בקשת החנינה חייבת להיפתח ב"המבקש מרכין ראש ולוקח אחריות"

 13 מילים בחוק יסוד נשיא המדינה - זה כל מה שקבע המחוקק לגבי חנינות. סעיף 11(ב) אומר: "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם". כל השאר הוא פרי נוהג, נוהל ומעט פסיקה של בית המשפט העליון. חנינות מטופלות כמעט תמיד בשקט, בעיקר משום שמעורבים בהם פרטים אישיים רגישים, אך כעת מוסד החנינה מגיע לקדמת סדר היום הציבורי - כמובן בעניינו של בנימין נתניהו.

השר עמיחי אליהו המליץ השבוע בפני הנשיא יצחק הרצוג להעניק חנינה לנתניהו על סמך בקשת סניגוריו של האחרון, ובניגוד לעמדתה של מחלקת החנינות במשרד המשפטים. אם הרצוג ייענה לבקשה, אין ספק שיוגשו עתירות לבג"ץ, בדיוק 40 שנה לאחר שהשופטים עסקו בחנינה שנויה במחלוקת שהעניק הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, לאנשי השב"כ בפרשת קו 300. אבל לפני כן, כדאי להבין ברמה העקרונית במה מדובר - בסיועה של עו"ד הדר ירושלמי, שותפה בכירה במחלקת ליטיגציה וצווארון לבן במשרד ברנע-ג'פה-לנדה.

"החוק נותן לנשיא מנעד מעניין של שיקול דעת", פותחת ירושלמי. "הפחתת עונש - זה ברור: היה עשר שנות מאסר, הנשיא מפחית לשש. פחות שמים לב לכך שיש לו גם סמכות לקצר תקופות רישום פלילי ותקופות התיישנות, וגם זה חשוב מאוד.

"לגופים שונים יש סמכות לעיין במרשם הפלילי וזה מקשה לעיתים על קבלת לעבודה (בעיקר בתפקידים רגישים, ציבוריים או בטחוניים) או על קבלת נשק. גם בחברות ציבוריות אפשר לשאול מועמד לדירקטוריון האם הועמד לדין, האם הורשע ומתי. אם הנשיא מקצר את ההתיישנות או מוחק את הרישום, אפשר לומר שאין עבר פלילי וזו תהיה האמת. יש לו סמכות לאיין את השלכות ההרשעה".

• שש הערות על המלצתו של אליהו להרצוג להעניק חנינה לנתניהו
• אליהו להרצוג: להעניק לנתניהו חנינה כדי שיוכל למלא את תפקידו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החנינה היא מעשה של רחמים. זה בעצם כבר נאמר בתורה: "וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם".

"נכון. החנינה נמצאת במעבר שבין המשפט למוסר. כאשר בית המשפט קובע עונש, זה מה שמגיע לנאשם. לעומת זאת, אם אני מרחיבה ובודקת גם מבחינה מוסרית ושיקולים לבר-משפטיים, יש נכונות לקבל ויתור על מה שמגיע מבחינה משפטית, ולהגיד: זה לא מגיע מבחינה מוסרית. החברה צריכה להכיל את האפשרות לעשות שינוי במקרים מיוחדים ובנסיבות שבית המשפט איננו יכול לשקול".

מהו ההליך של בקשת חנינה?

"ככלל, החנינה צריכה לבוא רק אחרי ההליך המשפטי. ככה מדינת ישראל נוהגת ב-78 שנותיה. בקשת החנינה חייבת להיפתח ב'המבקש מרכין ראש ולוקח אחריות'. זה לא כתוב בשום מקום, אבל זה כלל האצבע. הוא מבקש רחמים לפנים משורת הדין ואינו מתווכח עם ההרשעה ועם החלטות בית המשפט".

• קבלן, מהנדס ומפקח הורשעו ויפצו ביותר מ-800 אלף שקל
• ניצל את הוריו, העביר לעצמו שתי דירות - וכעת ישלם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל

פורד העניק חנינה לניקסון על ווטרגייט - בתוך המסגרת החוקית

מהם השיקולים שיכולים לעלות בבקשת חנינה?

"השיקולים הם רק לבר-משפטיים. זו איננה הפעלת ביקורת שיפוטית נוספת; לשם כך יש ערעור, אפשר לבקש דיון נוסף, אפשר לבקש משפט חוזר. כל אלו אינם בידי הנשיא. המבקש לא יכול להגיד: אני שפוט ל-25 שנות מאסר, אני יושב כבר 15 שנה, יש לי ראיות חדשות ותרחם עלי.

