
"הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
טורקיה מסתמנת כשחקנית פוטנציאלית חשובה בשוק הרכב החשמלי עם השקות חדשות שמיועדות לתפוס נתח שוק משמעותי; הסיכויים והסיכונים
טורקיה מנסה בשנים האחרונות להפוך ליצרנית עצמאית ומשפיעה בשוק הרכב העולמי במיוחד בתחום הרכב החשמלי. במרכז המהפכה הזו עומדת Togg, החברה הלאומית לרכב חשמלי, שמגובה בתמיכה ממשלתית נרחבת ומשלבת שאיפות פוליטיות, כלכליות וטכנולוגיות. עם השקת דגמים חדשים בתערוכת IAA Mobility במינכן, Togg מציבה את עצמה כמתחרה פוטנציאלית בשוק האירופי התחרותי.
בשביל רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, מדובר בניסיון להוכיח את עוצמתה של טורקיה. הוא רוצה בהצלחה כדי להגביר את כוחו בתוך טורקיה וגם לקבל את הכבוד מבחוץ. Togg היא הבייבי שלו. אך הדרך מלאה באתגרים.
Togg, או בשמה המלא Türkiye'nin Otomobili Girişim Grubu, הוקמה ב-2018 כמיזם משותף של חמש חברות טורקיות פרטיות, בהובלת הממשלה תחת ארדואן. החברה אינה רק יצרנית רכב, אלא פרויקט לאומי שמטרתו לבנות תעשייה מקומית מקיפה: מפיתוח טכנולוגיות רכב חכם, דרך ייצור סוללות ועד מערכות עזר נהיגה מתקדמות. בטורקיה, שבה תעשיית הרכב תורמת כ-5% מהתמ"ג, ומהווה 15% מהיצוא, מעסיקה כ-800 אלף עובדים (כ-11% מכוח העבודה התעשייתי) ומגלגלת כ-7% מהכנסות המסים, Togg מייצגת מעבר אסטרטגי מאסטרטגיית ייצוא חלקים למותגים כמו פורד, רנו ופיאט, למשהו גדול יותר: מותג לאומי שמפחית תלות זרה ומחזק את הכלכלה.
מ-0 ל-20%: כיצד כבשה Togg את השוק הטורקי בשנתיים
השוק הטורקי עצמו חווה צמיחה דרמטית בשוק הרכב החשמלי, עם נתח של 18% ממכירות הרכבים החדשים נכון למאי 2025. דומה לנתונים בגרמניה ועולה על ספרד, איטליה ויוון. מכירות EV כוללות בטורקיה עלו ב-130% במהלך השנה, עם למעלה מ-104 אלף יחידות עד אוגוסט, ו-Togg מובילה את השוק עם כ-20% מנתח ה-EV, כולל מכירות של כ-21 אלף יחידות מדגם הדגל T10X (SUV חשמלי) מינואר עד אוגוסט - עלייה של 42% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. בשנה המלאה של 2024 נמכרו כ-30,000 יחידות.
- טורקיה דורשת עונש של 2,000 שנים בכלא לראש האופוזיציה
- טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתערוכת IAA Mobility 2025 במינכן, Togg הציגה שני דגמים מרכזיים שמסמנים את הכניסה הרשמית שלה לאירופה. הדגם הראשון הוא ה-T10X, SUV חשמלי קומפקטי שכבר נמכר בהצלחה בטורקיה. הוא מצויד בשתי אופציות סוללה: 52.4 קוט"ש לטווח של כ-312 ק"מ, או 88.5 קוט"ש לטווח של עד 520 ק"מ (לפי תקן WLTP). עם הספק מנוע של 160-320 קילוואט (210-430 כ"ס), מערכת הנעה אחורית או כפולה, ותמיכה בטעינה מהירה עד 180 קילוואט (28 דקות מ-20% ל-80%), ה-T10X מציע תכונות מתקדמות כמו תצוגות פנים מרובות, עדכונים אלחוטיים (OTA) ומערכות בטיחות שקיבלו 5 כוכבים ב-Euro NCAP.
הרכב השני הוא ה-T10F, סדאן חשמלית בפורמט פאסטבק (חמש דלתות) עם עיצוב פרימיום שמזכיר מותגים כמו מרצדס. הדגם יהיה זמין בארבע גרסאות: V1E טווח סטנדרטי (160 ק"ו, 52.4 קוט"ש, 334 ק"מ), V1 טווח ארוך (160 ק"ו, 88.5 קוט"ש, עד 620 ק"מ), V2 טווח ארוך (610 ק"מ) ו-V2 כפול מנועים (320 ק"ו, 520 ק"מ), עם טווח נסיעה מרבי של עד 600 ק"מ. הוא כולל גג זכוכית פנורמי, מראות חיצוניות מבוססות מצלמות ושבע כריות אוויר כסטנדרט, וגם הוא קיבל 5 כוכבים ב-Euro NCAP.
ההשקה האירופית מתחילה בגרמניה, השוק הגדול ביותר באירופה, עם פתיחת הזמנות מקדימות ל-T10X ול-T10F ב-29 בספטמבר. בטורקיה, הזמנות ל-T10F החלו ב-15 בספטמבר. Togg הקימה חברת בת בגרמניה (Togg Europe GmbH) בשטוטגרט כבר ב-2021, ומתכננת להתרחב לצרפת, איטליה, הולנד ושוודיה. המחירים עדיין לא פורסמו, אך בטורקיה ה-T10X נמכר בכ-40,000 אירו, מה שמציב אותו כמתחרה במחירים בינוניים מול מותגים סיניים זולים ואירופיים יקרים יותר. המכירות יתבצעו באופן דיגיטלי דרך פלטפורמת Trumore, ו-Togg בוחנת פריסת תשתית טעינה Trugo בגרמניה.
- ריינג' רובר ספורט - לאצולה הממהרת
- פיצוי לנהגי מוניות בגלל כניסת אובר - כמה והאם הוא סביר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רכב אספנות- המיוחדות של 1996 שניתן לייבא החל מ 2026
ארדואן רואה ב-Togg סמל לגאווה לאומית, דומה ל"מכונית העם" של טורקיה, פרויקט שמקדם עצמאות טכנולוגית ומפחית תלות ביבוא. טורקיה ייצרה במשך עשרות שנים רכבים למותגים זרים, עם יצוא של 37.2 מיליארד דולר ב-2024, אך ללא מותג מקומי חזק. Togg משנה זאת דרך שותפויות כמו Siro, חברת בת לייצור סוללות בגמליק (קיבולת 3 גיגה-וואט-שעה, שתגדל ל-20 עד 2031), תוך ניצול מאגרי ליתיום מקומיים. הממשלה תומכת בפרויקט בהיקף נרחב: תוכנית HIT-30 עם תקציב 30 מיליארד דולר, כולל 5 מיליארד לייצור EV ו-4.5 מיליארד לסוללות; פטורים ממכס ומע"מ, הלוואות זולות, ערבויות מדינה לרכישת 30,000 יחידות, ותעריפים גבוהים על יבוא (40% על EV סיניים, 50% על בנזין והיברידיות). שינויי מס ÖTV ב-2025 מטילים 80-220% על רכבי בעירה פנימית לעומת 10-60% על EV, מה שמאיץ את המעבר לחשמלי. כל אלה צפויים להגדיל את נתח ה-EV בשוק הטורקי ל-20% עד סוף 2025. הפרויקט אינו רק כלכלי; הוא כלי פוליטי לארדואן, שמשתמש בו כדי להדגיש התקדמות טכנולוגית ב"מאה של טורקיה", במיוחד בזמני משבר כלכלי כמו אינפלציה גבוהה.
המטרה - לכבוש את אירופה
החברה בנתה תשתית חזקה: מפעל בגמליק עם קיבולת ייצור ראשונית של 175,000 יחידות בשנה, שתגדל בהדרגה. הסוללות מיוצרות מקומית, מה שמפחית עלויות ומגביר שליטה בשרשרת האספקה. דירוגי הבטיחות האירופיים (5 כוכבים) הם תנאי כניסה חיוני, והדגמים מציעים תכונות פרימיום כמו ADAS מתקדם וטעינה מהירה. בשוק הביתי, Togg תופסת כ-20% מנתח EV ב-2025, עם צמיחה של 117% במכירות EV כלליות. ההתרחבות לאירופה צפויה להגדיל מכירות, כאשר גרמניה נבחרה בגלל תשתיות טעינה מפותחות ותמריצים. Togg שואפת להגיע ל-1 מיליון יחידות עד 2032 באירופה וטורקיה, עם תכנון להשגת רווחיות תפעולית ראשונה סביב 2028-2030, דרך מכירות שנתיות של 150-200 אלף יחידות, ירידה בעלויות ייצור וסוללות, שליטה בשרשראות האספקה, תמריצי מדינה יציבים ובניית אמון בשירות אחר-מכירה.
הכניסה הרשמית לשוק הגרמני עם משלוחים ראשונים צפויה בסוף 2025-תחילת 2026, כולל פתיחת הזמנות, קביעת מחירים תחרותיים, בניית רשת שירות והתאמה למיסוי ועמלות יבוא בתוך הגוש האירופי. ההתרחבות למדינות נוספות כמו צרפת, איטליה, הולנד ושוודיה תתרחש ב-2026-2027, עם חתימת הסכמים לייבוא, בניית שותפויות לחלוקה ושירות, תקני התאמה ספציפיים לשווקים, הגדלת כוח ייצור וכניסה לתחומים נוספים כמו דגמי תקציב. בסוף העשור, Togg מתכננת השקת דגמים נגישים לצרכן הביתי, כמו דגם חשמלי זול יחסית מתחת ל-30,000 אירו, התאמה לתשתיות טעינה עירוניות ואפשרות לקנות דרך מודלים של שכירות שירות.
למרות ההתקדמות, Togg מתמודדת עם מכשולים משמעותיים. ראשית, התחרות: שוק EV האירופי צומח באיטיות עקב הפסקת סובסידיות במדינות רבות, עם דגש על דגמים זולים (מתחת ל-30,000 אירו). מותגים סיניים כמו BYD ו-MG כבר תופסים כ-6% מהשוק, בעוד ותיקים כמו פולקסווגן ו-BMW משקיעים מיליארדים במעבר לחשמלי. Togg צריכה להתחרות במחיר, איכות ושירות.
שנית, רווחיות: מומחים מעריכים צורך במעל 100 אלף מכירות שנתיות כדי להגיע לאיזון, לעומת 0 אלף ב-2024. עלויות סוללות גבוהות, בניית רשת טעינה (רק 72% חלקים מקומיים כעת) והתאמה לרגולציה אירופית (יעדי פליטות, מסי יבוא) הם אתגרים.
שלישית, שינויים פוליטיים: מתחים עם האיחוד האירופי על יבוא סיני דרך טורקיה (בגלל איחוד מכס) עלולים להשפיע. Togg רומזת על IPO אך לא מפרטת מעבר, וייתכן שזה ייקח זמן. בינתיים היא תלויה בתמיכה ממשלתית.
שוק הרכב החשמלי באירופה מציג תמונה מעורבת, עם הזדמנויות לצמיחה אך גם סיכונים. במחצית הראשונה של 2025, מכירות EV באירופה זינקו ב-34% ל-1.19 מיליון יחידות, עם נתח שוק של 15.4% ב-EU עד מאי (701,089 יחידות), עלייה מ-12.1% בשנה הקודמת. גרמניה מובילה עם 20.6% מכלל מכירות EV באירופה, צמיחה של 43.2% בגרמניה, 26.7% בבלגיה ו-6.7% בהולנד, אך צרפת ירדה ב-7.1%. היברידים תופסים 35.1% מהשוק עם 1.6 מיליון יחידות, ופלאג-אין היברידים 8.2%.
