
ג'ורג' סורוס ייחקר בחשד למימון טרור; הממשל האמריקאי נגד ארגוני השמאל הרדיקלי
טראמפ סיפק רמז עבה לחקירה של הקרן של סורוס שתורמת לארגוני שמאל רבים בעולם
הממשל האמריקני מגביר את הלחץ על קרן Open Society של המיליארדר ג'ורג' סורוס. על פי הדיווחים הכוונה לפתוח בחקירה פדרלית בחשד להסתה לאלימות ומימון טרור. התובעים הכלליים מקבלים הנחיות מהמשרד לביטחון פנים לבחון את פעילות הקרן כחלק ממאמץ רחב יותר נגד "רשתות טרור מקומיות" שמזוהות עם השמאל הליברלי.
הדיווח מגיע על רקע מתיחות פוליטית גוברת, כולל הצו הנשיאותי האחרון של דונלד טראמפ שהכריז על תנועת אנטיפה כארגון טרור. החקירה הצפויה תתמקד, בין היתר, בהאשמות של תמיכה כספית בארגונים המעורבים בפעולות אלימות, כולל שריפות, הונאת חוטים ותמיכה חומרית בטרור.
טראמפ, שחתם על המכתב הנשיאותי ביום שלישי, הורה למשרד המשפטים להשתמש בכוחות משימה משותפים למלחמה בטרור כדי לפרק רשתות כאלה. "הכול מונח על השולחן כרגע", אמרה התובעת הכללית פאם בונדי במסיבת עיתונאים לצד הנשיא, כשהיא מסרבת להכחיש את הדיווחים על סורוס.
קרן Open Society, שהוקמה על ידי סורוס בשנת 1979, השקיעה עד כה יותר מ-24 מיליארד דולר בפרויקטים גלובליים לקידום דמוקרטיה, זכויות אדם וליברליזם, אבל התמיכה הזו לעיתים התגלגלה גם לפעילות של אלימות וטרור - כך על פי החשד. הקרן פועלת ביותר מ-120 מדינות, כולל ישראל, שם היא תמכה בארגונים כמו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח.
- ג'ורג' סורוס - הפילוסוף של השווקים
- איך להשקיע את הכסף שלכם? תלמדו מהגורואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרן ספגה ביקורת חריפה מגורמי ימין, שטוענים כי היא מממנת אגנדה פוליטית קיצונית. "אנחנו דוחים באופן חד-משמעי את הטענות הללו ומגנים על חופש הביטוי המוגן בתיקון הראשון", נמסר בהצהרה רשמית מהקרן, שכינתה את הדיווחים "מתקפה פוליטית".
הרקע הפוליטי לחקירה מתחבר לאירועים האחרונים בארה"ב. לפני ימים ספורים, פעיל הימין צ'ארלי קירק, מייסד Turning Point USA, נרצח בירייה באירוע ציבורי ביוטה. החשוד, טיילר ג'יימס רובינסון בן 22, נעצר בחשד לרצח במניע פוליטי, והפרקליטות קושרת את המעשה לרוחות של אלימות שמאלנית.
טראמפ התייחס לסורוס באופן ישיר: "סיפורים שאני קורא מדברים עליו כל הזמן, אז אני מניח שהוא המועמד הסביר לחקירה". ההתבטאות עוררה סערה, והיא משקפת את המאבק המתמשך בין ממשל טראמפ לבין ארגוני השמאל.
- טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי?
- התחממות באירופה: רחפנים רוסיים משבשים פעילות במדינות אירופה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
האיש מאחורי האימפריה
ג'ורג' סורוס, יהודי-הונגרי-אמריקני בן 95, בנה הון של עשרות מיליארדי דולרים דרך קרן ההשקעות Quantum Fund, שגרמה למשבר המטבעי בבריטניה בשנת 1992. הוא הפך לפילנתרופ מוביל, עם התמקדות בקידום חברה פתוחה בהשראת הפילוסוף קרל פופר.
Open Society Foundations היא הזרוע העיקרית שלו, עם תקציב שנתי של כמיליארד דולר. בשנת 2024, הקרן תרמה 1.2 מיליארד דולר לפרויקטים שונים, כולל תמיכה בהגירה, רפורמות משפטיות וזכויות להטב"ק.
בארה"ב, הקרן מימנה קבוצות כמו ACLU ו-MoveOn.org, שפעלו נגד מדיניותו של טראמפ. הביקורת התגברה בשנת 2018, כשטראמפ האשים את סורוס במימון "פולשי גבול". בישראל, הקרן תרמה עשרות מיליוני דולרים לארגוני שמאל, מה שהוביל לחקיקה נגד מימון זר בשנת 2016.
הארגון האמריקאי לחירויות אזרחיות גינה את היוזמה: "המכתב הנשיאותי מהווה התקפה על זכויות הביטוי, ומשתמש בכלי טרור כדי להשתיק מתנגדים פוליטיים". ה-ACLU הזהיר כי חקירה כזו עלולה להוביל לצנזורה רחבה יותר.
מהצד השני, חברי קונגרס רפובליקנים, כמו טד קרוז, בירכו על הצעד: "סורוס מממן כאוס גלובלי במשך שנים, הגיע הזמן לפעול". בבית הלבן, בונדי הדגישה כי "המטרה היא להגן על אזרחים מפני אלימות", אך סירבה לפרט על OSF באופן ספציפי.
טראמפ, במסיבת עיתונאים, הרחיב: "אנחנו מפרקים רשתות טרור מקומיות שמומנות על ידי מיליונרים זרים". ההקשר לרצח קירק מחריף את המצב: הפרקליטות ביוטה חוקרת קשרים אפשריים בין החשוד לקבוצות שמאל, אם כי אין ראיות ישירות למימון מסורוס.
הדיווחים עוררו תגובות בינלאומיות. באירופה, שרים הונגרים - שם סורוס הוא אויב מושבע של ויקטור אורבן - קראו להרחבת החקירה.
חקירה פדרלית נגד OSF עלולה להקפיא נכסים בשווי מיליארדים ולהשפיע על תורמים פרטיים. הקרן מנהלת תיקי השקעות בשווי 18 מיליארד דולר, והקפאה תפגע בפרויקטים גלובליים. מבחינה משפטית, ההאשמות כוללות עבירות RICO - חוק נגד ארגוני פשע - שיכולות להוביל לקנסות כבדים ולפירוק חלקי.
- 4.ימח שמו עוזר למחבלים במקום האחים שלו היהודים (ל"ת)אנונימי 26/09/2025 10:56הגב לתגובה זו
- 3.מתחיל להזכיר משטרים אפלים... (ל"ת)אנונימי 26/09/2025 10:52הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 26/09/2025 10:49הגב לתגובה זולמרבה הצער העולם לא פועל נגדם
- 1.מכה קשה לכת קפלן (ל"ת)אנונימי 26/09/2025 10:27הגב לתגובה זו
תקרית באלסקה: רוסיה מתגרה באמריקה - האם אנחנו על סיפה של מלחמת עולם?
רוסיה "בודקת את הגבולות" של המערב - כטב"מים שחודרים לפולין ומטוסים שטסים על התפר של אלסקה - המתיחות מגיעה לנקודת רתיחה: השאלה הגדולה שמרחפת עכשיו היא האם זו הרתעה הדדית בלבד, או סימנים ראשונים להתנגשות היסטורית? הנה כל התרחישים שעל השולחן
בשבועות האחרונים נרשמת הסלמה מתמשכת בזירות שונות שבהן פועלת רוסיה מול המערב. בחזית הצפונית, בצמוד לארצות הברית, מדווח פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה (NORAD) כי ארבעה מטוסי קרב מדגם F-16, מטוס תצפית E-3 ומטוסי תדלוק אווירי הוזנקו כדי ליירט ולזהות
מפציצים ומטוסי קרב רוסים שחדרו לאזור זיהוי ההגנה האווירית של אלסקה. התקרית הזאת היא חמורה אבל בכלל לא נדירה. זה כבר האירוע התשיעי מתחילת השנה שבו מטוסים רוסיים חודרים אל תוך האזור האווירי שבו ארה"ב מזהה פעילות כמאיימת. אפילו שמדובר בשטח בינלאומי ולא בהפרת
ריבונות ישירה, עצם הפעילות נועדה לאתגר את ארה"ב ולבחון את מוכנותה המבצעית.
רוסיה "בודקת גבולות"
במקביל, זירות נוספות במזרח אירופה הולכות ומתחממות. בפולין נרשמו החודש דיווחים על חדירה של לא פחות מ־19 כלי טיס בלתי מאוישים שמקורם ברוסיה.
חלקם הופלו, אחרים חמקו ובכל מקרה מדובר בהפרת גבול אווירי חוזרת ונשנית שמציבה את וורשה בפני דילמה ביטחונית. פולין אפילו הפעילה את סעיף 4 באמנת נאט"ו, המאפשר למדינות החברות להתכנס לדיון משותף כאשר אחת מהן חשה מאוימת. במדינות הבלטיות, דוגמת אסטוניה, נרשמו מקרים
של חדירה בוטה של מטוסי מיג רוסיים שנשארו בשמי המדינה במשך דקות ארוכות עד שהורחקו באמצעות מטוסי יירוט של הברית. התקריות האלה הן קטנות לכאורה, אבל אם לא מסתכלים עליהן אחת אחת אלא כמכלול אנחנו רואים דפוס פעולה מכוון שנועד לשחוק את הקווים האדומים של נאט"ו ומעצמות
המערב.
הדפוס הזה מצביע על אסטרטגיה רוסית כפולה. מצד אחד, מוסקבה לא מעוניינת בעימות ישיר מול המערב, שבו ברור לה שמאזן הכוחות נוטה לרעתה. מצד שני, היא מחפשת כל דרך לייצר לחץ על מדינות הברית, לשדר ביטחון עצמי ולבדוק את גבולות ההרתעה. טיסות מתגרות לארצות הברית דרך החזית הארקטית, חדירת רחפנים לשמי פולין או טיסות קרב מעל אסטוניה כל אלה הם מבחנים מתמשכים למוכנות של נאט"ו, ובו בזמן גם מסר פנימי לרוסים עצמם על העוצמה והעמידות האיתנה של המדינה מול "האיום המערבי".
משבר הטילים של קובה - מלחמה גרעינית שנמנעה
הבעיה המרכזית נעוצה לא רק בעצם ההתגרויות אלא באפשרות של טעות חישוב. ההיסטוריה מלמדת שמלחמות גדולות נפתחו לעיתים בשל אירוע נקודתי שיצא משליטה. אחד המקרים המפורסמים ביותר התרחש באוקטובר 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה. במהלך אותו חודש מתוח, שבו
ארצות הברית וברית המועצות התקרבו יותר מכל לנקודת עימות גרעיני, נרשמו כמה אירועים נקודתיים שכמעט הפכו להתנגשות כוללת. טייס U-2 אמריקאי הופל מעל שמי קובה וטייסו נהרג, בעוד טייס U-2 אחר סטה בטעות אל מעל שטח סובייטי בצפון־מזרח ברית המועצות. הוזנקו לעברו מטוסי
מיג, וארה״ב הפעילה מטוסי יירוט מצוידים בטילים גרעיניים שנכנסו לכוננות. כל אלה התרחשו כאשר העולם היה בדרגת הכוננות הצבאית הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, DEFCON 2 ורבים העריכו שהמלחמה הגרעינית כבר בפתח.
- נמלי התעופה של קופנהגן ואוסלו הושבתו בשל רחפנים
- פולין מזניקה מטוסי קרב בשל חדירת מל"טים; הרוסים מתגרים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, משחתות אמריקאיות זיהו סמוך לחופי
קובה את הצוללת הסובייטית B-59. הלחץ שהפעילו עליה באמצעות פצצות עומק אילץ את מפקדה לשקול שיגור טורפדו גרעיני. רק בזכות התנגדותו של הקצין הבכיר וסילי ארכיפוב נמנעה קטסטרופה שתייתר כל דיון דיפלומטי. האירועים הללו המחישו את עומק הסכנה שבשילוב בין לחץ מתמשך, תמרונים
צבאיים והחלטות רגעיות בשטח. בסופו של דבר, דווקא סדרת טעויות וחיכוכים שנראו אז שוליים דחקה את המנהיגים ג’ון קנדי ודיקטטור בריה״מ ניקיטה חרושצ’וב להגיע להסכמות חפוזות שכללו הסרת הטילים הסובייטיים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית שלא לפלוש לאי והסרה חשאית של טילי
"יופיטר" אמריקאיים מטורקיה.

טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי?
תחת ביטחון לאומי וחשש מזליגת מידע לסינים, מחייבים האמריקאים את טיק טוק להיפרד מהפעילות בארה"ב בנזיד עדשים
טראמפ חותם על הצו: טיקטוק בארה"ב תהפוך לחברה אמריקנית בשווי מוערך של 14 מיליארד דולר. הנשיא קידם מהלך דרמטי בנוגע לאפליקציית טיקטוק, כשהכריז על חתימת צו שמחייב את החברה הסינית ByteDance לצמצם את שליטתה בפעילות האמריקנית. לפי התוכנית, טיקטוק ארה"ב תהפוך לחברה חדשה בבעלות משקיעים אמריקנים, ותוערך בכ-14 מיליארד דולר. אולם השווי הזה מעורר תמיהה גדולה: כיצד ייתכן שפלטפורמה עם למעלה מ-170 מיליון משתמשים חודשיים בארה"ב, שמייצרת הכנסות פרסום של מעל 10 מיליארד דולר בשנה, מוערכת בסכום נמוך כל כך? זהו חלקה הרווחי ביותר של ByteDance, ששוויה הכולל מוערך בכ-300 מיליארד דולר.
האם זו עסקה כפויה שמפחיתה את הערך, או שיש כאן לחץ פוליטי כבד על הסינים שמקטין את המחיר? אנליסטים מצביעים על כך שהשווי משקף סיכונים גבוהים - כולל אי ודאות משפטית, תלות באלגוריתם סיני, ומודל עסקי מבוסס פרסום שרגיש לשינויים רגולטוריים. אבל, מדובר במחיר מציאה. החברות האמריקאיות שייכנס להשקעה ואורקל בראשן, נהנות במיידי ברווח עצום. אם טיק טוק ארה"ב היתה נסחרת בוול סטריט היא היתה מקבל תג מחיר מוערך של מעל 100 מיליארד דולר.
השווי שנקבע - 14 מיליארד דולר, נמוך מאוד גם ביחס להערכות מוקדמות של 35-40 מיליארד דולר, כשהיו גם הערכות על שווי של 100 מיליארד. מדובר כנראה במכירה כפויה שמגלמת הנחות ערך משמעותיות.
על פי הצו, ByteDance תוכל להחזיק בפחות מ-20% מהחברה החדשה, בהתאם לחוק ביטחון לאומי שאושר בשנת 2024. כ-50% יועברו לקבוצת משקיעים אמריקנים, בהם ענקית הטכנולוגיה אורקל, קרן ההשקעות Silver Lake וחברת ההשקעות ממדינות המפרץ MGX, שנמצאות במו"מ על הצטרפות וקבלת מושבים בדירקטוריון.
- עסקת ענק: טיק טוק הסינית נמכרת לקונסורציום אמריקאי הכולל את אורקל
- ממשלת סין שוקלת למכור את טיקטוק לאילון מאסק: פתרון אפשרי למשבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתנה לאורקל
אורקל צפויה לשמש כגוף הטכנולוגי המרכזי שיגן על המידע של המשתמשים האמריקנים. החברה תנהל ענן מאובטח לאחסון הנתונים ותפקח על האלגוריתם שיימסר בגרסה נפרדת מהחברה הסינית, עם פיקוח אמריקני על שינויים. מדובר במתנה של טראמפ לאורקל של לארי אליסון.