"בתיקים שאני עוסקת בהם ביום-יום, מדובר בשיקולים מאוד מורכבים. למשל: מצב רפואי חריג של ילדים או של בן-זוג שתלוי לגמרי במבקש. למשל: אם מדובר באדם מאוד מבוגר, שבגלל ההרשעה לא יכול להשתלב בעבודה מתאימה ולכן הוא לא יכול להשלים שיקום אמיתי ולחזור לעשייה. צריכים להיות שיקולים חריגים מאוד, שבית המשפט לא יכול היה להביא בחשבון".

ובכל זאת, בפרשת קו 300 ניתנה חנינה לא רק לפני הרשעה, אלא אפילו לפני כתב אישום ובעצם לפני חקירה.

"המחשבה שם הייתה שהאינטרס הציבורי יוצא נשכר יותר מהחנינה, ושדווקא מתן החנינה - ולא הימנעות מחקירה - מראה שמדובר בשוויון בפני החוק, חלק משלטון החוק, חלק מהמערכת. כך גם עשה הנשיא ג'רלד פורד כאשר העניק לריצ'רד ניקסון חנינה על פרשת ווטרגייט: זה היה בתוך המערכת, ולא מחוצה לה.

"הביקורת על האפשרות של חנינה לנתניהו - ואני לא מביעה דעה, אלא רק מסבירה מהי - טוענת ששימוש חסר תקדים בסמכות הזאת, בעיצומו של משפט, דווקא כלפי מי שעומד בראש הרשות המבצעת, זוהי פגיעה חמורה בשוויון בפני החוק".

יש הטוענים שהנשיא אינו צריך להתחשב בחוות דעתה של מחלקת החנינות, שמתנגדת לבקשתו של נתניהו.

"אין שום בקשה חנינה שאינה עוברת את מחלקת החנינות. לפעמים זה נמצא אצלם חצי שנה, אפילו שנה, והם מבקשים הבהרות עובדתיות ומשפטיות. רק אז הבקשה עוברת לבית הנשיא, והוא יכול להחזיר אותה אליהם ולבקש עוד מידע. אי-אפשר לדלג על זה.

"יש למדינת ישראל משפט מינהלי ויש כללים. כאשר גורם שאמור להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לחוות דעת מקצועית מתעלם ממנה משיקולים זרים, זו יכולה להיות עילה לפסילת ההחלטה".

עו"ד הדר ירושלמי. "איש איננו חותמת גומי"

נניח שהנשיא מקבל בקשת חנינה שמחלקת החנינות ממליצה שלא להיענות לה, והוא אומר: נכמרו רחמי. זה שיקולים זרים?

"לא לשם כך נועדה החנינה. הוא אינו יושב בתור האדם הפרטי שנכמרו רחמיו, אלא כנשיא המדינה שצריך להפעיל את השיקולים הרלוונטיים. הוא יכול לשקול מנעד רחב יותר מאשר בית המשפט, אבל לא שיקולים בלתי רלוונטיים".

זה נשמע כאילו שהנשיא הוא חותמת גומי להמלצת מחלקת החנינות.

"ממש לא. קורה שהנשיא אומר למחלקת החנינות: למה שלא תשקלו X או Y? הוא יכול לחשוב אחרת, הם משנים את דעתם וקורה שהוא משנה את דעתו. היה לי תיק שנמשך שנתיים, עם חשיבה מאוד מעמיקה בהלוך וחזור בין מחלקת החנינות לבין בית הנשיא".

מה ההתרשמות שלך מן התהליך?

"סופר מעולה. התהליך הוא כמו שהיית רוצה במדינה מתוקנת. איש איננו חותמת גומי. מחלקת החנינות היא גוף של משפטני-על, מקצוענים מאוד, בעלי העמקה משפטית סופר רצינית. הם רוצים לשמוע ולהבין, מקשיבים, מתעמקים, מבקשים עוד חומר, עוברים בצורה יסודית".

לעיתים יש חנינות נרחבות, כמו למשל ביום העצמאות ה-75 או בתחילת חרבות ברזל. זה לא סותר את העיקרון שמדובר במקרים חריגים בלבד?

"לא. זה בסדר שמדינה רואה בשלב מסוים שאפשר למחוק הרשעות ישנות יחסית או שהיא מתחשבת בנסיבות מיוחדות בתקופה מוגדרת. זה נעשה יחסית במשורה ולפי כללים שלא קל לעמוד בהם. אחרי 7 באוקטובר, הרעיון היה לתת הזדמנות למי שהוכיחו את עצמם בצורה מיוחדת. זה לא הפך למשהו מאוד גורף".