תחזיות מצביעות על נתח EV של 25% באירופה עד סוף 2025, ועד 2030, עלייה ל-60-70%, עם צורך ב-410,000 תחנות טעינה נוספות בשנה, מה שייצור ערך של 70-100 מיליארד דולר. הזדמנויות כוללות שירותים חדשים כמו פיננסים ומימון הלוואות רכב (גידול של 30-40 מיליארד דולר), אפטרמרקט (80 מיליארד) ותחזוקה, אך סיכונים כוללים ירידה בערך מוסף אם מותגים זרים (בעיקר סיניים) יתפסו נתח גדול.
האם המטרה של Togg אפשרית? הסיכויים גבוהים אם תשמור על איכות במחירים תחרותיים, תבנה תשתיות שירות ותסתגל לרגולציה משתנה כמו יעדי פליטה ותמריצים. שיתופי פעולה עם סינים (כמו BYD שמשקיעה במפעל טורקי) יכולים להוזיל עלויות ולהעביר טכנולוגיה, אך עלולים להגביר תחרות פנימית. סיכונים כוללים כישלון כמו של Fisker או Arrival, תלות בסובסידיות ופגיעה אם האינפלציה בטורקיה תימשך. אם תגיע ל-200,000 מכירות שנתיות, Togg יכולה להפוך לשחקנית משמעותית, אך כישלון עלול להפוך אותה לסמל לאומי מוגבל.
Togg צפויה ליצור אלפי מקומות עבודה בייצור, סוללות וחלקים, ולחזק את היצוא הטורקי. הפחתת תלות ביבוא תחסוך מיליארדים במט"ח, בעוד מעבר ל-EV יפחית פליטות בערים כמו איסטנבול, בתנאי שתשתיות חשמל ירוק יתמכו בכך. באירופה, Togg עלולה להוות איום על יצרנים מקומיים אם תציע מחירים תחרותיים, אך גם הזדמנות לשיתופי פעולה. פוליטית, הפרויקט מחזק את ארדואן כמנהיג טכנולוגי, אך כישלון עלול לפגוע בתדמית.
Togg מייצגת את השאיפה הטורקית להיות שחקנית גלובלית במהפכה הירוקה, עם דגמים מתקדמים, תמיכה ממשלתית ופוטנציאל צמיחה. אולם, להצלחה נדרשים מחירים נגישים, רשת שירות אמינה והתמודדות עם תחרות עזה. אם אכן תגיע ל-1 מיליון יחידות עד 2032 כמתוכנן, Togg עשויה לשנות את מפת ה-EV העולמית; אחרת, היא תישאר סמל לאומי מוגבל. השנים הקרובות יקבעו אם זו תחילת עידן חדש או רק חלום יקר.
- 5.אנונימי 13/09/2025 20:27הגב לתגובה זותמשיכו למכור שוויה
- 4.אנונימי 13/09/2025 15:38הגב לתגובה זואין פה מקום לתומכי טירור
- 3.יריב 13/09/2025 14:30הגב לתגובה זוטורקיש איירליינס חברה ענקית ומצויינת אך הייתה מזמן פושטת רגל ללא סיוע שנתי של למעלה מ 3 מיליארד דולר מאדון ארדואן. זה קל מאד לסבסד טיסות ורכבים לאירופים קמצנים ששמחים להזדמנות ולזכות בנתח שוק אבל קשה להרוויח. אם ממשלת טורקיה תממן לאירופים רכבים במחירי הפסד על חשבון משלם המיסים הטורקי המדינה תמשך להיות כושלת כלכלית.
- 2.ארדואן רכב חשמלי זה לא רחת לאקום לא יילך (ל"ת)אנונימי 13/09/2025 13:46הגב לתגובה זו
- 1.שיכשלו אמן ומשם תתחיל נפילתו של הרודן (ל"ת)אנונימי 13/09/2025 09:18הגב לתגובה זו

פיצוי לנהגי מוניות בגלל כניסת אובר - כמה והאם הוא סביר?
כמה מוניות יש בארץ, מה הפיצוי שבמשרד התחבורה שוקלים לתת לנהגי המוניות, והאם אובר באמת תיכנס לשוק המקומי?
משרד התחבורה פרסם דוח ייעוץ חיצוני שמגבש לוח זמנים לכניסת אובר לשוק ההסעות הישראלי. התקנות צפויות לעבור עד יוני 2026, והשירות יושק שלושה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2026. שרת התחבורה מירי רגב מקדמת את המהלך בחודשים האחרונים, למרות התנגדות נהגי המוניות והיעדר מעורבות רשמית של אובר עצמה. אולי זה תרגיל בחירות ואולי כוונה אמיתית, רק שהפיצוי למוניות שמוצע כעת מלמד שאין כוונה אמיתית להכניס את אובר לישראל. זה פיצוי ענק שלא יעבור באוצר ובוועדת הכספים וכנראה יקבור בסוף הדרך את הכניסה של אובר. בינתיים השרה ואנשי המשרד מדברים, אבל כל עוד הפיצוי לא יירד דרמטית - אין לכניסת אובר היתכנות כלכלית.
שוק המוניות כולל כ-27 אלף רישיונות "מספרים ירוקים", שמחירם נע סביב 220-250 אלף שקל. רבים מבעליהם אינם נהגים פעילים ומשכירים אותם תמורת 1,400-1,500 שקל לחודש. דוח מבקר המדינה מ-2023 הדגיש היעדר פיקוח על השכרות אלה, מה שמאפשר עקיפת דרישות בטיחות והכשרה. במקביל, פועלים 30-35 אלף נהגים לא חוקיים.
המתווה המוצע מציע שתי אפשרויות: החזרת הרישיון תוך שנה תמורת 200 אלף שקל, או תמריץ של 50 אלף שקל לשמירה עליו. העלות הכוללת מוערכת ב-4 מיליארד שקל מכספי ציבור, בהנחה שרוב בעלי הרישיונות יבחרו באופציה הראשונה.
בעולם, כניסת אובר לרוב לא לוותה בפיצויים. בארה"ב לא היה דולר אחד של פיצוי. באנגליה לא היה פיצוי, אך כעת מתנהלת תביעה בעניין. הכנסת אובר לארץ תוזיל את מחיר הנסיעה בלפחות 30% ותגדיל את האפשרויות של הציבור. נהגי המוניות נלחמו בעבר בהצלחה נגד אובר, הלובי שלהם מאוד חזק ולא נראה שהפעם מירי רגב תלך על כל הקופה. ההיפך דוח שמורה על תשלום פיצויי ענק הוא בעצם דוח למגירה. מעבר לפיצוי שדורשים נהגי המוניות הם מסבירים שהביטחון של הנוסעים לא קיים באובר לעומת נסיעה במונית.
- נהגי מוניות בנתב"ג מאיימים לשבות בערב החג: ההתנגדות לאובר עולה מדרגה
- ועדת המחירים ממליצה על הפחתת תעריף בסיס במוניות והוספת תוספת לנסיעות ארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובר בישראל, והפיצוי לנהגי המוניות - שאלות ותשובות
מהי העלות הכוללת של הפיצוי המוצע לנהגי מוניות?
כ-4 מיליארד שקל, כולל 200 אלף שקל למי שמחזיר רישיון ו-50 אלף שקל למי ששומר עליו.
כמה נהגים לא חוקיים פועלים כיום בשוק ההסעות?
30-35 אלף נהגים, שמגלגלים מיליארדי שקלים ללא תשלום מסים.
מתי צפוי השירות של אובר להתחיל לפעול בישראל?

פיצוי לנהגי מוניות בגלל כניסת אובר - כמה והאם הוא סביר?
כמה מוניות יש בארץ, מה הפיצוי שבמשרד התחבורה שוקלים לתת לנהגי המוניות, והאם אובר באמת תיכנס לשוק המקומי?
משרד התחבורה פרסם דוח ייעוץ חיצוני שמגבש לוח זמנים לכניסת אובר לשוק ההסעות הישראלי. התקנות צפויות לעבור עד יוני 2026, והשירות יושק שלושה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2026. שרת התחבורה מירי רגב מקדמת את המהלך בחודשים האחרונים, למרות התנגדות נהגי המוניות והיעדר מעורבות רשמית של אובר עצמה. אולי זה תרגיל בחירות ואולי כוונה אמיתית, רק שהפיצוי למוניות שמוצע כעת מלמד שאין כוונה אמיתית להכניס את אובר לישראל. זה פיצוי ענק שלא יעבור באוצר ובוועדת הכספים וכנראה יקבור בסוף הדרך את הכניסה של אובר. בינתיים השרה ואנשי המשרד מדברים, אבל כל עוד הפיצוי לא יירד דרמטית - אין לכניסת אובר היתכנות כלכלית.
שוק המוניות כולל כ-27 אלף רישיונות "מספרים ירוקים", שמחירם נע סביב 220-250 אלף שקל. רבים מבעליהם אינם נהגים פעילים ומשכירים אותם תמורת 1,400-1,500 שקל לחודש. דוח מבקר המדינה מ-2023 הדגיש היעדר פיקוח על השכרות אלה, מה שמאפשר עקיפת דרישות בטיחות והכשרה. במקביל, פועלים 30-35 אלף נהגים לא חוקיים.
המתווה המוצע מציע שתי אפשרויות: החזרת הרישיון תוך שנה תמורת 200 אלף שקל, או תמריץ של 50 אלף שקל לשמירה עליו. העלות הכוללת מוערכת ב-4 מיליארד שקל מכספי ציבור, בהנחה שרוב בעלי הרישיונות יבחרו באופציה הראשונה.
בעולם, כניסת אובר לרוב לא לוותה בפיצויים. בארה"ב לא היה דולר אחד של פיצוי. באנגליה לא היה פיצוי, אך כעת מתנהלת תביעה בעניין. הכנסת אובר לארץ תוזיל את מחיר הנסיעה בלפחות 30% ותגדיל את האפשרויות של הציבור. נהגי המוניות נלחמו בעבר בהצלחה נגד אובר, הלובי שלהם מאוד חזק ולא נראה שהפעם מירי רגב תלך על כל הקופה. ההיפך דוח שמורה על תשלום פיצויי ענק הוא בעצם דוח למגירה. מעבר לפיצוי שדורשים נהגי המוניות הם מסבירים שהביטחון של הנוסעים לא קיים באובר לעומת נסיעה במונית.
- נהגי מוניות בנתב"ג מאיימים לשבות בערב החג: ההתנגדות לאובר עולה מדרגה
- ועדת המחירים ממליצה על הפחתת תעריף בסיס במוניות והוספת תוספת לנסיעות ארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובר בישראל, והפיצוי לנהגי המוניות - שאלות ותשובות
מהי העלות הכוללת של הפיצוי המוצע לנהגי מוניות?
כ-4 מיליארד שקל, כולל 200 אלף שקל למי שמחזיר רישיון ו-50 אלף שקל למי ששומר עליו.
כמה נהגים לא חוקיים פועלים כיום בשוק ההסעות?
30-35 אלף נהגים, שמגלגלים מיליארדי שקלים ללא תשלום מסים.
מתי צפוי השירות של אובר להתחיל לפעול בישראל?
