הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מניות טבע ונייס ירדו, קמטק שוב תעלה; והאם התוכנית של טראמפ תתמוך בעליות בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

מניית קמטק 6.85%  היא הכוכבת של השבועות האחרונים. היא מזנקת בחדות. הפעם היא חוזרת מהמסחר בוול סטריט עם ארביטראז' חיובי של 2.9%. מנגד, טבע 3.75%  תתממש בכ-2.8% ו נייס -0.41%  תרד 3%. הקליקו למניות הדואליות ופערי הארביטראז' המלאים:



מניית אלביט נסחרת גבוה. מכפיל הרווח שלה הוא מעל 33-35 לשנה הבאה, בשעה שלוקהיד מרטין וענקיות הביטחון במכפילים של כ-15-18 בממוצע. אלביט יקרה, אבל השוק נותן לה פרמיה אדירה בזכות יכולות הלייזר. הפוטנציאל כעת על רקע התקיפות הרוסיות בנאטו גדל בצורה דרמטית. הצורך של צבאות אירופה במערכות לייזר הולך וגדל - נאטו מול איום הכטבמים והטכנולוגיה הישראלית שעשויה לשנות את התמונה .


בדקנו במחקרים על תופעת העדר ובחרנו להציג לכם מחקר מוביל עם כמה מחקרים תומכים. זו קריאה חשובה, יש יתרונות לעדר, אבל בתקופות כמו עכשיו, בעיקר חסרונותלמה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 


הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין עם הריבית. ביום שני הנגיד, פרופ' אמיר ירון יודיע על החלטת הריבית. לפני חודש-חודשיים הכלכלנים העריכו בזהירות הפחתת ריבית, כעת הם מעריכים שלא תהיה הפחתת ריבית.  הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. להרחבה: הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים



טראמפ מציג: תוכנית 21 הנקודות לסיום הלחימה בעזה ושחרור החטופים - איך השוק יגיב?


לפי הדיווחים בתקשורת האמריקאית צפוי שחרור מלא של כל החטופים תוך ימים בודדים, במקביל לחנינה לחמאס במקרה של פירוק מנשק, נסיגה מדורגת של צה"ל, ומעורבות של הרשות וכוחות ערביים זמניים בניהול הרצועה. כדאי להזכיר כי דיווחים כאלו בעבר התגלו כבלוני ניסוי של אחד הצדדים או שזה אולי היה סוג של מו"מ שלא התבשל. אלו הערכות. עד שזה לא קורה, זה לא קורה. 

ועדיין,  שלושה ימים לפני פגישתו הצפויה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חושף תוכנית שאפתנית ומקיפה לסיום הלחימה, שכוללת לא פחות מ-21 סעיפים ומטרתה להגיע להסדר כולל ברצועת עזה - מהפסקת האש ועד לשיקום ארוך טווח. על פי פרטי הדיווחים שהתפרסמו ב-CNN ובאל-ערבייה, מדובר בתוכנית אמריקנית רחבת היקף שנמסרה לשחקנים אזוריים וכוללת צעדים קונקרטיים בטווח המיידי, לרבות שחרור של כלל החטופים בתוך 48 שעות ושחרורם של אלפי אסירים פלסטינים, בהם בין 100 ל-200 אסירים המרצים מאסרי עולם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למרות שהתוכנית אינה כוללת הכרה במדינה פלסטינית ואינה מציגה לוח זמנים סדור לכל אחד מהשלבים, היא נתפסת כניסיון לגשר בין הדרישות של ישראל לביטחון ארוך טווח לבין הלחצים הבינלאומיים להפסקת אש מיידית. לפי הדיווחים, חמאס כבר קיבל את פרטי ההצעה, ואילו קטאר צפויה להציג אותה ישירות למשלחת המשא ומתן השוהה בדוחא. מדינות ערב המרכזיות, כך על פי הדיווחים, אינן נלהבות מהמתווה, אך אינן דוחות אותו על הסף, מתוך הבנה שההצעה עשויה להוות בסיס ריאלי להסכם ולסיים את סבב הלחימה הנוכחי.

טראמפ לוחץ על נתניהו והפגישה שלהם תעסוק בעיקר בנושא זה "המשא ומתן בין הצדדים נמשך כבר ארבעה ימים, הוא יימשך כמה שיידרש. כל הצדדים מעורבים, כולל ישראל וחמאס. יש רצון טוב, התלהבות ותקווה אמיתית", אמר טראמפ, "הגיע הזמן להחזיר את החטופים ולהשאיר את המוות מאחור".

