קריפטו
צילום: pexels
סיכום שבוע בקריפטו

המהלך של גיימסטופ שמשקף שינוי כיוון של המשקיעים בקריפטו

בשוק חשבו שגיימסטופ מכרה את הביטקוין שלה, בפועל היא עשתה משהו הרבה יותר מעניין; ההתנהגות המפתיעה של הביטקוין ביחס לזהב מאז תחילת המלחמה - האנליסטים מתווכחים על משמעותו; למה צנחה מניית סירקל ב-20% ומי מיהר לקנות? כל חדשות הקריפטו המרכזיות מהשבוע האחרון

גיא טל |

מגמות שוק ומחיר הביטקוין

סטטוס מחיר הביטקוין והתנודתיות בשוק

התנודות במחיר הביטקוין ב-50 הימים האחרונים, שנעות בטווח צר שבין 65,000 ל-75,000 דולר, מעוררות דאגה בקרב חלק מהסוחרים החוששים מתבנית טכנית שלילית. עם זאת, אחרים סבורים כי לא מדובר ב"דגל דובי" המבשר על קריסה קרובה, אלא בתקופה של דשדוש ואיזון בין הקונים למוכרים. התקופה הממושכת הנוכחית מעידה על כך שהשוק נמצא בשלב של הכרעה שבו אף צד לא מצליח להכתיב מגמה ברורה, מה שמעייף את המשקיעים אך לאו דווקא מסמן ירידות נוספות.

חלק מהניתוחים  מצביעים על הבדל מהותי בין המצב הנוכחי לבין הקריסה של שנת 2022. בניגוד לעבר, אז המחיר זינק במהירות ללא בניית תמיכה חזקה, בשנת 2024 ובמהלך 2026 הנוכחית הביטקוין ביסס רצועת מחיר יציבה בין 50,000 ל-70,000 דולר. נתונים מראים כי למעלה מ-600,000 מטבעות נרכשו ונצברו בטווח המחירים הזה, מה שאמור לייצר תשתית חזקה הרבה יותר ותמיכה משמעותית בשוק, בשונה מהעליות החדות והפגיעות שאפיינו מחזורי מסחר קודמים.

כאמור, הביטקוין נמצא כעת בשלב של "דחיסת נזילות", כאשר הוא נסחר בטווח מחירים צר סביב 70,000 דולר. השוק לכוד בין כוחות מאקרו-כלכליים מנוגדים, הכוללים את מחירי האנרגיה הגבוהים, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים והמתחים הגיאופוליטיים במזרח התיכון. מצב זה יוצר חוסר ודאות לגבי כיוון השוק, כשמצד אחד רמת ה-69,000 דולר מהווה תמיכה חזקה שבה קונים סופגים את הירידות, ומצד שני רמת ה-72,000 דולר מהווה התנגדות משמעותית שפריצתה עשויה להוביל לזינוק מהיר לעבר 82,000 דולר.

למרות השקט היחסי במחיר, מתחת לפני השטח ניכרת התאוששות מסוימת כאשר קרנות הסל רשמו כניסת כספים נטו של כ-1.5 מיליארד דולר במהלך חודש מרץ. עם זאת, הביקוש בשוק הספוט עדיין נמוך והסוחרים בשוק הנגזרים נוקטים בעמדה הגנתית. נראה שהשוק ממתין לסימנים ברורים יותר לגבי נתוני האינפלציה או רגיעה ביטחונית לפני שיבצע פריצה משמעותית לכל כיוון.

 ביטקוין מול נכסים מסורתיים - חילוקי דעות בין בלומברג לג'יי פי מורגן

בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן מצביע על מגמה מפתיעה, לפיה הביטקוין מתפקד כנכס מקלט בטוח בזמן המלחמה באיראן, בעוד שהזהב והכסף נחלשים. לפי אנליסטים של הבנק, בעוד שתעודות סל על זהב רשמו פדיונות ענק של כ-11 מיליארד דולר בשלושת השבועות הראשונים של מרץ והזהב איבד כ-15% מערכו, הביטקוין דווקא נהנה מזרימת כספים חיובית ויציבות יחסית. האנליסטים מסבירים כי העליות החדות במחירי המתכות היקרות מוקדם יותר השנה הפכו אותן לפגיעות למימושי רווחים עם עליית הריבית והתחזקות הדולר, בעוד שהמטבע הדיגיטלי הציג חוסן מבני גבוה יותר.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

