עתירה לבג"ץ נגד פעילותו של "מדור ההסתה" החדש שהקימה המשטרה

האגודה לזכויות האזרח מבקשת מבג"ץ להפסיק את פעילותו של "מדור הסתה" במשטרה ולהחזיר לחוליית חוות הדעת שבאגף החקירות את אכיפת האיסור על הסתה. העתירה הוגשה לאחר שהמפכ"ל, רב-ניצב דני לוי, דחה את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולפיו אין להמשיך את קיומו של המדור, בראשותו של סגן-ניצב אודי רונן.

בעתירה נאמר: "לאורך עשורים חקירה ואכיפה של האיסור הפלילי על התבטאויות, ובתוך כך הסתה לטרור, נעשה באמצעות מנגנון מוסדי, שנועד להבטיח, או לכל הפחות לצמצם, את הפגיעה בחופש הביטוי ולמנוע אפקט מצנן. המשיבים  5-3 [המשטרה, היועצת המשפטית ופרקליט המדינה - א.ל] הכירו בכך, שעבירות ביטוי נבדלות מעבירות אחרות, וזאת הן משום שבניגוד לאיסורים פליליים אחרים, הן אוסרות על מימוש זכות אדם חוקתית, והן לאור ההבנה כי חקירת התבטאויות גורמת לאפקט מצנן ולהשתקה של דעות לגיטימיות. 

"בנוסף, המשיבים 5-3 הכירו בכך, שנוכח מנעד ההתבטאויות הרחב, ומאחר שחופש הביטוי הוא תנאי לקיומה של דמוקרטיה תוססת, יש למנוע זליגה של אינטרסים פוליטיים להליכי האכיפה של עבירות אלו, ולהבטיח ככל האפשר כי אכיפת האיסור על הסתה לא יהפוך לאמצעי לרדיפה פוליטית". בשל כך, חקירות בחשד לעבירות הסתה נפתחו רק באישורו של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.

"בנוסף, במשיבה 3 פעלה חוליית חוות הדעת במדור חקירות במטה הארצי של המשטרה - יחידה בעלת מומחיות שפתית ותרבותית לבחינת התבטאויות המעוררות חשד, כי חצו את הגבול שבין מקומם לפלילי. ההנחה הייתה, כי בחינה על ידי גורם מומחה הן במטה הארצי והן בפרקליטות תבטיח לא רק התאמה בין מדיניות התביעות למדיניות החקירות, אלא כי כאשר שני גורמים מתכללים ברמה הארצית יבחנו את הדבר, תצטמצם זליגת שיקולים זרים ותוגבר ההגנה על חופש הביטוי.

• האם עבריינים, פוליטיקאים ובכירים במשטרה פועלים נגד חברת אבטחה?
• בן-גביר מערער לעליון על פסק הדין שחייב אותו לקדם את רינת סבן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"שימוש לרעה בכוחה הכופה של המשטרה"

"אלא שלאחרונה חל שינוי טקטוני באופן שבו המשטרה חוקרת עבירות ביטוי. סמכויותיה של חוליית חוות הדעת הועברו למדור הסתה חדש, אשר הוקם במעורבותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, והוכפף ישירות לסמפכ"ל המשיבה, ניצב יאיר חצרוני. בנוסף, מפרסומים עולה, שהמשיב 2 [רונן - א.ל] מונה לעמוד בראש המדור במעורבותו של השר, באופן המעורר חשש ממשי כי הונע משיקולים זרים. הדבר עומד בניגוד חריף לפסיקה, אשר אוסרת על השר להתערב במדיניות החקירות של המשטרה ובהחלטותיה האופרטיביות.

"בנוסף, פורסמו הודעות ששלח המשיב 2 לקצינים במשטרה, שבהן הוא ביקש מהם למסור לו שמות של גורמים 'מוכרים', כדי שהוא יוכל לנטר את התבטאויותיהם ברשת לשם 'הפלתם'. מהדברים עולה, כי המשיב 2 עושה שימוש לרעה בכוחה הכופה של המשטרה, אם לשם רדיפה פוליטית, ואם כדי לטפול עבירות ביטוי על חשודים בעבירות אחרות, שאין די ראיות להעמידם לדין, ולהם נתונה חזקת החפות".

האגודה מצטטת את תשובתו של לוי לבהרב-מיארה, ולפיה הוא מינה את רונן, המינוי תקין והוא מגן על עצמאות המשטרה. לדבריו, הטענות נגד רונן אינן אלא רכילות זולה, ואין מקום שבהרב-מיארה תתערב במינויים במשטרה. היא דוחה את עמדתו וטוענת, כי רונן "הקל ראש בשלילת חירותו של אדם בשל התבטאויותיו". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד הגר שחטר.

• גוגל תפצה ב-4.75 מיליון שקל על פגיעה בפרטיות ב"גוגל תמונות"
• הנהלת בתיהמ"ש: להשתמש ב-AI - אך לא במקום אחריות הגורם האנושי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל

הודעות ששלח אודי רונן לקציני משטרה