ארדואן פותח דף חדש עם טראמפ ושם 50 מיליארד דולר על השולחן

שש שנים אחרי ביקורו האחרון, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מגיע שוב לבית הלבן לפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ. על השולחן נמצאות עסקאות ביטחוניות ואנרגטיות בהיקף שעשוי לעלות על 50 מיליארד דולר, בהן רכישת מטוסי קרב מתקדמים, מטוסי נוסעים והסכמי גז טבעי נוזלי (LNG). עבור אנקרה, זו הזדמנות לחזק את הקשר עם בעלת בריתה בנאט"ו ולשדר מסר של מחויבות למערב, בעוד טראמפ מצדו יוכל להציג הישג מהיר בזירה הכלכלית והביטחונית.

הפגישה בין הנשיאים מסמנת ניסיון ל"אתחל" מחדש את היחסים בין המדינות. אלו התערערו בעקבות רכישת מערכות הגנה רוסיות, וגם אחרי הטלת מכסים הדדית. טורקיה עדיין צריכה את גיבוי הצבאי והדיפלומטי של וושינגטון כדי לשמר את המעמד שלה באזור, והשווקים הטורקים כבר מאותתים על אופטימיות: מאז ההודעה על הפגישה עולים איגרות החוב והמניות במדינה.

עוד בנושא:

ארדואן מגיע לוושינגטון עם קלפים כלכליים: טורקיה מבטלת מכסים על ארה"ב לפני פסגה קריטית

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

• ביטקוין קפץ אחרי ההקלה של טראמפ במכסים - הסיפור יכול להתהפך מהר
• טראמפ יורה בדאבוס: “כבר לא מזהים את אירופה; רוצה מו״מ מיידי על גרינלנד”
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים"

"הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים

בין העסקאות הנבחנות: הזמנות של כ־250 מטוסים מסחריים מבואינג, הרחבת צי ה־F-16, ואף ניסיון לפתור את המבוי הסתום סביב ה־F-35. טורקיה הייתה שותפה בפיתוח המטוס אבל הוצאה מהתוכנית אחרי שרכשה את מערכת ה־S-400 מרוסיה. רכישת מערכת ה־S-400 מרוסיה ב־2019 הפכה לנקודת שבר ביחסים בין אנקרה לוושינגטון. בעקבות העסקה הופעלה נגדה חקיקת CAATSA חוק אמריקאי מ־2017 שנועד להרתיע מדינות מרכישת נשק מרוסיה, איראן או צפון קוריאה שהביאה להטלת סנקציות על מגזר ההגנה הטורקי, הקפאת עסקאות ייצוא ביטחוני והוצאתה של טורקיה מתוכנית ה־F-35.

• אינטל עקפה את הציפיות, אך אכזבה בתחזית להמשך
• ספייס אקס מתקרבת להנפקה שעשויה לשבור שיאים בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות

ביטחון לצד אנרגיה

לצד הביטחון, אנקרה חותמת גם על הסכמי אנרגיה: ביום רביעי הודיעה טורקיה על חוזים עם Mercuria ו־Woodside לרכישת כ־76 מיליארד קוב גז נוזלי, בעיקר מארה"ב. היקף כזה צפוי לתמוך בהרחבת הסחר הדו־צדדי, ששתי המדינות מעוניינות לשלש לרמה של 100 מיליארד דולר בשנה. לפי קרן המטבע, מאזן היבוא־יצוא בין המדינות די שוויוני, מה שמאפשר לטורקיה ליהנות משיעורי מכס נמוכים יחסית בהשוואה לשותפות סחר אחרות של טראמפ.

לאחר בחירתו מחדש של ארדואן ב־2023, אז קיבל מנדט נוסף שמבטיח לו שליטה עד הבחירות המתוכננות ל־2028, מנסה הנשיא לשדר למשקיעים ולמערב קו מתון יותר. הוא זנח חלק מהמדיניות הכלכלית הלא שגרתית שאפיינה את כהונתו הקודמת, מינה את מהמט סימשק - לשעבר אסטרטג בכיר במריל לינץ' - לשר אוצר, והתחייב לחזור לכללים פיסקליים ומוניטריים מקובלים יותר. למרות זאת, הכלכלה המקומית עדיין מתמודדת עם אינפלציה של מעל 30%, שחיקה מתמשכת במטבע המקומי ורמות גבוהות של חוב חיצוני.

עם זאת, יש עדיין סיכונים משמעותיים לעסקה המדוברת. טורקיה ממשיכה להחזיק במערכת ה־S-400 הרוסית והיא לא מתכוונת לוותר עליה כל כך מהר, מה שמציב אותה בעימות מתמשך עם וושינגטון ומונע פתרון מלא למשבר ה־F-35. גם הזירה הסורית מוסיפה מורכבות: המאבק על עתיד הכוחות הכורדיים, שנתמכו בעבר בידי ארה"ב, הוא עדיין מוקד חיכוך בין שתי המדינות. בנוסף לזה, הביקורת הפומבית של ארדואן על ישראל, אחת מבעלות הברית הקרובות של ארה"ב, חוצצת בין המדינות ומגבילה את היכולת לבסס מערכת יחסים יציבה לאורך זמן. 

בתוך המתח הזה מתעצמים גם הלחצים הפנימיים על ארדואן. בחודשים האחרונים התרחשה בטורקיה מחאה רחבה, לאחר שמנהיג האופוזיציה וראש עיריית איסטנבול, אקראם איממולו, נעצר בחשד לשחיתות צעד שנתפס בקרב מתנגדיו כמהלך פוליטי שנועד לסלק איום ממשי על שלטונו של הנשיא. המעצרים הובילו לגל הפגנות בערים הגדולות, שהפכו לעימותים עם כוחות המשטרה וגררו מעצרים המוניים של אלפי מפגינים ועיתונאים. המצב הזה יוצר עבור ארדואן מציאות מורכבת: מצד אחד הוא מבקש לשדר לשווקים ולמערב יציבות, רצינות ומדיניות כלכלית מחודשת, ומצד שני מתמודד עם תדמית בינלאומית שלילית הנובעת מהיד הקשה כלפי האופוזיציה והביקורת על חופש הביטוי במדינה. המתח הפנימי הזה מצטרף לאתגרים הגיאו־פוליטיים סביב עסקת הענק עם וושינגטון, ומחדד את העובדה שהצלחה של ארדואן תלויה לא רק ביכולת שלו לאזן בין מוסקבה לוושינגטון, אלא גם ביכולת שלו לייצב את החזית הפוליטית בתוך טורקיה עצמה.