רוסיה מרוויחה מהמלחמה באיראן - אך מסתכנת באובדן השפעה גלובלית

המלחמה בין ארה"ב לאיראן מציבה את רוסיה בעמדה דו־ערכית: בטווח הקצר היא נהנית מעלייה חדה במחירי הנפט ומהקלה מסוימת בלחצים על יצוא האנרגיה שלה, אך במקביל היא ניצבת בפני איום מתרחב על רשת הבריתות וההשפעה שבנתה בעשורים האחרונים.

הזינוק במחירי הנפט, שהגיע על רקע פגיעה באספקה מהמפרץ הפרסי והגבלות על תנועת מכליות, תורגם להכנסות גבוהות יותר עבור מוסקבה. הנפט האמריקאי עלה בכ־70% מתחילת השנה, והגיע לרמות של כ־100 דולר לחבית, מה שסייע לכלכלה הרוסית שהתמודדה עם חולשה מתמשכת ולחצים חיצוניים. במקביל, ארה"ב הקלה חלקית את המגבלות על נפט רוסי, מה שאפשר למוסקבה ליהנות מהמצב בשוק האנרגיה. עבור הקרמלין, מדובר בהזדמנות לשפר את מצבה הפיסקלי, גם אם מדובר בתנאים זמניים בלבד שנובעים מהתפתחויות גיאופוליטיות חריגות.

רוסיה עוזרת לאיראן

לצד הרווחים הכלכליים, רוסיה העמיקה את מעורבותה הצבאית והטכנולוגית לצד איראן. לפי דיווחים, מוסקבה סיפקה לטהראן מידע לווייני מתקדם וכן טכנולוגיות רחפנים, שסייעו לה לתקוף מערכות אמריקאיות, כולל מערכות מכ"ם באזור. הסיוע הרוסי כולל גם ייעוץ מבצעי, המבוסס על הניסיון שנצבר במלחמה באוקראינה. בין היתר, נמסר כי רוסיה סייעה לאיראן להבין כיצד לפרוס רחפנים, באילו כמויות ובאילו גבהים, כדי למקסם את האפקטיביות של התקיפות.

המעורבות הזו משקפת ניסיון לשמר את אחת הבריתות המרכזיות שנותרו למוסקבה. איראן מהווה עוגן אסטרטגי עבור רוסיה במזרח התיכון, במיוחד לאחר היחלשות קשרים אחרים באזור, והיא גם חלק מרשת רחבה יותר של ארגונים וגורמים פרו־רוסיים. רשת זו כוללת בין היתר מיליציות כמו חיזבאללה, שממלאות תפקיד מרכזי באתגר ההשפעה האמריקאית והישראלית באזור. עבור רוסיה, מדובר גם בציר שמאפשר תנועת נשק וטכנולוגיה, המשמשים את פעילותה הצבאית.

• הרשת החברתית של הנשיא מגיעה לוול סטריט והיום שבו נשים נכנסו לראשונה לבורסת לונדון
• איך הפכה רוסיה למרוויחה הגדולה מהמלחמה עם איראן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אולם המלחמה פוגעת ברשת הזו. המיליציות הפרו־איראניות כבר נחלשו בעקבות עימותים קודמים, והלחימה הנוכחית מוסיפה לחץ נוסף על המערך כולו. גם איראן עצמה, למרות עמידותה היחסית, מתמודדת עם תקיפות ממושכות מצד ארה"ב וישראל.

למרות זאת, איראן הצליחה לשמר יכולת פעולה משמעותית, כולל סגירה אפקטיבית של מצר הורמוז - נתיב דרכו עבר בעבר כחמישית מהנפט העולמי - והמשך תקיפות יומיומיות באמצעות טילים ורחפנים.

ההשפעה הרוסית נשחקת

המשך קיומו של המשטר האיראני נתפס במוסקבה כקריטי, שכן הוא מאפשר לה לשמר דריסת רגל באזור שבו השפעתה נשחקת. בנוסף, תמיכה מוצלחת באיראן עשויה לשמש כהוכחה לכך שרוסיה מסוגלת לסייע לבעלות בריתה להתמודד עם לחץ אמריקאי. במקביל, הקרמלין מנסה לנצל את מעורבותו בזירה האיראנית גם ככלי מיקוח מול וושינגטון. לפי דיווחים, הועלתה הצעה להפחית את הסיוע לאיראן בתמורה לצמצום התמיכה האמריקאית באוקראינה.

• שוק האג"ח האירופי תחת לחץ: התשואות מזנקות והחשש מגירעונות גובר
• אלי לילי חותמת על עסקת ענק לפיתוח תרופות מבוססות AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אולם היחסים בין המדינות ממשיכים להידרדר. ארה"ב נקטה צעדים ישירים נגד נכסים רוסיים, כולל השתלטות על מכליות נפט הקשורות למוסקבה, באחד המקרים למרות אזהרות רשמיות מצד משרד החוץ הרוסי. הלחץ האמריקאי מורגש גם בזירות נוספות. בוונצואלה, כוחות אמריקאים עצרו את הנשיא ניקולס מדורו, בעל ברית ותיק של רוסיה, מהלך שפגע באינטרסים הכלכליים והביטחוניים של מוסקבה באזור.

גם בקובה, יעד נוסף להשפעה רוסית, הוחרף האמברגו האמריקאי. בתגובה, רוסיה אותתה על נכונות להגיש סיוע, ואף שלחה מכלית דלק לעבר המדינה, מהלך שעורר ספקולציות לגבי ניסיון לעקוף את הסנקציות.

באפריקה, התמונה אינה טובה יותר מבחינת מוסקבה. במדינות כמו מאלי, בורקינה פאסו וניז'ר, נוכחות של שכירי חרב וסיוע רוסי לא הצליחו לבלום התקדמות של ארגונים ג'יהאדיסטיים, והמשטרים המקומיים החלו לבחון מחדש את יחסיהם עם ארה"ב. גם בקווקז ניכרת שחיקה בהשפעה הרוסית. ארה"ב הגבירה מעורבות דיפלומטית בין ארמניה לאזרבייג'ן, ובמקביל רוסיה נמנעה מהתערבות צבאית משמעותית כאשר אזרבייג'ן השתלטה על נגורנו־קרבאך.

התפתחויות אלה מעוררות דיון פנימי ברוסיה, כאשר גורמים לאומיים קוראים לנקוט קו תקיף יותר מול המערב. לדבריהם, ללא שינוי כיוון, מוסקבה עלולה להמשיך לאבד שותפים והשפעה בזירה הבינלאומית.