טראמפ וארדואן, צילום: רשתות

ארדואן פותח דף חדש עם טראמפ ושם 50 מיליארד דולר על השולחן

טורקיה מבטלת את המכסים שהטילה על סחורות אמריקאיות מאז 2018 ומכוונת להגדיל את הסחר הדו־צדדי פי שלושה; על הפרק עסקאות ביטחוניות ואנרגטיות בהיקף של מעל 50 מיליארד דולר - מטוסי קרב, צי חדש מבואינג וחוזי גז נוזלי, לצד ניסיון לפתור את המחלוקת על מערכת ה־S-400 הרוסית

מנדי הניג | 25/09/2025 13:35

נושאים בכתבה טראמפ ארדואן טורקיה ארצות הברית

שש שנים אחרי ביקורו האחרון, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מגיע שוב לבית הלבן לפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ. על השולחן נמצאות עסקאות ביטחוניות ואנרגטיות בהיקף שעשוי לעלות על 50 מיליארד דולר, בהן רכישת מטוסי קרב מתקדמים, מטוסי נוסעים והסכמי גז טבעי נוזלי (LNG). עבור אנקרה, זו הזדמנות לחזק את הקשר עם בעלת בריתה בנאט"ו ולשדר מסר של מחויבות למערב, בעוד טראמפ מצדו יוכל להציג הישג מהיר בזירה הכלכלית והביטחונית.

הפגישה בין הנשיאים מסמנת ניסיון ל"אתחל" מחדש את היחסים בין המדינות. אלו התערערו בעקבות רכישת מערכות הגנה רוסיות, וגם אחרי הטלת מכסים הדדית. טורקיה עדיין צריכה את גיבוי הצבאי והדיפלומטי של וושינגטון כדי לשמר את המעמד שלה באזור, והשווקים הטורקים כבר מאותתים על אופטימיות: מאז ההודעה על הפגישה עולים איגרות החוב והמניות במדינה.

עוד בנושא:

ארדואן מגיע לוושינגטון עם קלפים כלכליים: טורקיה מבטלת מכסים על ארה"ב לפני פסגה קריטית

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים"

"הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים

בין העסקאות הנבחנות: הזמנות של כ־250 מטוסים מסחריים מבואינג, הרחבת צי ה־F-16, ואף ניסיון לפתור את המבוי הסתום סביב ה־F-35. טורקיה הייתה שותפה בפיתוח המטוס אבל הוצאה מהתוכנית אחרי שרכשה את מערכת ה־S-400 מרוסיה. רכישת מערכת ה־S-400 מרוסיה ב־2019 הפכה לנקודת שבר ביחסים בין אנקרה לוושינגטון. בעקבות העסקה הופעלה נגדה חקיקת CAATSA חוק אמריקאי מ־2017 שנועד להרתיע מדינות מרכישת נשק מרוסיה, איראן או צפון קוריאה שהביאה להטלת סנקציות על מגזר ההגנה הטורקי, הקפאת עסקאות ייצוא ביטחוני והוצאתה של טורקיה מתוכנית ה־F-35.

קיראו עוד ב"גלובל"

ביטחון לצד אנרגיה

לצד הביטחון, אנקרה חותמת גם על הסכמי אנרגיה: ביום רביעי הודיעה טורקיה על חוזים עם Mercuria ו־Woodside לרכישת כ־76 מיליארד קוב גז נוזלי, בעיקר מארה"ב. היקף כזה צפוי לתמוך בהרחבת הסחר הדו־צדדי, ששתי המדינות מעוניינות לשלש לרמה של 100 מיליארד דולר בשנה. לפי קרן המטבע, מאזן היבוא־יצוא בין המדינות די שוויוני, מה שמאפשר לטורקיה ליהנות משיעורי מכס נמוכים יחסית בהשוואה לשותפות סחר אחרות של טראמפ.