בנוסף, הדוח מגלה כי השימוש בקריפטו בתוך איראן זינק מאז פרוץ העימות, כאשר אזרחים העבירו כספים מבורסות מקומיות לארנקים בניהול עצמי ולפלטפורמות בינלאומיות כדי להתמודד עם חוסר יציבות כלכלית ופיקוח על הון. התכונות של הביטקוין, הכוללות מסחר מסביב לשעון ויכולת החזקה עצמאית ללא תלות בבנקים, הפכו אותו לכלי מועדף להגנה על ערך הכסף בעתות משבר גיאופוליטי. בנוסף, רמת הנזילות של הביטקוין בשוק השתפרה לאחרונה ואף עקפה את זו של הזהב, מה שמחזק את מעמדו כחלופה מודרנית לנכסי המקלט המסורתיים, כך על פי ג'יי פי מורגן.

מצד שני, בבלומברג מזהירים מפני הסקת מסקנות נמהרות מהוויכוח על עליונות הביטקוין מול הזהב בזמן המלחמה באיראן. בעוד שהיו רגעים שבהם הביטקוין הציג ביצועים עודפים, לדעתם מדובר יותר ברוטציה של תיקי השקעות ומימושי רווחים מאשר בשינוי מבני שבו הקריפטו מחליף את הזהב כנכס מקלט. לפי האנליסט אריק בלצ'ונס, העליות האחרונות בביטקוין נובעות בעיקר מדינמיקה פנימית של השוק, כמו כניסת כספים מאסיבית לקרנות סל ושיפור בסנטימנט המשקיעים, ולאו דווקא כתגובה ישירה לאירועים הגיאופוליטיים. עוד מציינים בבלומברג כי הזהב נהנה מאמון של מאות שנים, בעוד שהביטקוין עדיין מתנהג במקרים רבים כנכס סיכון המתואם לשוק המניות. למרות ששני הנכסים רשמו ירידות דומות בימים האחרונים.

 דחיית הנפקות

המצב הרעוע בשוק ההון בכלל ובשוק הקריפטו בכלל מעכב כמה תוכניות להנפקות גרנדיוזיות גם מעולם הקריפטו. בורסת הקריפטו OKX הודיעה כי היא איננה ממהרת להנפיק את מניותיה בבורסה האמריקאית, למרות שקיבלה לאחרונה הערכת שווי של 25 מיליארד דולר במסגרת עסקה עם החברה האם של בורסת ניו יורק. מנהלי החברה מזהירים כי הנפקות פזיזות של חברות בתחום הקריפטו עלולות לפגוע בענף כולו, ומצביעים על חברות קודמות שהונפקו ואיבדו כמעט מחצית מערכן. בבורסה מדגישים כי היעד המרכזי שלהם הוא להבטיח ערך ארוך טווח למשקיעים לפני היציאה לשוק הציבורי, ולא "לרוץ" להנפקה רק כדי לגייס כספים. בכירי החברה מצהירים כי הם בונים את העסק לטווח של עשרות שנים קדימה, וכי המעבר לחברה ציבורית יתבצע רק כאשר יהיו בטוחים ביכולתם לספק תשואות יציבות ועקביות לבעלי המניות.

באופן דומה בורסת הקריפטו קראקן הקפיאה את תוכניותיה להנפקה ראשונית לציבור בשווי של מיליארדי דולרים, כך לפי דיווחים עדכניים. החברה, שהגישה בקשה חסויה להנפקה בארצות הברית כבר בסוף שנת 2025 ותכננה לצאת לבורסה ברבעון הראשון של 2026 שמתקרב לסיומו, החליטה להמתין לשיפור בתנאי השוק לפני שתמשיך בתהליך. למרות העיכוב בלוח הזמנים, קראקן ממשיכה להרחיב את פעילותה מעבר לעולם המטבעות הדיגיטליים, ולאחרונה אף החלה להציע שירותי מסחר ללא עמלות במניות רגילות כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה.