מנגד, ראש הממשלה נתניהו ממשיך להצהיר בפומבי שישראל לא תחדל מהמלחמה עד לחיסול מוחלט של חמאס. בנאומו בעצרת האו"ם, חזר והדגיש כי כל הסכם ייבחן לפי עקרונות ביטחוניים, ולא מתוך כניעה ללחצים.

לא ברור כמובן מה יהיה, אבל כל תקווה כזו עשויה לתמוך בבורסה. המחירים בבורסה לא נמוכים, במקומות מסוימים אפילו גבוהים, אבל אירוע של החזרת החטופים וסיום המלחמה יהיה בסבירות גבוהה אירוע מאוד חיובי לבורסה. למעשה, התקווה הזו והאופטימיות להמשך היא הדלק המניע את הבורסה. יותר מאשר השערים, הסנטימנט הוא שקובע. 





מה קורה עם חלל תקשורת? חלל תקשורת  - החברה השלימה גם את השלב הציבורי בהנפקת האג"ח החדשות שלה, לאחר הביקושים הגבוהים בשלב המוסדי. החברה הקצתה את מלוא הסכומים שתוכננו, כ-143.6 מיליון שקל בסדרה יט' בריבית של 7.6% וכ-324.4 מיליון שקל בסדרה כ' הצמודה לדולר בריבית של 8.75%, בריביות זהות לאלו שנקבעו במוסדי וללא התייקרות לציבור. במכרזים התקבלו ביקושי יתר משמעותיים, וההקצאה בוצעה בפרו-ראטה (כ-97% בסדרה יט' וכ-91% בסדרה כ'). בסיכום שני השלבים, גייסה חלל כ-468 מיליון שקל בריביות נוחות בטווח הנמוך של הצפי. להרחבה על הגיוס חלל תקשורת השלימה גיוס אג"ח, המניה ממריאה. המשקיעים מתחילים לתמחר את החברה מחדש והשווי שלה זינק במאות אחוזים לאחרונה.

החברה מציגה כיום פעילות יציבה יחסית ללווייני תקשורת, עם הכנסות של כ-95 מיליון דולר בשנה האחרונה ו-EBITDA גבוה של כ-73 מיליון דולר, מרווח של כ-77% שמעיד על מודל תפעולי יעיל לאחר שהשקעות ההון כבר בוצעו. לצד זה, התזרים מפעילות שוטפת הגיע ברבעון השני ל-16.6 מיליון דולר, מה שמייצר קצב שנתי של עשרות מיליוני דולרים.

בעקבות הסדר החוב והשלמת גיוס של כ־468 מיליון שקל בשתי סדרות אג"ח חדשות, מבנה ההון של חלל נעשה פשוט יותר, עם חוב של כ-134 מיליון דולר בלבד, מול נכסים משועבדים בשווי מוערך של בין 170-180 מיליון דולר וקופת מזומנים ואשראי זמינים של כ-20 מיליון דולר. בריביות שנקבעו, 7.6% שקלית ו-8.75% דולרית, הוצאות המימון צפויות לעמוד סביב 10-11 מיליון דולר בשנה על פי החברה, בעוד התזרים השנתי יכול להסתכם בטווח שבין 40-50 מיליון דולר. המשמעות היא שהחברה יכולה, תיאורטית, לפרוע את החוב כולו תוך כארבע שנים מהפעילות השוטפת בלבד.

אם התרחיש הזה יתממש והחברה תחזק את החוזים לטווח ארוך בלוויין עמוס 17 שצפוי לסיים את חייו רק ב-2041, בעוד כארבע שנים עשויה חלל להישאר ללא חוב, עם פעילות שמייצרת תזרים של מעל 20 מיליון דולר בשנה. בשוק ההון נראה שמאמינים בדרך החדשה אליה צועדת החברה, כאשר היא נסחרת בשווי של כ-150 מיליון שקל. עם זאת יש כמובן סיכון, כאשר צבר ההזמנות צריך להתחדש, וכל תקלה תפעולית עלולה לפגוע ביכולת ההחזר.



שוק ההון במשמעות הכי פשטנית הוא נסיון לחזות את העתיד ואז לתמחר אותו, הנה מאמר מעניין על השלכה יישומית ראשונה ורלוונטית ביותר עבורנו כמשקיעים מעולמות הקוונטום: הבנקים הגדולים בוול סטריט ובאירופה נמצאים במרוץ חימוש חדש,  לא על נכסים ולא על סניפים, אלא על כוח חישוב. השבוע הודיעה HSBC הבריטית כי השיגה לראשונה בעולם שיפור משמעותי בתחזיות מחירי אג"ח באמצעות מחשוב קוונטי, ובכך עקפה את המתחרות. הניסוי, שבוצע יחד עם IBM על מעבד הקוונטום Heron, מציג שיפור של 34% בדיוק החיזוי, נתון שיכול לשנות לחלוטין את שוקי ההון - להשקיע בעזרת טכנולוגיית קוואנטים - הניסוי המוצלח של HSBC