לאחר בחירתו מחדש של ארדואן ב־2023, אז קיבל מנדט נוסף שמבטיח לו שליטה עד הבחירות המתוכננות ל־2028, מנסה הנשיא לשדר למשקיעים ולמערב קו מתון יותר. הוא זנח חלק מהמדיניות הכלכלית הלא שגרתית שאפיינה את כהונתו הקודמת, מינה את מהמט סימשק - לשעבר אסטרטג בכיר במריל לינץ' - לשר אוצר, והתחייב לחזור לכללים פיסקליים ומוניטריים מקובלים יותר. למרות זאת, הכלכלה המקומית עדיין מתמודדת עם אינפלציה של מעל 30%, שחיקה מתמשכת במטבע המקומי ורמות גבוהות של חוב חיצוני.

עם זאת, יש עדיין סיכונים משמעותיים לעסקה המדוברת. טורקיה ממשיכה להחזיק במערכת ה־S-400 הרוסית והיא לא מתכוונת לוותר עליה כל כך מהר, מה שמציב אותה בעימות מתמשך עם וושינגטון ומונע פתרון מלא למשבר ה־F-35. גם הזירה הסורית מוסיפה מורכבות: המאבק על עתיד הכוחות הכורדיים, שנתמכו בעבר בידי ארה"ב, הוא עדיין מוקד חיכוך בין שתי המדינות. בנוסף לזה, הביקורת הפומבית של ארדואן על ישראל, אחת מבעלות הברית הקרובות של ארה"ב, חוצצת בין המדינות ומגבילה את היכולת לבסס מערכת יחסים יציבה לאורך זמן.

בתוך המתח הזה מתעצמים גם הלחצים הפנימיים על ארדואן. בחודשים האחרונים התרחשה בטורקיה מחאה רחבה, לאחר שמנהיג האופוזיציה וראש עיריית איסטנבול, אקראם איממולו, נעצר בחשד לשחיתות צעד שנתפס בקרב מתנגדיו כמהלך פוליטי שנועד לסלק איום ממשי על שלטונו של הנשיא. המעצרים הובילו לגל הפגנות בערים הגדולות, שהפכו לעימותים עם כוחות המשטרה וגררו מעצרים המוניים של אלפי מפגינים ועיתונאים. המצב הזה יוצר עבור ארדואן מציאות מורכבת: מצד אחד הוא מבקש לשדר לשווקים ולמערב יציבות, רצינות ומדיניות כלכלית מחודשת, ומצד שני מתמודד עם תדמית בינלאומית שלילית הנובעת מהיד הקשה כלפי האופוזיציה והביקורת על חופש הביטוי במדינה. המתח הפנימי הזה מצטרף לאתגרים הגיאו־פוליטיים סביב עסקת הענק עם וושינגטון, ומחדד את העובדה שהצלחה של ארדואן תלויה לא רק ביכולת שלו לאזן בין מוסקבה לוושינגטון, אלא גם ביכולת שלו לייצב את החזית הפוליטית בתוך טורקיה עצמה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

אל וליד בן טלאל (גרוק)

מי הערבי העשיר בעולם ולמה הוא קונה מניות סנאפ?

הנסיך הסעודי שרוכש רוכש מניות סנאפ ב-133 מיליון דולר ומחזיק כעת ב-2.8% מהחברה; במה הוא עוד משקיע, איך התחיל את דרכו העסקית וכל מה שצריך לדעת על אל-ווליד בן טלאל

עמית בר | 23/09/2025 10:43

נושאים בכתבה אל-וליד בן טלאל

המשקיע הסעודי הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד חיזק את אחזקותיו בסנאפ, המפעילה את אפליקציית סנאפצ'ט. על פי דיווחי החברה, הנסיך רכש 15.2 מיליון מניות חדשות בהיקף של 133.5 מיליון דולר, והגדיל את חלקו ל-40.8 מיליון מניות, 2.8% מהון המניות. הרכישה מגיעה זמן קצר לאחר תוצאות רבעוניות חלשות, עם צמיחה מוגבלת בהכנסות פרסום.

מאז השקעתו הראשונה בסנאפ ב-2018, המניה איבדה 20% מערכה, ו-90% מהשיא של 2021, תוצאה של תחרות בשוק. בן טלאל, בן 70 עם הון של 16.5 מיליארד דולר, בוחר להגדיל אחזקה דווקא כעת, דרך חברת ההחזקות שלו Kingdom Holding. לסנאפ 400 מיליון משתמשים יומיים. החברה משקיעה במציאות רבודה ומשחקים, אך הכנסות הפרסום שמהוות 90% מההכנסות, מושפעות מהאטה כלכלית.

שוק המדיה החברתית תחרותי: טיקטוק מובילה עם 1.5 מיליארד משתמשים, ומשכה תקציבי פרסום מסנאפ, שלא רשמה רווח מאז 2017 והפסידה 1.3 מיליארד דולר בשנה האחרונה. האתגר גדל בעקבות עסקת טראמפ עם ByteDance: טיקטוק תמכור פעילות אמריקאית לקבוצה מקומית עם פיקוח של אורקל, מה שמסיר חשש מאיסור. דחייה של 120 יום עד 2026 מאפשרת לטיקטוק להמשיך לפעול בשוק הפרסום החברתי, שבו לסנאפ 5%-7% נתח שוק.

אל-ווליד: אסטרטגיה ארוכת טווח

אלווליד ידוע בהשקעות ארוכות טווח: תיק Kingdom כולל X, xAI של מאסק, Citigroup, Apple ו-Four Seasons, עם 19 מיליארד דולר מנוהלים, 26% בנדל"ן וטכנולוגיה. ההשקעה בסנאפ מתאימה לאסטרטגיה: כניסה בזמן ירידות, מתוך הערכה שהמודל של סנאפ יבדל אותה מטיקטוק.

כל מה שצריך לדעת על הערבי העשיר בעולם - שאלות ותשובות

מי הוא אל-ווליד בן טלאל?

הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד נולד בשנת 1955 בג'דה שבערב הסעודית. הוא בן לשושלת המלוכה הסעודית ונכדו של המלך המייסד עבדולעזיז אבן סעוד. אביו, הנסיך טלאל, כיהן כשר האוצר ונודע כאישיות רפורמיסטית שנכנסה לא פעם לעימות עם הממסד. אימו, מונה אל-סולח, היא בתו של ריאד אל-סולח, ראש ממשלת לבנון הראשון. השילוב בין הון שלטון סעודי לדם לבנוני בעל רקע פוליטי העניק לו זהות מורכבת וייחודית במזרח התיכון.

כיצד השפיע הרקע המשפחתי על דרכו?

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: משרד החוץ הרוסי

תקרית באלסקה: רוסיה מתגרה באמריקה - האם אנחנו על סיפה של מלחמת עולם?

רוסיה "בודקת את הגבולות" של המערב - כטב"מים שחודרים לפולין ומטוסים שטסים על התפר של אלסקה - המתיחות מגיעה לנקודת רתיחה: השאלה הגדולה שמרחפת עכשיו היא האם זו הרתעה הדדית בלבד, או סימנים ראשונים להתנגשות היסטורית? הנה כל התרחישים שעל השולחן

מנדי הניג | 25/09/2025 15:33

נושאים בכתבה רוסיה נאט"ו ארצות הברית

בשבועות האחרונים נרשמת הסלמה מתמשכת בזירות שונות שבהן פועלת רוסיה מול המערב. בחזית הצפונית, בצמוד לארצות הברית, מדווח פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה (NORAD) כי ארבעה מטוסי קרב מדגם F-16, מטוס תצפית E-3 ומטוסי תדלוק אווירי הוזנקו כדי ליירט ולזהות מפציצים ומטוסי קרב רוסים שחדרו לאזור זיהוי ההגנה האווירית של אלסקה. התקרית הזאת היא חמורה אבל בכלל לא נדירה. זה כבר האירוע התשיעי מתחילת השנה שבו מטוסים רוסיים חודרים אל תוך האזור האווירי שבו ארה"ב מזהה פעילות כמאיימת. אפילו שמדובר בשטח בינלאומי ולא בהפרת ריבונות ישירה, עצם הפעילות נועדה לאתגר את ארה"ב ולבחון את מוכנותה המבצעית.

