בשבועות האחרונים נרשמת הסלמה מתמשכת בזירות שונות שבהן פועלת רוסיה מול המערב. בחזית הצפונית, בצמוד לארצות הברית, מדווח פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה (NORAD) כי ארבעה מטוסי קרב מדגם F-16, מטוס תצפית E-3 ומטוסי תדלוק אווירי הוזנקו כדי ליירט ולזהות מפציצים ומטוסי קרב רוסים שחדרו לאזור זיהוי ההגנה האווירית של אלסקה. התקרית הזאת היא חמורה אבל בכלל לא נדירה. זה כבר האירוע התשיעי מתחילת השנה שבו מטוסים רוסיים חודרים אל תוך האזור האווירי שבו ארה"ב מזהה פעילות כמאיימת. אפילו שמדובר בשטח בינלאומי ולא בהפרת ריבונות ישירה, עצם הפעילות נועדה לאתגר את ארה"ב ולבחון את מוכנותה המבצעית.

רוסיה "בודקת גבולות"

במקביל, זירות נוספות במזרח אירופה הולכות ומתחממות. בפולין נרשמו החודש דיווחים על חדירה של לא פחות מ־19 כלי טיס בלתי מאוישים שמקורם ברוסיה. חלקם הופלו, אחרים חמקו ובכל מקרה מדובר בהפרת גבול אווירי חוזרת ונשנית שמציבה את וורשה בפני דילמה ביטחונית. פולין אפילו הפעילה את סעיף 4 באמנת נאט"ו, המאפשר למדינות החברות להתכנס לדיון משותף כאשר אחת מהן חשה מאוימת. במדינות הבלטיות, דוגמת אסטוניה, נרשמו מקרים של חדירה בוטה של מטוסי מיג רוסיים שנשארו בשמי המדינה במשך דקות ארוכות עד שהורחקו באמצעות מטוסי יירוט של הברית. התקריות האלה הן קטנות לכאורה, אבל אם לא מסתכלים עליהן אחת אחת אלא כמכלול אנחנו רואים דפוס פעולה מכוון שנועד לשחוק את הקווים האדומים של נאט"ו ומעצמות המערב.

הדפוס הזה מצביע על אסטרטגיה רוסית כפולה. מצד אחד, מוסקבה לא מעוניינת בעימות ישיר מול המערב, שבו ברור לה שמאזן הכוחות נוטה לרעתה. מצד שני, היא מחפשת כל דרך לייצר לחץ על מדינות הברית, לשדר ביטחון עצמי ולבדוק את גבולות ההרתעה. טיסות מתגרות לארצות הברית דרך החזית הארקטית, חדירת רחפנים לשמי פולין או טיסות קרב מעל אסטוניה כל אלה הם מבחנים מתמשכים למוכנות של נאט"ו, ובו בזמן גם מסר פנימי לרוסים עצמם על העוצמה והעמידות האיתנה של המדינה מול "האיום המערבי". 

משבר הטילים של קובה - מלחמה גרעינית שנמנעה

הבעיה המרכזית נעוצה לא רק בעצם ההתגרויות אלא באפשרות של טעות חישוב. ההיסטוריה מלמדת שמלחמות גדולות נפתחו לעיתים בשל אירוע נקודתי שיצא משליטה. אחד המקרים המפורסמים ביותר התרחש באוקטובר 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה. במהלך אותו חודש מתוח, שבו ארצות הברית וברית המועצות התקרבו יותר מכל לנקודת עימות גרעיני, נרשמו כמה אירועים נקודתיים שכמעט הפכו להתנגשות כוללת. טייס U-2 אמריקאי הופל מעל שמי קובה וטייסו נהרג, בעוד טייס U-2 אחר סטה בטעות אל מעל שטח סובייטי בצפון־מזרח ברית המועצות. הוזנקו לעברו מטוסי מיג, וארה״ב הפעילה מטוסי יירוט מצוידים בטילים גרעיניים שנכנסו לכוננות. כל אלה התרחשו כאשר העולם היה בדרגת הכוננות הצבאית הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, DEFCON 2 ורבים העריכו שהמלחמה הגרעינית כבר בפתח.

• נמלי התעופה של קופנהגן ואוסלו הושבתו בשל רחפנים
• פולין מזניקה מטוסי קרב בשל חדירת מל"טים; הרוסים מתגרים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, משחתות אמריקאיות זיהו סמוך לחופי קובה את הצוללת הסובייטית B-59. הלחץ שהפעילו עליה באמצעות פצצות עומק אילץ את מפקדה לשקול שיגור טורפדו גרעיני. רק בזכות התנגדותו של הקצין הבכיר וסילי ארכיפוב נמנעה קטסטרופה שתייתר כל דיון דיפלומטי. האירועים הללו המחישו את עומק הסכנה שבשילוב בין לחץ מתמשך, תמרונים צבאיים והחלטות רגעיות בשטח. בסופו של דבר, דווקא סדרת טעויות וחיכוכים שנראו אז שוליים דחקה את המנהיגים ג’ון קנדי ודיקטטור בריה״מ ניקיטה חרושצ’וב להגיע להסכמות חפוזות שכללו הסרת הטילים הסובייטיים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית שלא לפלוש לאי והסרה חשאית של טילי "יופיטר" אמריקאיים מטורקיה.