חברות ציבוריות שמשנות אסטרטגיה

חברת הקמעונאות גיימסטופ חשפה כי בניגוד להערכות המוקדמות, היא לא מכרה את אחזקות הביטקוין המשמעותיות שלה, אלא השתמשה בהן לצורך אסטרטגיית השקעה מתוחכמת. החברה העבירה כמעט את כל 4,710 המטבעות שברשותה, בשווי של מאות מיליוני דולרים, לבורסת קוינבייס כבטוחה לכתיבת אופציות קול. המטרה של המהלך היא לייצר הכנסה נוספת מפרמיות, כאשר מחיר המימוש של האופציות נקבע בטווח שבין 105,000 ל-110,000 דולר – רחוק למדי מהכסף, מה שמהווה רשת ביטחון ובכל זאת מייצר הכנסה מסוימת לאור סטיות התקן הגבוהות בשוק. יש לציין שאם הביטקוין יזנק, החברה מוותרת על האפסייד הפוטנציאלי מעבר למחירי הסטרייק שקבעה. 

המהלך הוביל לשינוי באופן שבו גיימסטופ מדווחת על נכסיה בדוחות הכספיים. מכיוון שהמטבעות משועבדים וקוינבייס יכולה לעשות בהם שימוש חוזר, החברה כבר לא מגדירה אותם כנכס בבעלות ישירה אלא כחשבון "חייבים". למרות שהחברה עדיין חשופה לתנודות במחיר הביטקוין, הנכסים שלה כיום קשורים לנגזרים פיננסיים ותלויים בצד שלישי.

המהלך משקף ניתוח מעניין של בכירים בחברת קוינבייס. לפי מנהלים בבורסת הקריפטו שוק הקריפטו נכנס ל"גל השני" של אימוץ מוסדי, שבו גופים פיננסיים גדולים עוברים מהימורים על עליית מחיר בלבד לחיפוש אחר תשואה שוטפת מהנכסים שברשותם. משקיעים אלו, שכבר מחזיקים בביטקוין ובאת'ריום לטווח ארוך, מחפשים דרכים "להעביד" את הכסף באמצעות אסטרטגיות כמו כתיבת אופציות רכש או השתתפות באבטחת הרשת (סטייקינג). מוצרים חדשים של ענקיות כמו בלאקרוק, המציעות קרנות סל המניבות תשואה, משקפים את הדרישה הגוברת למכשירים פיננסיים דיגיטליים שמתנהגים בצורה דומה לאגרות חוב או פיקדונות נושאי ריבית בעולם המסורתי.

 

לעומת גיימסטופ שנשארה חשופה כמעט לחלוטין, ורק מנסה להפיק רווח נוסף מאסטרטגיית כתיבת אופציות, בחברת כריית הביטקוין מארה הולדינגס (MARA) מצמצמים חשיפה, ובשוק אוהבים את זה. החברה דיווחה השבוע על מכירת כ-15,000 מטבעות ביטקוין בשווי של 1.1 מיליארד דולר, מהלך שהוביל לזינוק במניית החברה. המטרה המרכזית של המכירה היא רכישה חוזרת של חובות והפחתת המינוף הפיננסי של החברה, מה שמאפשר לה לחסוך עשרות מיליוני דולרים ולחזק את המאזן שלה. לאחר המהלך, החברה עדיין מחזיקה בכ-38,700 מטבעות ביטקוין בשווי מוערך של כ-2.6 מיליארד דולר, אך היא מאותתת לשוק על שינוי אסטרטגי וניהול הון שקול יותר אל מול התנודתיות בשוק.

המהלך של מארה משקף מגמה רחבה יותר בענף הכרייה, שבו חברות רבות מתמודדות עם שחיקה ברווחיות הכרייה ומחפשות אפיקי הכנסה חדשים. לצד צמצום החובות, החברה פונה להשקעה בתשתיות בינה מלאכותית, תחום שנחשב ליציב ורווחי יותר במציאות הנוכחית. אנליסטים מעריכים כי עד סוף השנה, חלק משמעותי מהכנסות הכורים יגיע מאספקת כוח מחשוב לצרכי בינה מלאכותית, מה שמסביר מדוע ענקיות הכרייה בוחרות לממש חלק מנכסי הקריפטו שלהן כדי לממן את המעבר הטכנולוגי הזה.

