צ'רי FX היברידי. ההבדל העיצובי בחזית. צילום יצרןהנפקת הרכב הגדולה בעולם: צ'רי הסינית גייסה 1.2 מיליארד דולר - וזינקה
יצרנית הרכב הסינית גייסה 1.2 מיליארד דולר בהנפקה שזכתה לביקושים חריגים - המוסדיים הציעו יותר מפי 11 מההיצע והפרטיים מעל פי 300; למרות המכסים של טראמפ צ'רי מקווה לפרוץ לאירופה, למזרח התיכון ולהתרחב במדינות המזרח
מניית יצרנית הרכב הסינית צ’רי פתחה היום את המסחר בהונג קונג בזינוק של 11%, אחרי שהחברה גייסה 1.2 מיליארד דולר בהנפקה ראשונית לציבור. המסחר במניה נפתח במחיר של 34.2 דולר הונג קונגי, לעומת מחיר ההנפקה שנקבע ברף העליון של הטווח 30.75 דולר הונג קונגי מה
שנותן לחברת הרכב שווי שוק של כמעט 23 מיליארד דולר.
מדובר בהנפקת הרכב הגדולה בעולם והשנייה בגודלה בהונג קונג השנה, (אחרי הנפקת Zijin Gold שהייתה בהיקף של כ־3.2 מיליארד דולר) והיא לוותה בביקושים חריגים, החלק
המוסדי נרשם יותר פי 11, ואילו חלק הציבור נרשם יותר מפי 300 (!). כ־587 מיליון דולר הוזרמו על ידי משקיעים עוגן, בהם קרן הרפורמה במבנה ההחזקות של סין שרכשה מניות בהיקף של כ־190 מיליון דולר, וקרן ההשקעות הפרטית Hillhouse שרכשה בכ־60 מיליון דולר.
לפי
התשקיף, צ’רי מתכננת להפנות 35% מההון שגויס למחקר ופיתוח, עם דגש על הרחבת סל הדגמים וכניסה לדור חדש של כלי רכב חכמים וחשמליים. בכך מצטרפת החברה לגל של הנפקות של חברות סיניות בבורסת הונג קונג, שממשיכה למשוך עניין מצד משקיעים בינלאומיים גם בשנה תנודתית בשווקים.
משכפלת את המודל של הדרום-קוריאניות
צ’רי, המוכרת בעיקר בזכות מותגי Chery, Jetour ו־iCAR, מבססת את עצמה כחלוצה ביצוא רכבים מסין כבר יותר משני עשורים. החברה דיווחה כי באוגוסט האחרון מסרה 242,736 רכבים, מהם 129,472 ליצוא מה שמשקף גידול שנתי
של 14.6% במסירות הכוללות ו־32.3% ביצוא. התוצאות הללו ממחישות את העוצמה של החברה כשחקנית בינלאומית, הרבה מעבר לשוק המקומי הסיני. בשונה מיצרניות רכב חשמלי אחרות בסין שנשענות במידה רבה על שוק היצוא בלבד, צ’רי בחרה באסטרטגיה רחבה יותר: היא מקימה קווי ייצור גם
מחוץ לסין, בווייטנאם, במזרח התיכון ובדרום־מזרח אסיה, מה שמאפשר לה להפחית חשיפה למכסי מגן ולרגולציה משתנה כמו זו של ממשל טראמפ. המודל הזה מקנה לה יתרון יחסי בשווקים מתפתחים ומציב אותה בעמדה חזקה יותר מול תחרות עזה מצד שחקניות כמו BYD.
- צ'רי טיגו 9 פלאג אין- מתחרה חדש בסגמנט שבעה מושבים
- ענף הרכב - 249,101 כלי רכב- דגמים, מותגים, יצרנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרחבת הפעילות
באירופה נחשבת מהלך אסטרטגי מרכזי בשנים הקרובות. החברה מתכננת להשיק שלושה דגמי SUV תחת מותג Jetour בפולין כבר בנובמבר הקרוב, צעד שמסמן כניסה אגרסיבית לשוק האירופי. בבריטניה החלה צ’רי למכור רכבים תחת המותג הראשי שלה ביולי האחרון, בנוסף להשקת מותגים משלימים כמו
Jaecoo ו־Omoda, שמיועדים לפנות לפלחי שוק שונים החל מצרכנים צעירים שמחפשים רכב עירוני חכם ועד משפחות שמעדיפות רכבי SUV גדולים. פריסת המותגים הזו מייצרת לצ’רי יתרון כפול: היא לא תלויה במותג אחד בלבד, ובמקביל מסוגלת להציע פתרונות לרמות מחיר וצרכים שונים. בכך
היא מנסה לשכפל את המודל שאיפשר ליצרניות יפניות וקוריאניות בעבר להתרחב במערב דרך נוכחות הדרגתית, תמחור תחרותי ואסטרטגיית מיתוג רב־שכבתית.
ממותג סיני מקומי לחלוצה עולמית
צ’רי נוסדה בסוף שנות התשעים בפרובינציית אנחווי, והחלה את דרכה כמותג
מקומי עם דגש על כלי רכב קומפקטיים במחיר נגיש. בתוך שנים ספורות היא הצליחה להפוך למותג המזוהה ביותר עם אסטרטגיית היצוא של סין, כשכבר בתחילת שנות ה־2000 פתחה קווי מכירה במדינות מתפתחות כמו רוסיה, איראן וצ’ילה. בניגוד ליצרנים אחרים, שבחרו להתמקד בשוק המקומי העצום,
צ’רי בחרה מראש לבסס עצמה כשחקנית בינלאומית צעד שהוכיח את עצמו כיתרון תחרותי מהותי.
מאז ועד היום, ולמשך 22 שנים ברציפות, צ’רי היא יצרנית הרכב המובילה ביצוא מסין. הישג זה לא נובע רק מכמות הרכבים שייצאה אלא גם מהיכולת שלה להתאים דגמים שונים לדרישות
השוק המקומי בכל יעד. בעוד מתחרות כמו BYD ביססו את הצלחתן בעיקר בזכות רכב חשמלי וטכנולוגיה מתקדמת, צ’רי פיתחה קו מוצרים רחב החל מרכבים קומפקטיים ועד רכבי SUV שהתאים לשווקים מגוונים. גישה זו אפשרה לה לצבור ניסיון תפעולי גלובלי מוקדם, שכיום מהווה בסיס להתרחבות
מחודשת באירופה ובשווקים נוספים.
- אנבידיה בירידה של 7% בשבוע; הסיבות: סין וספקות לגבי החזר ההשקעה ב-AI
- העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כיום צ’רי מכוונת את עיקר ההתרחבות הגלובלית שלה לאזורים שבהם הביקוש לרכב חשמלי ומסורתי נמצא במגמת עלייה, תוך התמודדות עם חסמי סחר בארה"ב ובאירופה. באירופה, החברה מתמקדת בכניסה לפולין עם שלושה דגמי SUV תחת מותג Jetour,
ובמקביל החלה למכור רכבים בבריטניה תחת המותג Chery. בנוסף, היא השיקה מותגים נוספים כמו Omoda ו־Jaecoo, שמיועדים לפנות לקהלים צעירים ואורבניים. למרות התחרות מול מותגים ותיקים בשוק האירופי, היכולת של צ’רי להציע רכבים במחירים נוחים מהווה יתרון אסטרטגי.
במזרח התיכון ובדרום־מזרח אסיה, צ’רי בחרה לאמץ מודל של ייצור מקומי עם קווים והרכבה בשווקי יעד וזאת כדי לעקוף מכסי יבוא ולקרב את המוצרים לצרכן המקומי וככה לחסוך בעלויות שינוע. בשווקים כמו וייטנאם ואיחוד האמירויות, הביקוש לרכבים מתקדמים בטכנולוגיה אבל במחירים
נגישים נמצא בעלייה, ונישה זו מתאימה בדיוק ליתרונות היחסיים של צ’רי. בניגוד לחברות רכב חשמלי סיניות רבות שתלויות כמעט לחלוטין ביצוא מסין, פריסת הייצור המקומי מעניקה לה יציבות רבה יותר אל מול שינויי מדיניות סחר, מתחים בין־מדינתיים ומכסי מגן.
גם
בישראל היא ממוצבת טוב. מותגי רכב סיניים התברגו כמובילים ביבוא כלי רכב בקטגוריות החשמליות כשלפי הנתונים בין ינואר לאפריל נמכרו כ־30 אלף רכבים מתוצרת סין, שתפסו נתח של יותר מרבע מכלל היבוא המקומי. בשוק הרכבים החשמליים הדומיננטיות הסינית בולטת עוד יותר, עם יותר
מ־80% מהמכירות בקטגוריה.
ירידות שווקים (דאל אי)אינדיקטור באפט בשיא של 223%: אזהרה לשוק המניות האמריקאי
המדד המפורסם של וורן באפט מצביע על הערכת יתר קיצונית בוול סטריט היסטוריה מלמדת שמה שקורה אחר כך לא תמיד נעים, אבל זה לא אומר שהעליות לא יכולות להמשיך
שוק המניות האמריקאי זינק קרוב ל-40% מאז אפריל. השיאים נשברים, מניות הטכנולוגיה מובילות, מניות ה-AI מזנקות על רקע מהפכה שצפויה לשפר את הרווחים של הארגונים. אך מנגד יש כבר "קולות של בועה". חזרנו לבסיס - לוורן באפט. לבאפט יש אינדיקטור על שמו: "אינדיקטור באפט" שקל לחישוב ומלמד אם השוק יקר או לא. על פי האינדיקטור השוק היום מתומחר ביתר, הוא יקר. אפילו מאוד יקר. מצב מאוזן הוא 1005, והשוק מתמחר ב-223%.
הכתבה הבאה תתמקד בפרמטר זה בלבד, תסביר את מנגנונו, תסקור את היסטוריתו ותנתח את משמעותו בהקשר הנוכחי, תוך שמירה על ניתוח אובייקטיבי וממוקד.
מהו אינדיקטור באפט?
אינדיקטור באפט, הידוע גם כיחס שווי שוק לתוצר מקומי גולמי, הוא כלי הערכה בסיסי שמאפשר למשקיעים להעריך את רמת התמחור הכוללת של שוק המניות ביחס לכלכלה האמיתית. בפשטות, הוא מחושב על ידי חלוקת שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בארצות הברית, כפי שמשוקף במדדים בתוצר המקומי הגולמי (GDP) השנתי.
התוצאה מוצגת כאחוזים: אם היחס עומד על 100%, שווי השוק שווה בדיוק לגודל הכלכלה. רמות נמוכות מצביעות על הזדמנויות קנייה, שכן השוק נראה זול יחסית לייצור הכלכלי. לעומת זאת, רמות גבוהות מעידות על ניפוח, שבו מחירי המניות מתנתקים מהבסיס הכלכלי ומסתכנים בירידה.
- באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?
- באפט ממשיך לממש מניות; מחזיק מזומנים בסך 380 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדד אינו מדויק כמו כלים מתקדמים יותר, שכן הוא מתעלם מגורמים כמו ריביות, אינפלציה או השפעות גלובליות והוא גם לא לוקח בחשבון שהמניות הנסחרות בוול סטריט הן גלובליות, כלומר אין בהכרח קשר ישיר בין התוצר האמריקאי לשווי החברות.
ג'נסן הואנג חותם (כנס מפתחים של אנבידיה)אנבידיה בירידה של 7% בשבוע; הסיבות: סין וספקות לגבי החזר ההשקעה ב-AI
מי יממן את ההשקעות ב-AI אם החזר השהקעה לא ברור? אנבידיה מאבדת 1.5% בטרום ומורידה את סקטור השבבים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. -3.65% מאבדת גובה גם היום, וממשיכה את המומנטום השלילי של הימים האחרונים. במסחר המוקדם היא נסחרת בירידה של כ-1.5% לרמה של כ-185 דולר, אחרי ירידה חדה יותר אתמול של כ-3.7%. בסך הכל, במהלך חמשת ימי המסחר האחרונים מאבדת המניה מעל 7% - ירידה שמבטאת את החששות של המשקיעים מכמה גורמים ובעיקר: המכירות העתידיות לסין, ההשקעות הגדולות בבינה מלאכותית והמימון שלהן ושאל הכדאיות - האם הריצה לAI תימשך, או שתואט כי החברות לא יצליחו להחזיר את ההשקעה?
למרות הירידה השבוע המשקיעים של אנבידיה עדיין נהנים מעלייה של כ-40% מתחילת השנה, ונזכיר שהמניה ברמות שיא של מעל 5 טריליון דולר. כלומר - "חצי הכוס המלאה" גוברת על "חצי הכוס הריקה".
לחצים מימוניים והבהרות מ-OpenAI
הדיון סביב העלויות של מהפכת ה-AI תפס השבוע כותרות לאחר שמנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, נאלץ לפרסם הבהרה חריגה: החברה אינה מצפה לקבל ערבות ממשלתית או חילוץ במקרה שתתקשה לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שלה, המוערכות בכ-1.4 טריליון דולר. ההבהרה באה לאחר דבריה של סמנכ"לית הכספים של החברה, לפיהם תידרש תמיכה מהמדינה, יצרו סערה, אך כנראה לא הובנו כהלכה.
התגובה המהירה לא מנעה את התפשטות החשש - בשוק החלו לתהות האם המודל הכלכלי של תעשיית ה-AI נשען על בסיס ריאלי, או שמדובר באקזיט שיווקי עם יסודות שבריריים. חברות כמו אנבידיה, שמספקות את תשתית השבבים למרכזי הנתונים, תלויות בהמשך פרויקטים עתירי הון לצורך השקעות ונוצר חשש שההשקעות האלו מהירות מדי ולא מחושבות. אם וכאשר השוק יעשה חושבים מחדש הוא עלול למצוא שהמחירים יקרים מדי ובהתאמה הוא יפחית את ההשקעה ו-או יגרום לאנבידיה והמתחרות להוריד את המחירים. וזה כמובן לא טוב לאנבידיה.
- מנכ"ל אנבידיה: "סין תנצח את ארה"ב במירוץ ה-AI"
- מנכ"ל אנבידיה מכר מניות ב-1 מיליארד דולר -החברה יצרה 7 מיליארדרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנבידיה נשארת מחוץ לסין
במקביל, מתגברים החששות סביב חוסר היכולת של אנבידיה לחדור מחדש לשוק הסיני למרות נסיונות רבים בחצי השנה האחרונה. מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, אמר במהלך ביקור בטייוואן כי אין שיחות פעילות למכירת שבבי Blackwell החדשים ללקוחות סיניים. המשמעות המעשית היא שההחברה לא רואה הכנסות מסין ברבעונים הקרובים. על פניו, החברה לא התייחס למכירות לסין ברבעון הקרוב, אבל מה עם השנה הבאה? אם המכירות לסין יעמדו על אפס גם ברבעונים הבאים של 2026 נראה שה עלול לפגוע בתחזית של החברה קדימה.