המשבר ההיסטורי הזה משמש עד היום תמרור אזהרה. הוא מראה שהאיום לא נובע בהכרח ממדיניות מכוונת אלא דווקא מטעות קטנה שמתרחשת בזמן הלא נכון, במקום הלא נכון, מול הצד הלא נכון. טייס רוסי שמפרש באופן מוטעה תמרון יירוט, מפקד פולני שמורה לירות לעבר רחפן או מטוס שחדר עמוק מדי, או תקלה טכנית שמביאה להתנגשות בשמיים – כל אחד מהתרחישים הללו יכול להפוך בתוך דקות לאירוע עם נפגעים, שבעקבותיו יידרדרו שני הצדדים במהירות להסלמה צבאית מיידית. במקרה כזה, כפי שנראה גם ב־1962, מנגנוני הבלימה והדיפלומטיה עלולים להתקשות מאוד לעצור את ההידרדרות במדרון החלקלק.

תרחישים אפשריים

תרחיש 1: המשך התגרות מבוקרת

רוסיה שומרת על משחק של עצבים מבלי לחצות קווים אדומים. טיסות יימשכו באזורים רגישים, אך יישארו במרחב האווירי הבינלאומי. המטרה: בדיקת מוכנות נאט"ו, שידור כוח פנימי והעברת מסר אסטרטגי. הסיכון: תאונה או תמרון מוטעה שיכולים להדליק אש גדולה.

• ההנפקות החדשות מכות את מדד ה-S&P 500
• חברת השבבים המאכזבת שמנסה לעשות קאמבק
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

תרחיש 2: הסלמה מדורגת

חדירה של מטוס או רחפן רוסי לעומק מדינה חברה עלולה להביא לירי ישיר מצד אותה מדינה. בתגובה, מוסקבה תבחר צעד נגדי כמו שיגור מטוסים נוספים או הפעלת מערכות נ"מ. שרשרת האירועים עשויה להתרחב ולגרור את נאט"ו למצב שבו אי אפשר עוד להסתפק במהלכים סמליים בלבד.

תרחיש 3: עימות פתוח

התרחיש הקיצוני והמסוכן ביותר. עימות צבאי ישיר בין רוסיה לנאט"ו, שבו יופעלו חיל האוויר, מערכות טילים וספינות קרב. זהו תרחיש שסיכויו נמוכים, אך אי אפשר להתעלם ממנו כאשר מתבצעות תגרויות כה קרובות לשטחי ריבונות. במקרה כזה, ההשלכות יהיו מיידיות וגלובליות, הן במישור הביטחוני והן הכלכלי.

רוסיה משחקת משחק עצבים

גם לרוסיה יש גבולות יכולת ברורים. פריסת מטוסי קרב לטווחים רחוקים מחייבת תדלוק אווירי מורכב וניהול לוגיסטי כבד. ניהול כמה חזיתות במקביל באוקראינה, במזרח אירופה ובחזית הארקטית מציב עומס קשה על המשאבים שלה. מנגד, נאט"ו שומרת על יתרון טכנולוגי, מערכתי ודיפלומטי, והמסרים החוזרים על האפשרות של ירי ישיר לעבר מטוסים חודרים מהווים מרכיב הרתעתי לא פחות חשוב מהכוחות עצמם.

מעבר לשיקולים הצבאיים, כל תקרית מהסוג הזה מייצרת תנודתיות בשווקים. השקעות בתעשיות ביטחוניות גוברות, מדינות אירופה מגבירות הוצאה צבאית, ושוקי האנרגיה מגיבים בחשש לשיבושים בזרימות גז ונפט. כל צעד רוסי או תגובה מערבית מתורגמים מיידית לתנודות במדדי מניות ובסחורות, כך שהעימות אינו נשאר במגרש הצבאי בלבד.

רוסיה מציבה כיום את המערב מול מבחן הרתעה - האם ניתן לבלום התגרויות מתמשכות מבלי להיגרר לעימות צבאי? אירועי אלסקה, פולין והבלטיות הם חלק ממשחק מתוח שבו כל צד מודד את התגוב של הצד האחר. השאלה היא לא אם יתרחש עימות כלשהו אלא האם הוא יישאר בגדר "משחק עצבים מבוקר", או שטעות קטנה תהפוך אותו לניצוץ שיפתח חזית רחבה ובלתי צפויה? ימים יגידו.