טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

• טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
• ארדואן מחסל מתנגדים מבית: צו מעצר נוסף נגד ראש עיריית איסטנבול בחשד לריגול
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.

בכנס Gastech 2025 במילאנו בשבוע שעבר, שר האנרגיה הטורקי אלפרסלאן בירקטאר נפגש עם בכירים בחברות אמריקאיות, בהן קונוקופיליפס (ConocoPhillips) ושברון (Chevron), לדיון על אספקת LNG ועל פרויקטים גרעיניים עתידיים. חברות כמו NuScale Power ו-TerraPower, המתמחות ב-SMR, נמצאות במשא ומתן מתקדם עם אנקרה, כאשר ארה"ב מוכנה לממן פרויקטים כאלה באמצעות סוכנויות מימון פדרליות. חקיקה חדשה שתוגש לפרלמנט הטורקי תספק תמריצים להקמת SMR, ותאפשר שיתוף פעולה עם משקיעים זרים, מה שיפתח שוק פוטנציאלי בשווי 10-30 מיליארד דולר עד 2050.

המהלך הטורקי אינו כלכלי בלבד, אלא בעל השלכות גיאו-פוליטיות רחבות. אחרי שנים של יחסים מתוחים מול וושינגטון שהחריפו בעקבות רכישת S-400 והבדלי עמדות בסוריה, אנקרה מאותתת על נכונות להתקרבות מחדש. הפגישה הצפויה עם טראמפ עשויה להוות ציון דרך, במיוחד על רקע הלחצים האמריקאיים לשלב את טורקיה במאבק להפחתת תלות בנפט וגז רוסי. נושאים כמו סוריה צפויים לשלוט בשיחה, כאשר ארדואן מחפש תמיכה אמריקאית נגד כוחות כורדים, בעוד טראמפ רואה בטורקיה בעלת ברית בנאט"ו.

• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בכך, טורקיה מנסה לעצב לעצמה תדמית של שחקנית גמישה, שמצליחה לשמר קשרים עם שני מחנות יריבים, ובו בזמן למנף את מעמדה כגשר בין מזרח למערב גם בתחום האנרגיה וגם בזירה הדיפלומטית. עסקאות ה-LNG החדשות, שחתמה עם שמונה חברות בינלאומיות (כולל BP, Eni ו-Shell), יחזקו את יכולתה של טורקיה לייצא גז מעובד לאירופה, ויהפכו אותה למרכז אנרגטי אזורי.

ניתוח כלכלי: השפעות על שוק האנרגיה הטורקי ויחסי הכוחות הגלובליים

המהלך הזה צפוי להשפיע עמוקות על שוק האנרגיה הטורקי, שסובל מעלויות יבוא גבוהות, כ-50 מיליארד דולר בשנה, ומאינפלציה מתמשכת. הגדלת יבוא ה-LNG מארה"ב תפחית את התלות ברוסיה מ-41% ל-30% עד 2028, ותייצב מחירים על ידי גיוון מקורות. עם זאת, עליית נתח ה-LNG כבר גרמה לעלייה בעלויות הספוט, וטורקיה עלולה להפחית רכישות כאלה ברבעון הראשון של 2026 אם המחירים ימשיכו לעלות. פרויקטי SMR יחסכו כ-20% בעלויות בנייה בהשוואה לתחנות מסורתיות, ויספקו אנרגיה זולה יותר לתעשייה, שמהווה 40% מצריכת החשמל.

ברמה הגלובלית, ההתקרבות לארה"ב מחלישה את מינוף רוסיה, המאבדת נתחי שוק באירופה, שם נתח ה-LNG הרוסי ירד ל-14% ברבעון השני של 2025. טורקיה, כמחסן פוטנציאלי, תוכל לייצא תערובת טורקית של גז רוסי-מעובד לאירופה, מה שיאריך את תלותה של האיחוד האירופי ברוסיה ויאט את המעבר לאנרגיה אמריקאית. ארה"ב, שמייצאת 15% יותר LNG ב-2025, תרוויח ממכירות נוספות ותחזק את השפעתה בנאט"ו, בעוד אירופה תמשיך להתמודד עם תחרות אסייתית על אספקות. בסופו של דבר, טורקיה עשויה להרוויח 5-7 מיליארד דולר בשנה מייצוא מחדש, אך הסיכון הוא בהחרפת הסנקציות אם רוסיה תראה בכך איום.