ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- טורקיה דורשת עונש של 2,000 שנים בכלא לראש האופוזיציה
- טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
בכנס Gastech 2025 במילאנו בשבוע שעבר, שר האנרגיה הטורקי אלפרסלאן בירקטאר נפגש עם בכירים בחברות אמריקאיות, בהן קונוקופיליפס (ConocoPhillips) ושברון (Chevron), לדיון על אספקת LNG ועל פרויקטים גרעיניים עתידיים. חברות כמו NuScale Power ו-TerraPower, המתמחות ב-SMR, נמצאות במשא ומתן מתקדם עם אנקרה, כאשר ארה"ב מוכנה לממן פרויקטים כאלה באמצעות סוכנויות מימון פדרליות. חקיקה חדשה שתוגש לפרלמנט הטורקי תספק תמריצים להקמת SMR, ותאפשר שיתוף פעולה עם משקיעים זרים, מה שיפתח שוק פוטנציאלי בשווי 10-30 מיליארד דולר עד 2050.
המהלך הטורקי אינו כלכלי בלבד, אלא בעל השלכות גיאו-פוליטיות רחבות. אחרי שנים של יחסים מתוחים מול וושינגטון שהחריפו בעקבות רכישת S-400 והבדלי עמדות בסוריה, אנקרה מאותתת על נכונות להתקרבות מחדש. הפגישה הצפויה עם טראמפ עשויה להוות ציון דרך, במיוחד על רקע הלחצים האמריקאיים לשלב את טורקיה במאבק להפחתת תלות בנפט וגז רוסי. נושאים כמו סוריה צפויים לשלוט בשיחה, כאשר ארדואן מחפש תמיכה אמריקאית נגד כוחות כורדים, בעוד טראמפ רואה בטורקיה בעלת ברית בנאט"ו.
- בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בכך, טורקיה מנסה לעצב לעצמה תדמית של שחקנית גמישה, שמצליחה לשמר קשרים עם שני מחנות יריבים, ובו בזמן למנף את מעמדה כגשר בין מזרח למערב גם בתחום האנרגיה וגם בזירה הדיפלומטית. עסקאות ה-LNG החדשות, שחתמה עם שמונה חברות בינלאומיות (כולל BP, Eni ו-Shell), יחזקו את יכולתה של טורקיה לייצא גז מעובד לאירופה, ויהפכו אותה למרכז אנרגטי אזורי.
ניתוח כלכלי: השפעות על שוק האנרגיה הטורקי ויחסי הכוחות הגלובליים
המהלך הזה צפוי להשפיע עמוקות על שוק האנרגיה הטורקי, שסובל מעלויות יבוא גבוהות, כ-50 מיליארד דולר בשנה, ומאינפלציה מתמשכת. הגדלת יבוא ה-LNG מארה"ב תפחית את התלות ברוסיה מ-41% ל-30% עד 2028, ותייצב מחירים על ידי גיוון מקורות. עם זאת, עליית נתח ה-LNG כבר גרמה לעלייה בעלויות הספוט, וטורקיה עלולה להפחית רכישות כאלה ברבעון הראשון של 2026 אם המחירים ימשיכו לעלות. פרויקטי SMR יחסכו כ-20% בעלויות בנייה בהשוואה לתחנות מסורתיות, ויספקו אנרגיה זולה יותר לתעשייה, שמהווה 40% מצריכת החשמל.
ברמה הגלובלית, ההתקרבות לארה"ב מחלישה את מינוף רוסיה, המאבדת נתחי שוק באירופה, שם נתח ה-LNG הרוסי ירד ל-14% ברבעון השני של 2025. טורקיה, כמחסן פוטנציאלי, תוכל לייצא תערובת טורקית של גז רוסי-מעובד לאירופה, מה שיאריך את תלותה של האיחוד האירופי ברוסיה ויאט את המעבר לאנרגיה אמריקאית. ארה"ב, שמייצאת 15% יותר LNG ב-2025, תרוויח ממכירות נוספות ותחזק את השפעתה בנאט"ו, בעוד אירופה תמשיך להתמודד עם תחרות אסייתית על אספקות. בסופו של דבר, טורקיה עשויה להרוויח 5-7 מיליארד דולר בשנה מייצוא מחדש, אך הסיכון הוא בהחרפת הסנקציות אם רוסיה תראה בכך איום.
- 7.בא 21/09/2025 07:13הגב לתגובה זושל איזה 40 טריליון דולר בכול דרך .העניין שהמפעלים כבר בסין .
- 6.בא 21/09/2025 07:12הגב לתגובה זוהישתלטו הפעם בצורה דמוקרטית רוב העם רוצה לחיות בעולם הישן ..הבעיה שגם לעולם החדש יש בעיות כמו ..גירושים ופירוק המשפחות ...חוסר עזרה לעניים בחברה ..הור נשתמש במנוע האנטישמי לגרוף קולות.
- 5.ארדואן חתיכת כלב 20/09/2025 10:38הגב לתגובה זומה קורה עם הסרטן שלומתי כבר יתפגרהאמת טראמפ מענין אותו כסף ועיסקאותובישראל יש לו רק חארא
- 4.אנונימי 20/09/2025 09:31הגב לתגובה זובסוף ישראל מוכרת הכול רק אם מדבקות של ארהב המבין יבין חחחחחחח
- 3.עושה חשבון 20/09/2025 02:54הגב לתגובה זותורכיה מחזקת קשרים עם כל מדינות האזור וארהב ומבודדת את ישראל. ישראל מבודדת מידידות לרבות ארהב והמערב.
- 2.לירן קאלי 20/09/2025 01:13הגב לתגובה זוהאנטישמי הנאצי תומך הטרור הגדול מכולם ארדואן מנסה לעשות שפגט בפיסוק רחב תוך כדי עמידת ידיים ביחסים שלו בין מה שנקרא מזרח למערב אנחנו מקווים מאוד שבפיסוק הרחב הזה הוא יקבל את הצינור במלואו ובלי וזלין החתיכת סמרטוט הזה וכל זה בגלל שטייס אף 16 טורקי התחרט רגע לפני שסחט את הפיקל והוריד את גוש החרא הטורקי אל האדמה.
- 1.טורקיה עושה מה שהיא רוצה ממנת את רוסיה ואירופה הצבועה שותקת. (ל"ת)אנונימי 19/09/2025 23:10הגב לתגובה זו
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
