שעון קיץ. צילום: Ylanite Koppens, Pexels
שעון קיץ. צילום: Ylanite Koppens, Pexels
המספר היומי

המספר היומי - 300 מיליון שקל חיסכון למשק מהמעבר לשעון קיץ

לשינוי השעון יש השפעה רחבה על תחומים שונים בכלכלה - מאנרגיה, דרך תחבורה ועד קמעונאות ובילויים. אז למה יש מדינות שהחליטו לוותר על המעבר?

עמית בר |


הערב עוברת ישראל לשעון קיץ, מהלך טכני לכאורה של הזזת השעון שעה קדימה, אבל כזה שמגלם גם משמעות כלכלית. לפי הערכות, החיסכון השנתי בצריכת חשמל בתקופת שעון הקיץ מגיע ליותר מ-300 מיליון שקל, בעיקר בגלל ירידה בשימוש בתאורה בשעות הערב.

ההשפעה הישירה והמוכרת ביותר היא על צריכת האנרגיה. כאשר יש יותר אור טבעי בשעות הערב, משקי הבית והעסקים משתמשים פחות בתאורה, וזה מתורגם לחיסכון בעלויות. אבל זה לא נגמר שם. הארכת שעות האור מעודדת יציאה מהבית, קניות, בילוי במסעדות ופעילות פנאי, מה שמאפשר סוג של דחיפה לפעילות הכלכלית באופן כללי.

שעון הקיץ משפיע גם על שוק העבודה. מצד אחד, יש התאמה טובה יותר לשעות הפעילות באירופה, וזה חשוב עבור חברות שפועלות בשווקים בינלאומיים. מצד שני, השינוי עצמו, במיוחד בימים הראשונים, עשוי לגרום לעייפות ולירידה מסוימת בפריון. אומנם מדובר בהשפעה זמנית, אבל היא קיימת. מחקרים בעולם מצביעים על ירידה קלה בתפוקה בימים הראשונים אחרי המעבר, לצד עלייה מסוימת בתאונות עבודה. עם זאת, לאורך זמן נראה שהמשק מתאזן.

גם תחום התחבורה מושפע. ברגע שיש יותר שעות אור בשעות הערב זה תורם להפחתת תאונות דרכים. במקביל, המסחר הבינלאומי מושפע מהבדלי השעות מול ארה"ב ואירופה. ישראל פועלת בסביבה גלובלית, ולכן כל שינוי בשעות המקומיות משפיע גם על הקשר עם שווקים אחרים. זה בא לידי ביטוי בעיקר בגופים פיננסיים, חברות טכנולוגיה ויצואנים. ארה"ב, למשל עוברת לשעון קיץ דרך כלל שבועיים לפני ישראל כך שבמשך שבועיים ישנה חפיפה של כשעתיים במסחר בין שתי הבורסות, בעוד שמהלילה נחזור לחפיפה של שעה בלבד. 

למה לא כל העולם הולך באותו כיוון?

לכאורה, אם יש חיסכון, ההיגיון אומר לאמץ את השיטה בכל מקום. אבל בפועל, יש מדינות שבחרו לוותר על שעון קיץ עונתי ולהישאר עם שעון קבוע לאורך כל השנה. כך למשל, רוסיה ביטלה את המעבר בין שעון קיץ לחורף כבר לפני יותר מעשור, ומדינות נוספות כמו איסלנד פועלות ללא שינוי עונתי. גם באירופה מתקיים כבר שנים דיון על ביטול המעבר, אם כי הוא נתקע בשל קושי בתיאום בין מדינות.

הסיבה המרכזית היא שהחיסכון אומנם קיים, אבל נשחק עם השנים. המעבר לתאורת לד ולשימושים אחרים בחשמל, כמו מיזוג וחימום, מפחית את היתרון היחסי של הארכת שעות האור, שכן החיסכון בתאורה מתקזז חלקית עם עלייה בצריכה בשעות אחרות. במקביל, יש גם עלות כלכלית עקיפה לשינוי עצמו. מדובר בפגיעה זמנית בפריון, לצד השפעות על שינה ובריאות. זה לא דרמטי, אבל זה מצטבר, ובמדינות מסוימות זה הספיק כדי לשנות כיוון.

גם בארה"ב בוחנים שינוי

גם בארה"ב עלתה בשנים האחרונות הצעה לבטל את המעבר העונתי ולעבור לשעון קיץ קבוע. מדובר ביוזמה שקיבלה תמיכה מסוימת, אך עדיין לא יושמה בפועל. הטיעון המרכזי שם דומה: פחות שינויים במהלך השנה, יותר יציבות למשק ולציבור. עם זאת, יש גם קולות של מתנגדים, בעיקר בגלל החשש מבקרים חשוכים יותר בחורף.





הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה