שבבים
שבבים

גם חברות השבבים על הכוונת: דרישת ייצור מקומי ומכסים על מי שלא יעמוד ביעד

אחרי המכסים על חברות הפארמה, גם חברות השבבים על הכוונת של הממשל האמריקאי, כאשר חברות שעיקר הייצור שלהן מחוץ לארה"ב עלולות להיתקל במכסים כבדים

תמיר חכמוף |

הבית הלבן בהובלת הנשיא טראמפ בוחן מהלך חדש שנועד לצמצם את התלות של ארצות הברית ביבוא שבבים ולחזק את הייצור המקומי. על פי דיווח בוול סטריט ג’ורנל, הממשל מקדם תוכנית שלפיה חברות שבבים יחויבו לייצר בארה״ב לפחות את אותה כמות רכיבים שהן מייבאות מחו״ל, ביחס של אחד לאחד. יצרניות שלא יעמדו ביעד עשויות להיתקל במכסים כבדים, עד כדי 100% בחלק מהמקרים.

המהלך מגיע לאחר חודשים של בחינה ביטחונית-כלכלית: הממשל חקר האם שרשראות האספקה הגלובליות, הנשלטות במידה רבה על ידי טייוואן, דרום קוריאה וסין, מהוות סיכון לאומי. טראמפ כבר עשה שימוש בסעיפים בחוק הסחר כדי להצדיק צעדי חירום דומים במגזרים אחרים, אך כאן מדובר בלב מערכת החדשנות האמריקאית, והמנוע מאחורי תעשיות קריטיות כמו ביטחוניות, רכב ואלקטרוניקה.

על פי ההערכות, חברות שמבצעות השקעות מסיביות במפעלי ייצור בארה״ב, כמו אינטל Intel Corp -0.52%  , טאיוואן סמי Taiwan Semiconductor . 0.62%  וגם סמסונג, יוכלו לקבל פטורים זמניים או הקלות במכס, כדי לאפשר להן להשלים את המעבר. אינטל כבר בונה קמפוס ענק באוהיו, TSMC מרחיבה פעילות באריזונה, וסמסונג בדרום טקסס, אך היקף הייצור המקומי עדיין רחוק מלספק את כל הביקוש. המשמעות היא שבטווח הקצר כמעט בלתי אפשרי לעמוד ביחס הייצור החדש ללא פגיעה בהיצע או לחלופין עליית מחירים חדה.

ההשלכות על השווקים

עבור המשקיעים, הצעדים עשויים להזרים מיליארדים בהשקעות לתוך ארה״ב, לייצר מקומות עבודה ולחזק את הרווחיות ארוכת הטווח של חברות שיקדימו לבסס ייצור מקומי. טיוואן סמי, ובמיוחד אינטל, עשויות להרוויח ממהלך כזה, כשחלק מהמשקיעים רואים בצעדים אות להעדפה רגולטורית. מצד שני, חוסר הוודאות סביב יישום החוקים, החשש ממלחמת סחר חדשה עם סין והאפשרות לעליות מחירים בציוד טכנולוגי, מגבירים את הסיכון.

ברקע, בייג׳ינג כבר החלה בבדיקות “אפליה ודאמפינג” כלפי חברות אמריקאיות, מהלך שעשוי להוביל לצעדי נגד לחברות אמריקאיות הפועלות בסין. בשוק חוששים מהסלמה שתפגע לא רק בענקיות השבבים, אלא גם במי שתלויים בהן, מחברות רכבים חשמליים ועד יצרניות ציוד רפואי, וכל שרשרת הערך שמבוססת על רכיבים חכמים.

שורה של מכסים חדשים

החל מ-1 באוקטובר יוטל מס של 100% על תרופות ממותגות ומוגנות פטנט המיוצרות מחוץ לארה״ב. החברות יוכלו להימנע מהמיסוי אם הן מחזיקות כבר היום במפעל פעיל בארה״ב או מוכיחות שהן בתהליך בניית אתר ייצור מקומי. מדובר בהרחבה משמעותית של מדיניות המכסים שטראמפ מוביל בשנים האחרונות, לצד צעדים נוספים כמו מסי יבוא של 25% על משאיות כבדות, 50% על ארונות מטבח ואמבטיה ו-30% על ריהוט מרופד, כולם במטרה לעודד ייצור מקומי ולצמצם תלות באספקה זרה בתחומים קריטיים.

המהלך מכוון ישירות לענקיות התרופות שמייצרות בעיקר באירופה, כמו נובו נורדיסק, אלי לילי, ג’ונסון אנד ג’ונסון ובריסטול מאיירס, שעשויות לספוג עלויות כבדות אם לא יעמיקו את הייצור בארה״ב. כבר כעת חלק מהחברות החלו להשקיע במתקנים חדשים כדי להימנע מהמכסים, אך הסיכון למחסור נקודתי ולקפיצה במחירי התרופות בטווח הקצר מעורר דאגה בשווקים. מניות התרופות הגיבו בירידות במסחר באסיה, והמהלך צפוי להוסיף תנודתיות גם בבורסות בארה״ב ובאירופה.

קיראו עוד ב"גלובל"

להרחבה - טראמפ מכריז על מס חדש 100% על תרופות מוגנות פטנט שמיוצרות מחוץ לארה"ב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.