שער הדולר דולר שקל רציף -0.21%                                

דולר רציף           

BITCOIN -0.16%        

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עדר (AI)עדר (AI)
מחקר

למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

מה קורה במוח שלנו כשאנחנו מחקים את העדר, ומה קורה אם אנחנו פועלים "עצמאית"? כשכולם קונים את אותה המניה או נמלטים מהשוק באותו זמן, המשקיעים חושבים שהם עושים את הצעד הנכון. מחקרים חושפים את המנגנונים הביולוגיים שגורמים לנו לחקות החלטות השקעה של אחרים - ומדע זה יכול להיות הרסני לתיק ההשקעות

עמית בר |
נושאים בכתבה תופעת העדר


ההיסטוריה הכלכלית מלאה בדוגמאות להתנהגות עדר שהסתיימה באסון. בבועת הטוליפים בהולנד ב-1637, הציבור השקיע בבצלי פרחים עד שמחיר בצל אחד השתווה לבית בעיר. בקריסת השוק האמריקני ב-1929, משקיעים רכשו מניות באשראי והאמינו ש"השגשוג יימשך לנצח" - עד שהשוק קרס ב-90%. במשבר הטכנולוגיה של 2000, חברות ללא רווחים נסחרו בערכים אסטרונומיים כי המשקיעים האמינו ש"הפעם זה שונה". במשבר המשכנתאות של 2008, בנקים ומשקיעים האמינו ש"מחירי הנדלן רק עולים" עד שהבועה התפוצצה. במשבר החוב היווני ב-2010, משקיעים קנו אג"ח יוון בהנחה שהאיחוד האירופי לא יאפשר קריסה - עד שהמדינה כמעט פשטה רגל.

בכל מקרה, הדפוס היה זהה: המונים ראו שאחרים עושים כסף, הצטרפו למירוץ ללא ניתוח מעמיק, ובסופו של דבר איבדו את חסכונותיהם כשהבועה התפוצצה. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של משקיעים שפעלו כמו עדר וששילמו על כך מחיר כבד. מחקר של ד"ר מוסטפא דלדוסט מאוניברסיטת ורשה, שפורסם ב-Basic and Clinical Neuroscience, חושף את המנגנונים הביולוגיים והנוירולוגיים שעומדים מאחורי נטיית החיקוי הזו.

"בני אדם הם יצורים חברתיים במהותם", מסביר דלדוסט במחקרו. "אנו התפתחנו והתרגלנו במשך מיליוני שנים לחיות בקבוצות, ולכן המוח שלנו מתוכנת לחפש רמזים חברתיים גם כשמדובר בהחלטות פיננסיות". המחקר מראה שהצורך שלנו להשתייך לקבוצה כל כך חזק, שהוא עוקף לפעמים את השיפוט הרציונלי שלנו.

החוקר מגדיר שני סוגי התנהגות עדר שמשפיעים על החלטות השקעה. הראשון הוא התאמה אינפורמטיבית, כאשר משקיע מחליט להשקיע באותה מניה כמו אחרים כי הוא מניח שיש להם מידע טוב יותר. כשמנהל קרן מפורסם רוכש מניות של חברת טכנולוגיה, משקיעים קטנים יחקו אותו בהנחה שהוא מבין, מנתח ויודע משהו שהם לא יודעים. השני הוא התאמה נורמטיבית, כאשר משקיע משנה את אסטרטגיית ההשקעה כדי להשתלב עם הקהילה הפיננסית. זה קורה לדוגמה כשמנהל קרן חושש לסטות מהמדדים הסטנדרטיים כי הוא לא רוצה להיראות שונה מהמתחרים. זה קורה כעת כשמשקיעים קונים את 7 המופלאות ואת אנבידיה כי הן מניות טרנדיות - מניות עדריות. 


המוח מתגמל התנהגות עדרית

באמצעות הדמיה מתקדמת של המוח, דלדוסט לצד חוקרים נוספים גילו מה בדיוק קורה כשאנו מחליטים לחקות החלטות השקעה של אחרים. הממצאים מפתיעים ומטרידים במידה שווה. האזור הקדמי של המוח מגביר פעילות כשאנו חווים "סתירה חברתית" - כלומר, כשהדעה שלנו על מניה שונה מהקונצנזוס בשוק. "זה כמו אזהרה פנימית שהמוח שולח", מסביר דלדוסט. "המוח מזהה שאנו שונים מהקבוצה ומפעיל מנגנון לחץ לשינוי ההחלטה".