רגולציה, פוליטיקה ומטבעות יציבים

החקיקה נגד מטבעות יציבים (סירקל): מניית חברת סירקל, המנפיקה של המטבע היציב USDC, צנחה ב-20% ביום שלישי השבוע בעקבות הדלפה לא מאומתת של טיוטה חדשה של חוק הקלאריטי בארצות הברית. החקיקה המוצעת מאיימת להטיל מגבלות מחמירות על מתן "תגמולים" או ריבית למחזיקי מטבעות יציבים, מהלך שעלול לפגוע באחד התמריצים המרכזיים לאימוץ המטבע. גם מניית בורסת קוינבייס, השותפה של סירקל בחלוקת ההכנסות מהמטבע, הושפעה מהדיווח וירדה בכ-10% באותו יום. האנליסטים מסבירים כי האיסור המסתמן על תשלומים המקבילים לריבית בנקאית עלול להפוך את ההחזקה במטבעות אלו לפחות אטרקטיבית עבור משקיעים פסיביים. למרות הירידות החדות, חלק מהאנליסטים בשוק סבורים כי מדובר בתגובת יתר של המשקיעים וכי החברה תמצא דרכים חלופיות לשימור לקוחותיה, כמו תוכניות נאמנות. גם קיית'י ווד מנהלת קרנות ARK סבורה שהירידות מוגזמות, והיא השקיעה מעל 16 מיליון דולר ביום הירידות החדות. בינתיים היא מופסדת על הפוזיציה החדשה. 

חברת טית'ר, המנפיקה של המטבע היציב הגדול בעולם USDT, הודיעה על מהלך לחיזוק השקיפות: שכירת אחד מארבעת משרדי רואי החשבון הגדולים בעולם (Big Four) לביצוע ביקורת כספית מלאה ומקיפה. מדובר בעליית מדרגה משמעותית לעומת הדיווחים הרבעוניים שהגישה החברה עד כה, שכן ביקורת מלאה בוחנת לעומק את כל מצבת הנכסים והתחייבויות החברה, כולל אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב, מזומנים ונכסים דיגיטליים. המהלך הוא ניסיון לסגור את "פער האמינות" שליווה את החברה בשנים האחרונות, ולהוכיח כי רזרבות העתק שלה, המגבות שווי שוק של כ-184 מיליארד דולר, אכן קיימות ומנוהלות כראוי.

החלטה זו נתפסת כאיתות אסטרטגי לגופים מוסדיים גדולים, כמו קרנות פנסיה ובנקים, שעד כה נמנעו מחשיפה למטבע בשל חששות רגולטוריים וחוסר שקיפות. אימוץ "סטנדרט הזהב" של עולם החשבונאות צפוי להוריד את פרמיית הסיכון של המטבע ולהציב אותו בעמדת יתרון מול המתחרים, במיוחד על רקע התהדקות הפיקוח בארצות הברית. מנכ"ל החברה ציין כי מדובר בתוצר של עבודה מאומצת בת שנים להביא את המערכות של טית'ר לסטנדרטים הגבוהים ביותר המקובלים בפיננסים העולמיים, מה שסולל את הדרך לשילוב עמוק יותר של USDT בכלכלה המסורתית.

 חילופי תפקידים בבית הלבן: דייוויד סאקס, ששימש כ"צאר" הקריפטו והבינה המלאכותית הראשון בבית הלבן, עוזב את תפקידו לטובת תפקיד טכנולוגי רחב יותר כיושב ראש משותף במועצת היועצים של הנשיא לענייני מדע וטכנולוגיה. סאקס, שסיים 130 ימי כהונה כעובד ממשל מיוחד, יייעץ כעת בנושאים רחבים יותר כמו מחשוב קוונטי לצד בינה מלאכותית, וישתף פעולה עם דמויות מפתח בענף כמו מארק אנדריסן ומארק צוקרברג. עזיבתו מתרחשת בזמן שחקיקת הקריפטו המקיפה בארצות הברית נתקלת בקשיים ובמחלוקות בקונגרס, במיוחד סביב נושא התשואות על המטבעות היציבים.

מדיניות טראמפ ומפתחי הפרטיות

ארגון ההסברה "קוין סנטר" מזהיר כי מדיניות ממשל טראמפ בנוגע לפרטיות בקריפטו הותירה את המפתחים במצב בעייתי במיוחד. למרות הצהרות חוזרות ונשנות של משרד המשפטים האמריקאי על כוונתו להפסיק להעמיד לדין מפתחי תוכנה המייצרים כלי אנונימיות, בפועל נמשכים הליכים משפטיים נגד מפתחים מרכזיים ברשתות ביטקוין ואת'ריום. חוסר העקביות הזה יוצר "מלכוד" משפטי: הממשל טוען שהוא תומך במפתחים כדי למנוע תביעות נגדו, אך בו בזמן ממשיך לרדוף פרויקטים ספציפיים תחת האשמות של הלבנת הון.

