עליית מחירי הנפט מושפעת יותר מהשיח על סגירת מצרי הורמוז, מאשר חסימתם

מנתונים שפורסמו באתר Worldometer על רמת עתודות הנפט ב-2025, מתברר שכ-62% מעתודות הנפט בעולם, המוערכות בכ-1,730 מיליארד חביות, נמצאות באדמת חמש המדינות הבאות: ונצואלה (17.2%), ערב הסעודית (15.1%), קנדה (9.2%), אירן (11.8%) ועיראק (8.2%). הערכות דומות פרסמה בעבר גם חברת הפקת הנפט הענקית BP.

עם זאת, הפקת הנפט בפועל איננה מתפלגת בהתאם לרזרבות שבאדמה. על פי נתוני האתר הממשלתי US Energy Information Administration, מתוך תצרוכת יומית עולמית של כ-100 מיליון חביות נפט: ארה״ב מפיקה 22% ערב הסעודית כ-11.1% רוסיה כ-10.8% קנדה 5.8% סין 5.3% עירק 4.4% ברזיל 4.3% איחוד האמירויות 4.2% אירן 4% כווית 2.9% היתר מופק בכמויות קטנות יותר ביתר המדינות.

אמנם שוק הנפט העולמי מושפע עמוקות מהמתרחש באזור המפרץ הפרסי, אך חשוב לנתח את הנתונים בזהירות ולהימנע מהכללות. במדינות המפרץ הפרסי מופקים מדי יום כ-27% מהתצרוכת העולמית. עם זאת, מצרי הורמוז מהווים צוואר בקבוק אסטרטגי, שדרכו עוברים רק כ-9% מצריכת הנפט העולמית. זאת מאחר שחלק מתפוקת הנפט של מדינות המפרץ היא לתצרוכת עצמית, וחלק מן הנפט המיוצא מועבר בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות לאזורים שאינם מושפעים מחסימת מיצרי הורמוז. כדי להבין את המשמעות, יש לבחון את היקף הייצוא של המדינות המרכזיות באזור. 

לפי אתר IndexMundi: ערב הסעודית מייצאת כ-7 מיליון חביות ביום עיראק כ-3 מיליון איחוד האמירויות כ-2.5 מיליון איראן (בתנאי סנקציות חלקיות) כ-1 מיליון כווית כחצי מיליון חביות ליום קטאר מייצאת כ-1 מיליון (אך היא שחקן מרכזי בגז טבעי) יחד, מדינות אלו מייצאות סדר גודל של כ-15 מיליון חביות ביום, כלומר כ-15% מהתצרוכת העולמית. 

• המספר היומי - 50% עלייה במחירי הסחורה החיונית מתחילת המלחמה
• המספר היומי - 2.5 טריליון דולר נמחקו משוק האג"ח העולמי במרץ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, לא כל הייצוא תלוי באופן מוחלט במצרי הורמוז. כווית, קטאר ועיראק (ובעיקר מסופי היצוא הדרומיים שלה בבצרה) תלויות כמעט לחלוטין במעבר דרך המצר. גם איראן תלויה בו במידה רבה ליצוא ימי. לעומתן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות פיתחו תשתיות עוקפות. לסעודיה צינור ה-East-West (Petroline) בקיבולת של עד כ-7-5 מיליון חביות ביום, המוביל לנמל ינבוע בים האדום. בפועל, הקיבולת האפקטיבית נמוכה יותר ולעיתים מוערכת בכ-5-4 מיליון חביות ביום. לאיחוד האמירויות צינור Habshan Fujairah (ADCOP) בקיבולת של כ-1.5–1.8 מיליון חביות ביום, המוביל לנמל פוג׳יירה שמחוץ למפרץ.

בהינתן נתונים אלו, ניתן להעריך כי במקרה של חסימה מלאה של מצרי הורמוז: ערב הסעודית תוכל להמשיך לייצא כ-4.5 מיליון חביות ביום מתוך כ-7, כלומר ירידה של כ-2.5 מיליון. איחוד האמירויות תוכל לייצא כ-1.5 מיליון מתוך כ-2.5, כלומר ירידה של 1 מיליון חביות. עיראק, קטאר ואיראן יאבדו כמעט את כל היצוא הימי שלהן דרך המפרץ. 

בסך הכול, חסימה מלאה של המצר עשויה לגרוע מהשוק העולמי סדר גודל של כ-9 מיליון חביות ביום, כלומר כ-9% מההיצע העולמי. זהו זעזוע משמעותי, אך לא קריסה מוחלטת של השוק. כאן נכנסת לתמונה הגמישות של שוק הנפט. מדינות כמו ארצות הברית, רוסיה וברזיל יכולות להגדיל תפוקה בטווח של חודשים, ומלאים אסטרטגיים יכולים לגשר על פערים בטווח המיידי. בנוסף, הביקוש עצמו גמיש חלקית למחיר, ולכן עליות חדות עשויות לצמצם צריכה. 

• בוררות עסקית - עניין למומחים פיננסיים ולא למשפטנים
• יש פתרון מהיר ויעיל לבניינים שנהרסו: הכנסת רק צריכה להחליט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נחילי הרחפנים - על המלחמות הבאות והחברות המובילות בתחום

עם זאת, אחד הגורמים המרכזיים לתנודתיות במחיר הנפט אינו השיבוש בפועל, אלא הציפיות לשיבוש. די באיום על מצרי הורמוז כדי להקפיץ מחירים, גם אם בפועל הזרימה נמשכת. שוק הנפט פועל דרך חוזים עתידיים וספקולציה, ולכן מתמחר סיכונים עוד לפני שהם מתממשים.

בהקשר זה, גם לאמירות פוליטיות יש השפעה משמעותית. דונלד טראמפ, למשל, הראה כיצד הצהרות על סנקציות, על מדיניות כלפי איראן או על צעדים צבאיים יכולים לשנות את המחיר בתוך שעות. השוק מגיב לא רק למציאות, אלא לפרשנות של כוונות עתידיות.

המסקנה היא ששוק הנפט העולמי אמנם רגיש מאוד למפרץ הפרסי, אך הוא רחוק מלהיות תלוי בו באופן מוחלט. גם בתרחיש קיצון של חסימת מצרי הורמוז, חלק מהיצוא ימשיך לזרום, וחלק מהמחסור ניתן לפיצוי בטווח הקצר. עם זאת, עצם האיום - ולא רק המימוש = הוא שמניע את התנודתיות החדה במחירים.

הכותב הינו נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי.