ארדואן מנסה להתחבב על טראמפ - ביבי משקיף מהצד; מה יקבע את גורל היחסים בין ארה"ב לטורקיה?

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הגיע לבית הלבן לפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ. בדרך הוא ביטל מכסים על מוצרים אמריקאיים, הוא רוצה להיכנס ברגל ימין לפגישה. הוא גם הצהיר על כוונה לעשות עסקאות גדולות ביטחוניות ואנרגטיות בהיקף שעשוי לעלות על 50 מיליארד דולר. 

ארדואן מנסה לרקוד על שתי החתונות - מצד אחד להיות עם האמריקאיים, מצד שני לשמור על קשר עם הרוסים. טראמפ לא אוהב את זה, אבל טראמפ עשוי להתפתות לעסקות כאלו. בנימין נתניהו ראש הממשלה, מביט מהצד. יש מקום לדאגה, טורקיה הסלימה מכל הבחינות בשנתיים האחרונות. זה התדרדר מיחסי ידידות, לקשר קונקרטי לשנאה עזה. טורקיה, גם נזכיר מטפחת את הסורים, מנסה לשלוט על סוריה החדשה ומעבירה יכולות וכוחות צבאיים למדינה.

הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה קו גבול עם טורקיה שהופכת מחודש לחודש לקיצונית יותר. ישראל מגיבה, תוקפת, מפעילה את כל כוחה. לא בטוח שזה מספיק. ישראל גם מנסה להעביר מסרים לטראמפ. הבעיה שטראמפ רואה תמונה מגובה רב ואינטרסנטית מאוד. האינטרס הוא הכסף הגדול. החשש שארה"ב תצייד את טורקיה במטוסי F-35. 

היחסים של ארה"ב וטורקיה ועסקת ה-F-35

מטוס הקרב F-35 של חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) אינו סתם מטוס קרב. הוא עמוד השדרה העתידי של חיל האוויר האמריקני ושל מדינות נאטו רבות, כולל שותפות קריטיות כמו ישראל. כמטוס חמקן מתקדם מהדור החמישי, ה-F-35 משלב טכנולוגיות חדשניות: יכולות איסוף מודיעין בזמן אמת, שיתוף נתונים מיידי בין כלי נשק שונים, ויכולות קרב משולבות שמעניקות לו יתרון מכריע בשדה הקרבי. המטוס אינו רק כלי לחימה, הוא פלטפורמה רב-תכליתית שמאפשרת פעולות מודיעיניות, תקיפות מדויקות והגנה אווירית, והוא נועד להיות החוליה המקשרת בין כוחות קרקעיים, ימיים ואוויריים. 

• החלשת העובדים: טראמפ מרחיב השליטה במשרות הפדרליות
• טראמפ מכחיש קשר - אבל 500 מיליון דולר זורמים מאבו דאבי למשפחת טראמפ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 במילים אחרות, ה-F-35 אינו רק מטוס, הוא סמל לעליונות טכנולוגית אמריקנית, שמבטיחה יתרון אסטרטגי ארוך טווח מול יריבים כמו רוסיה וסין, שמנסים לפתח מערכות דומות משלהם. ישראל הצטיידה בו. טורקיה רוצה גם. 

טורקיה היתה אמורה להזמין מטוסי קרב כאלו, אך על רקע הצטיידות שלה מרוסיה, הולט להקפיא את הפרויקט. מאז מערכת היחסים בין ארה"ב לטורקיה די עכורה, אבל בשנה ה אחרונה החמיא טראמפ מספר פעמים לארדואן, והמדינות התקרבו עד כדי המפגש בוושינגטון כעת. 

התחלת המשבר נעוצה בעסקה הדרמטית של 2017, שבה חתמה טורקיה על הסכם לרכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400. המהלך הזה הוא תוצאה של שנים ארוכות של תסכול מצד אנקרה, שפנתה שוב ושוב לארה"ב בבקשה לרכוש את מערכת הפטריוט האמריקנית, אך נתקלה בסירוב עקשני לשיתוף מלא בטכנולוגיה. מבחינת טורקיה, ההסכם עם רוסיה נתפס כצעד הכרחי להבטחת יכולת הגנה אווירית עצמאית.

• המספר היומי - 30 טריליון דולר, היקף שוק האג"ח האמריקאי שמטולטל מבפנים ומבחוץ
• סין מורה לבנקים: צמצמו מיד את החשיפה לאג"ח אמריקאי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

ארה"ב, לעומת זאת, ראתה בכך סטירת לחי. רכישת נשק רוסי על ידי חברה מרכזית בנאטו נתפסה כבגידה בברית, שמאיימת על ביטחון הטכנולוגיה האמריקנית ועל הלכידות של הארגון. האינטרס האמריקני היה שמירה על עליונות טכנולוגית שיכולה היתה להיפגע כי המערכות של הרוסים יכולות להיות סוג של אמצעי ריגול שעוקבות אחרי המטוסים וצוברות עליהם מידע. ארה"ב לא אהבה את ההתקרבות בין טורקיה לרוסיה שיכולים להחליש את המעמד של נאטו מול מוסקבה.

המערכת הרוסית סופקה בפועל ב-2019, והתגובה האמריקנית הייתה חריפה. וושינגטון חסמה באופן מיידי את מכירת מטוסי ה-F-35 לטורקיה, הוציאה אותה באחת מתוכנית הייצור הבינלאומית של המטוס, והטילה סנקציות כבדות במסגרת חוק CAATSA, חקיקה אמריקנית שנועדה להרתיע מדינות שרוכשות מערכות נשק מרוסיה, איראן או צפון קוריאה. החוק הזה, שנחקק ב-2017 בתגובה להתערבות הרוסית בבחירות האמריקניות, הפך לכלי מרכזי במאבק האמריקני נגד השפעה רוסית.

טורקיה תכננה במקור לרכוש לא פחות מ-100 מטוסי F-35, מהלך שהיה מאפשר לה להחליף בהדרגה את צי המטוסים המיושן שלה שרובו דגמי F-4 משנות ה-60. טורקיה רצתה לחזק את כוחה האווירי מול יריבות כמו יוון, שמחזיקה גם היא במטוסים מתקדמים. במקביל, חברות טורקיות מקומיות היו אמורות לייצר יותר מ-900 חלקים שונים למטוס, בשווי כולל של כ-12 מיליארד דולר, אך ברגע שהעסקה הכוללת בוטלה, גם עסקאות המשנה בוטלו. 

בעקבות החסימה האמריקנית, טורקיה 1ביקשה לרכוש  40 מטוסי F-16 מתקדמים, לצד שדרוג עשרות נוספים מצי הקיים שלה - עסקה שהייתה אמורה לספק פתרון זמני לכוח האווירי, אם כי ללא היכולות החמקניות של ה-F-35. העסקה הזו נתקעה במשך שנים בגלל חששות אמריקניים, אך בסופו של דבר אושרה סופית בשנה שעברה.

במקביל, טורקיה השקיעה משאבים עצומים בפיתוח מטוס קרב מקומי מהדור החמישי בשם Kaan, פרויקט שמובל על ידי חברת TAI (Turkish Aerospace Industries) ומבטיח עצמאות טכנולוגית. הפיתוח הזה מתמודד עם אתגרים גדולים כשפיתוח מטוס קרב מהדור החמישי דורש השקעות של עשרות מיליארדים ושנים רבות של פיתוח. טורקיה תלויה בשותפות בינלאומית, במיוחד עם בריטניה למנועים, מה שמעלה שאלות לגבי רמת העצמאות האמיתית. במקביל פיתחה טורקיה רחפנים וכטבמים והצליחה להגיע ליכולות מאוד טובות בתחום הזה. 

מפגש טראמפ-ארדואן

עם חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, הנושא של ה-F-35 עלה מחדש לכותרות. טראמפ, שתמיד התאפיין בסגנון עסקי ישיר וביחסים אישיים חמים עם ארדואן, הצהיר בפומבי כי ייתכן שיאפשר לטורקיה לחזור לעסקה המקורית, אך הדגיש שזה יהיה תלוי בצעד משמעותי מצד אנקרה, ככל הנראה הקטנת רכישות הנפט הרוסי, מחוות כלכליות שיחלישו את מוסקבה, או אפילו שיתוף פעולה מוגבר בסוריה נגד איראן.

טראמפ רואה בטורקיה כלי אסטרטגי להגברת הלחץ על רוסיה, במיוחד על רקע המלחמה באוקראינה, והוא מוכן להמר על יחסים אישיים כדי להשיג זאת. אנקרה, מצדה, מסרבת לוותר על מערכת ה-S-400, נכס שהיא רואה כהוכחה לעצמאותה, אך שוקלת ברצינות הצעות לפיקוח בינלאומי שיבטיח כי המערכת לא תחשוף נתונים רגישים על ה-F-35, כמו נתוני חמקנות או פרופילי טיסה.

מבחינת ישראל, לכאורה חזרה של טורקיה לתוכנית תחזק את נאטו שזה טוב לנו.  מצד שני, היא עלולה להגביר את הנוכחות הטורקית בסוריה, והיא עלולה לתת לארדואן שמגדיר את עצמו כשונא ישראל ומדגיש את הצורך לחיסולה, כלי נשק משמעותי. ארדואן רואה במלחמה בעזה מלחמת דת. הוא לא התערב צבאית, אבל הוא עשה כמעט את הכל עד לקו של ההתערבות הפיזית. החשש, שבמקודם או במאוחר, הוא יהפוך לאויב. 

זו הסיבה שישראל מנסה כמובן למנוע עסקה שכזו. לא ברורים הסיכויים לעסקה, אם כי ברגע שהזמין טראמפ את ארדואן לוושינגטון, הרי שברור שהסיכויים טובים. אך יש עוד נקודת מחלוקת בין המדינות. אחת הבעיות החריפות ביותר היא התמיכה האמריקנית בכוחות הכורדים בסוריה (YPG), אותם טורקיה רואה כזרוע של ה-PKK,  ארגון טרור כורדי שמאיים על שלמותה הטריטוריאלית. ארה"ב, שמשתמשת בכורדים כבעלי ברית מרכזיים במאבק נגד דאעש, רואה בהם כוח יציב בסוריה. אך זה יוצר מתח עם טורקיה, שפלשה לסוריה מספר פעמים בשנה ה אחרונה כדי ליצור "רצועת ביטחון" נגד הכורדים.

הפרת סנקציות על איראן 

נקודות חיכוך נוספות כוללות את משפט Halkbank בארה"ב. הבנק הטורקי הממשלתי מואשם בהפרת סנקציות על איראן באמצעות העברת מיליארדים דולרים בסתר, פרשה שמדגישה את האינטרס הטורקי להתקרב לאיראן כלכלית, בניגוד למדיניות האמריקנית. מחלוקות סביב גז טבעי במזרח הים התיכון, בעיקר מול יוון וקפריסין, מוסיפות שמן למדורה: טורקיה טוענת לזכויות על מאגרי גז, מה שמוביל להתנגשויות ימיות בין המדינות.

לארה"ב כמובן גם לא נוח עם הקו של הממשל הטורקי - חיסול האופוזיציה, האשמת שווא של ראשי האופזיציה, סגירת הלעמת גופי תקשורת. ארה"ב דואגת לדמוקרטיה של טורקיה, אבל במכלול השיקולים, לא בטוח איך זה ישפיע על ההחלטה שלה. 

 שאלות ותשובות על היחסים בין ארה"ב לטורקיה ומטוסי ה-F-35

מה יקרה אם טורקיה לא תחזור לפרויקט F-35? 

אם לא, אנקרה תמשיך לפתח תעשיית נשק עצמאית דרך פרויקטים כמו Kaan, לחפש בריתות חלופיות עם סין ורוסיה, כולל רכישות נוספות של S-400,  ואף להתקרב יותר למשטר הסורי כדי להרחיב את השפעתה, מה שעלול לערער את הלכידות של נאטו ולסבך את המצב עבור ישראל בסוריה. סין עוקבת מקרוב ומציעה חלופות זולות יותר, מה שמגביר את התחרות הגיאופוליטית.

מהו מטוס הקרב F-35 ומדוע הוא כל כך חשוב? 

מדובר במטוס קרב חמקן מהדור החמישי, שמסוגל לשלב בין לחימה אוויר-אוויר ואוויר-קרקע, איסוף מודיעין מתקדם ושיתוף נתונים בזמן אמת עם כוחות בעלי ברית. הוא נועד להיות המטוס המרכזי של נאטו ושל בנות בריתה של ארה"ב, ומשלב טכנולוגיות כמו חיישנים משולבים, תקשורת מאובטחת ומנועים חסכוניים שאין למטוסים קודמים. עבור ישראל, ה-F-35 מאפשר תקיפות עמוקות ללא זיהוי, מה ששומר על עליונותה.

מדוע ארה"ב חסמה את טורקיה מהתוכנית להצטיידות במטוסי F-35?

החשש המרכזי הוא שה-S-400 הרוסי יוכל לאסוף מידע על היכולות החמקניות של ה-F-35, וכך להגיע לידי מוסקבה. סיכון ביטחוני ישיר שמאיים על כלל השותפים, כולל ישראל. וושינגטון רואה בכך איום על הסודות הטכנולוגיים שלה, ששווים מיליארדים ומבטיחים יתרון אסטרטגי.

מה המשמעות הכלכלית של חזרה לפרויקט עבור טורקיה? 

חברות מקומיות יחזרו לשרשרת האספקה הגלובלית, מה שיזרים מיליארדים למשק, ייצור מקומות עבודה ויחזק את הקשרים עם וושינגטון, תוך מתן דחיפה לתעשייה שספגה קשות בשנים האחרונות.