רוסיה "בודקת גבולות"

במקביל, זירות נוספות במזרח אירופה הולכות ומתחממות. בפולין נרשמו החודש דיווחים על חדירה של לא פחות מ־19 כלי טיס בלתי מאוישים שמקורם ברוסיה. חלקם הופלו, אחרים חמקו ובכל מקרה מדובר בהפרת גבול אווירי חוזרת ונשנית שמציבה את וורשה בפני דילמה ביטחונית. פולין אפילו הפעילה את סעיף 4 באמנת נאט"ו, המאפשר למדינות החברות להתכנס לדיון משותף כאשר אחת מהן חשה מאוימת. במדינות הבלטיות, דוגמת אסטוניה, נרשמו מקרים של חדירה בוטה של מטוסי מיג רוסיים שנשארו בשמי המדינה במשך דקות ארוכות עד שהורחקו באמצעות מטוסי יירוט של הברית. התקריות האלה הן קטנות לכאורה, אבל אם לא מסתכלים עליהן אחת אחת אלא כמכלול אנחנו רואים דפוס פעולה מכוון שנועד לשחוק את הקווים האדומים של נאט"ו ומעצמות המערב.

הדפוס הזה מצביע על אסטרטגיה רוסית כפולה. מצד אחד, מוסקבה לא מעוניינת בעימות ישיר מול המערב, שבו ברור לה שמאזן הכוחות נוטה לרעתה. מצד שני, היא מחפשת כל דרך לייצר לחץ על מדינות הברית, לשדר ביטחון עצמי ולבדוק את גבולות ההרתעה. טיסות מתגרות לארצות הברית דרך החזית הארקטית, חדירת רחפנים לשמי פולין או טיסות קרב מעל אסטוניה כל אלה הם מבחנים מתמשכים למוכנות של נאט"ו, ובו בזמן גם מסר פנימי לרוסים עצמם על העוצמה והעמידות האיתנה של המדינה מול "האיום המערבי".

משבר הטילים של קובה - מלחמה גרעינית שנמנעה

הבעיה המרכזית נעוצה לא רק בעצם ההתגרויות אלא באפשרות של טעות חישוב. ההיסטוריה מלמדת שמלחמות גדולות נפתחו לעיתים בשל אירוע נקודתי שיצא משליטה. אחד המקרים המפורסמים ביותר התרחש באוקטובר 1962, בשיאו של משבר הטילים בקובה. במהלך אותו חודש מתוח, שבו ארצות הברית וברית המועצות התקרבו יותר מכל לנקודת עימות גרעיני, נרשמו כמה אירועים נקודתיים שכמעט הפכו להתנגשות כוללת. טייס U-2 אמריקאי הופל מעל שמי קובה וטייסו נהרג, בעוד טייס U-2 אחר סטה בטעות אל מעל שטח סובייטי בצפון־מזרח ברית המועצות. הוזנקו לעברו מטוסי מיג, וארה״ב הפעילה מטוסי יירוט מצוידים בטילים גרעיניים שנכנסו לכוננות. כל אלה התרחשו כאשר העולם היה בדרגת הכוננות הצבאית הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, DEFCON 2 ורבים העריכו שהמלחמה הגרעינית כבר בפתח.

במקביל, משחתות אמריקאיות זיהו סמוך לחופי קובה את הצוללת הסובייטית B-59. הלחץ שהפעילו עליה באמצעות פצצות עומק אילץ את מפקדה לשקול שיגור טורפדו גרעיני. רק בזכות התנגדותו של הקצין הבכיר וסילי ארכיפוב נמנעה קטסטרופה שתייתר כל דיון דיפלומטי. האירועים הללו המחישו את עומק הסכנה שבשילוב בין לחץ מתמשך, תמרונים צבאיים והחלטות רגעיות בשטח. בסופו של דבר, דווקא סדרת טעויות וחיכוכים שנראו אז שוליים דחקה את המנהיגים ג’ון קנדי ודיקטטור בריה״מ ניקיטה חרושצ’וב להגיע להסכמות חפוזות שכללו הסרת הטילים הסובייטיים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית שלא לפלוש לאי והסרה חשאית של טילי "יופיטר" אמריקאיים מטורקיה.

להמשך הכתבה לחץ כאן