חדשות נוספות מהשבוע האחרון

תביעה ייצוגית הוגשה נגד ענקית השבבים אנבידיה בבית משפט בקליפורניה, בטענה שהחברה הטעתה משקיעים והסתירה את היקף הכנסותיה מכריית קריפטו. התביעה מתמקדת בתקופה שבין סוף 2017 לתחילת 2018, שבה הביקוש לכריית את'ריום הקפיץ את מכירות המעבדים הגרפיים (GPU). לפי כתב האישום, אנבידיה סיווגה הכנסות בשווי של כ-155 מיליון דולר שמקורן בכרייה תחת מגזר הגיימינג, ובכך יצרה מצג שווא של הכנסות יציבות ומגוונות, בעוד שבפועל מדובר היה בביקוש ספקולטיבי ותנודתי במיוחד שהתאדה עם קריסת השוק באותה שנה. התביעה כבר הוגשה בעבר, אך חודשה כעת, לאחר שנדחתה בעבר מסיבות פרוצדורליות. התביעה מעמידה את הנהלת החברה והמנכ"ל ג'נסן הואנג תחת זכוכית מגדלת בנוגע לאופן שבו חברות ציבוריות מדווחות על חשיפה לקריפטו. השופטים יצטרכו לקבוע האם הסתרת המקור האמיתי של המכירות מהווה הטעיה מכוונת של המשקיעים, שנפגעו כאשר תחזיות הרווח של החברה עודכנו בחדות כלפי מטה לאחר שהכורים הפסיקו לרכוש שבבים.

מנכ"ל בלאקרוק, לארי פינק, טוען במכתבו השנתי לבעלי המניות כי הטוקניזציה של נכסים פיננסיים עשויה לחולל בוול סטריט מהפכה דומה לזו שחולל האינטרנט בעולם הדואר. פינק רואה בשימוש בבלוקצ'יין וארנקים דיגיטליים מוסדרים דרך למודרניזציה של המערכת הפיננסית, שתהפוך את הנפקת הנכסים, המסחר והגישה להשקעות למהירים וזולים יותר. הוא משווה את המצב הנוכחי של התחום לימי ראשית האינטרנט ב-1996, ומדגיש כי המעבר לנכסים דיגיטליים יאפשר למיליארדי אנשים להשקיע במגוון חברות בקלות שבה הם מבצעים תשלום בנייד, ובכך לצמצם את אי-השוויון בנגישות לשוק ההון.

החזון של פינק אינו נשאר רק ברמה התיאורטית, שכן בלאקרוק כבר מנהלת נכסים בשווי של כ-150 מיליארד דולר הקשורים לשווקים דיגיטליים. החברה מפעילה את הקרן המטוקנת (Tokenized) הגדולה בעולם ומנהלת רזרבות משמעותיות של מטבעות יציבים וקרנות סל בקריפטו. לפי פינק, הטוקניזציה היא כלי חיוני לתיקון "הצנרת" של המערכת הפיננסית האמריקאית, שכרגע משרתת בעיקר את מי שכבר מחזיק בנכסים. הוא קורא לקובעי המדיניות לקדם רגולציה ברורה שתגן על המשקיעים ותאפשר את החיבור בין המערכות המסורתיות לחדשות, במטרה להפוך יותר אזרחים למשקיעים פעילים הנהנים מצמיחת המשק.

 מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון?

שבוע של ירידות שערים במטבעות המרכזיים

ביטקוין: נסחר כעת ברמה נמוכה בכ-2% מלפני שבוע, במחיר 68.9 אלף דולר למטבע.

את'ריום: ירד אף הוא כ-4% למחיר 2067 דולר. 

בייננס קוין: איבד השבוע כ-2% ונסחר כעת תמורת 629 דולר.

ריפל: ירד בכ-6% למחיר 1.36 דולר.

סולנה: איבדה כ-2% ונסחרת תמורת 86.78 דולר. 

טרון: המטבע היחידי שרשם עליות מבין המטבעות המובילים, עלה כ-2% למחיר 0.3114 דולר למטבע. 

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה