לוגו הראל ביטוח ופיננסים
צילום: יחצ

הראל הפסידה לאלמן, ותשלם לו את המשכנתא

בת 36 נפטרה מסרטן המעי הגס כשנה וחצי לאחר שחברת הביטוח קיבלה אותה לפוליסה. הראל דחתה את התביעה, וטענה שהאשה הסתירה את מחלתה, אף שבשלב הזה הרופאים סברו שמדובר בטחורים. השופטת: "המנוחה ענתה תשובה מלאה וכנה בהתאם למה שהרופאים עצמם אמרו לה" - וכעת הראל תשלם

עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע, חויבה הראל ביטוח לשלם לאלמן תגמולי ביטוח חיים לאחר שדחתה את תביעתו, בטענה שאשתו המנוחה הסתירה מידע רפואי בזמן שהצטרפה לביטוח. השופטת רחלי טיקטין עדולם קיבלה את התביעה במלואה, וקבעה כי המנוחה לא הפרה את חובת הגילוי.

ב-2017, לאחר שקיבלו אישור למשכנתא של 1.5 מיליון שקל לבניית ביתם, הצטרפו האלמן ואשתו לפוליסת ביטוח חיים למשכנתא בהראל. ב-7 בינואר 2018, במהלך שיחה טלפונית מוקלטת, נשאלה האשה שאלות בריאותיות שונות, בין היתר האם סבלה ממחלה כרונית או הפרעה הקשורה במערכת העיכול - והיא ענתה בשלילה. כחודש לאחר מכן, בינואר 2018, עברה האשה בדיקת קולונוסקופיה והתגלה אצלה ממצא כלשהו בחלחולת. בדיקות נוספות הצביעו על כך שמדובר בסרטן המעי גס. ב-30 ביוני 2019 נפטרה האשה כתוצאה מהמחלה, כשהיתה בת 36 בלבד, והותירה אחריה בעל ושלושה ילדים.

לאחר מותה, פנה בעלה לקבלת תגמולי הביטוח. הראל דחתה את הדרישה, וכתבה במכתב הדחייה כי "עובדות מהותיות הנוגעות למצבה הבריאותי לא הובאו לידיעת החברה בעת חתימתה על הצהרת הבריאות", וטענה שהמנוחה לא דיווחה שהיתה באותו זמן בעיצומו של בירור רפואי הכולל ביצוע קולונוסקופיה ועוד.

"כל הרופאים אמרו לה שזו בעיה של טחורים"

הצדדים כמעט שלא חלקו על העובדות עצמן: בשבועות שלפני ההצטרפות לביטוח, סבלה המנוחה מכאבי בטן, שלשולים ועצירות, ואובחנה בידי רופאי משפחה עם חיידק הליקובקטר פילורי וטחורים. ב-24 בדצמבר 2017 - כשבועיים לפני חתימת הצהרת הבריאות - היא הגיעה לחדר המיון בסורוקה עם תלונה על "דימום רקטלי", ובמיון קיבלה אבחנה שהתלונות "קרוב לוודאי" נובעות מטחורים ועצירות. ב-5 בינואר 2018 היא ביקרה אצל רופא כירורג שהפנה אותה לקולונוסקופיה.

הראל טענה שהמנוחה היתה מודעת לכך שהיא מצויה בבירור רפואי ולכן היתה חייבת לציין זאת בהצהרת הבריאות שלה. בית המשפט לא קיבל את הטענה הזו. השופטת ציינה כי בזמן מילוי הצהרת הבריאות, המנוחה פשוט לא ידעה שיש לה מחלה - היא ידעה שיש לה טחורים וחיידק מעיים, בדיוק כפי שרופאיה אמרו לה. "על מה שנשאלה", כתבה השופטת, "ענתה תשובה מלאה וכנה בהתאם למה שהרופאים עצמם אמרו לה". גם האלמן העיד על כך בבית המשפט: "כל מקום שהיא הלכה אליו טענו שיש לה טחורים והציגו את זה שיש לה עצירות ונתנו לה כל מיני תרופות נגד כל הדברים האלה".

הנקודה המכרעת: שאלה שלא נשאלה

השופטת הדגישה נקודה קריטית: הראל לא שאלה את המנוחה האם הופנתה לבדיקת קולונוסקופיה, לבדיקות הדמיה, או לבדיקות פולשניות כלשהן. "זה בדיוק העניין", כתבה השופטת. "הדבר כלל לא נשאל". כלומר גם אם הנתבעת היתה רוצה לדחות את המועמדות להצטרפות לביטוח של מי שנמצאת בעיצומו של בירור רפואי, היא פשוט לא שאלה על כך. הצהרת הבריאות שנשלחה למנוחה כללה שאלות על מחלות כרוניות שאובחנו, אבל לא על בדיקות שהמבוטח עתיד לעבור.

בנוסף, בדקה השופטת מה היה קורה אילו המנוחה היתה מציינת שהיא סובלת מטחורים ועצירות: היה נשלח אליה שאלון מורחב, אלא שגם בשאלון המורחב לא היתה שאלה על קולונוסקופיה, טחורים, עצירות, שלשולים, או דם בצואה. "עיון באותו שאלון מורחב מעלה כי אם המנוחה הייתה נדרשת למלא אותו היא היתה עונה על כל השאלות בשלילה", נכתב בפסק הדין שפורסם.

קיראו עוד ב"משפט"

בית המשפט חייב את הראל לשלם לאלמן את כל הסכומים ששילם מכיסו על חשבון המשכנתא מאז פטירת אשתו ועד היום, ולסלק את יתרת חוב ההלוואה כפי שהיתה ביום מתן פסק הדין. בנוסף, תשלם הראל שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 79 אלף שקל, בנוסף להחזר הוצאות אגרה וחוות דעת.

הראל ויתרה בסיכומיה על הטענה המקורית שלה, שלפיה המנוחה פעלה "בכוונת מרמה" - טענה שהועלתה בתחילה במכתב הדחייה. השופטת הוסיפה: "יאמר רק כי לא היה כל מקום לטעון טענה זו גם מלכתחילה".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה