המחלוקת וגם בשל הכוונה של ממשל טראמפ לנצל את המשבר לגל פיטורים קבועים.

לרוב, השבתות בממשל האמריקאי הן זמניות, כאשר עובדים יוצאים לחל"ת עד שהקונגרס מגיע להסכם, והם שבים לעבודה עם תום המשבר. כעת, מזכר חריג שהפיץ משרד התקציבים של הבית הלבן (OMB) שהתפרסם בפוליטיקו קרא לסוכנויות להכין תוכניות פיטורים קבועות (Reduction in Force) במקביל להיערכות הרגילה להשבתה זמנית. לפי ההנחיות, יש למפות תוכניות ופרויקטים שאינם נחשבים חיוניים מבחינה חוקית או שאינם עומדים בסדרי העדיפויות של הנשיא, ולגבש עבורם מהלך של קיצוץ כוח אדם שיישאר בתוקף גם לאחר חידוש התקציב.

ה"ייעול הממשלתי" חוזר

הגישה הזו אינה חדש. ממשל טראמפ פעל בחודשים הראשונים לכהונת הנשיא לצמצום כוח האדם הפדרלי דרך יוזמות כמו “מחלקת ייעול הממשל” (Department of Government Efficiency DOGE), שנועדה להקטין את המנגנון הביורוקרטי ולחתוך משרות שלא עומדות בסדרי העדיפויות החדשים. צעדים קודמים בתחום כבר נבלמו בבתי המשפט, רק בתחילת ספטמבר קבע שופט פדרלי כי פיטורים נרחבים של אלפי עובדים בתקופת ניסיון נעשו שלא כחוק. כעת, טראמפ מנסה להשתמש באיום ההשבתה ככלי חדש כדי לקדם את אותה מטרה ולבצע קיצוצים עמוקים יותר, גם במחיר של טלטלה בשירותים הממשלתיים.

הסלמה במאבק הפוליטי

טראמפ משתמש באפשרות ההשבתה ומבקש לייצר לחץ על הדמוקרטים בסנאט כדי שיסכימו להעביר הצעת מימון “נקייה” מאינטרסים דמוקרטיים עד נובמבר, ללא ויתורים משמעותיים. מנגד, הדמוקרטים דורשים לכלול בהסכם מהלכי מדיניות משלהם, בהם הארכת סובסידיות ביטוח בריאות והפסקת קיצוצים שביצעו הרפובליקנים בתחילת הקדנציה. שתי הצעות, של הדמוקרטים ושל הרפובליקנים, כשלו בשבוע שעבר, והאצבעות מופנות זו כלפי זו לקראת מועד פקיעת המימון.

• 8,000 עובדי בנק הפועלים ישבתו מחר במחאה על תוכנית הקיצוצים
• על המורים שמתחזים לחולים, הרופאים שלא ממלאים את תפקידם והתלמידים שמבינים שאין מבוגר אחראי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנהיג הדמוקרטים בסנאט, צ’אק שומר, תקף את המזכר החדש וכינה אותו “ניסיון הפחדה” שאין לו קשר ישיר למימון הממשלה. לדבריו, “מהלכי פיטורים כאלה ייבטלו בבית המשפט או שהממשל עצמו ייאלץ להחזיר את העובדים, כפי שקרה בעבר”. יו"ר הדמוקרטים בבית הנבחרים, האקים ג’פריס, הלך צעד נוסף והזהיר את הבוחרים במדינות עם ריכוז גבוה של עובדי ממשל, ובראשן וירג’יניה, כי “המטרה של ממשל טראמפ היא להרוס את חייכם ולהעניש משפחות עובדות שכבר מתמודדות עם מכסים ואינפלציה”.