נאום "ספרטה" של ביבי וכל הקונספט העומד מאחוריו הוא רעיון מטריד ובלתי ישים שחבל בכלל שיצא לאוויר העולם. אפילו אם מדובר בתחום הביטחוני בלבד. ישנם יותר מדי דברים שישראל לא תוכל לייצר בעצמה וללכת בנתיב הזה תהיה טעות אסטרטגית קשה ואין לנו את המשאבים הכספיים ליישם אותו.

"עם לבדד ישכון" - רעיון אולי מעניין בחוגים מסוימים אך במדינה מודרנית תאבת חיים יש למהר ולקוברו קבורת חמור.

בזמנו, במסגרת המחקרים שקדמו לכתיבת הספר "ישראל סיפור הצלחה", ראיינו מעל 100 מומחים ישראליים ובינלאומיים, ומצאנו את הגורמים שהם המפתח להצלחתה הכוללת. הרעיון "הספרטני" מנוגד לאחד מחמשת הגורמים שאחראים הכי הרבה להצלחת הכלכלה הישראלית - "קשרים בינלאומיים".

שאיש לא יתבלבל, אני לא מציע להיות נחמדים יותר לאירופאים. לנסות שיאהבו אותנו. אלו מאיתנו שכל הזמן מסתובבים ומתלוננים "שלא אוהבים אותנו בעולם", סובלים לטעמי מרגשי נחיתות קשים. אסור לנו לוותר על עקרונות מרכזיים שלנו. אבל לא חייבים לשדר זאת כלפי חוץ, כשאין צורך בכך. צריכים להיות פרקטיים וממזריים מול האירופאיים, מול הערבים ובכלל מול כל העולם.

התעשייה הביטחונית - היוצאת מן הכלל, אך צריך לעבוד חכם

ישנם מוצרים ביטחוניים קריטיים שישראל חייבת בהם להסתמך על עצמה, בגלל מחסור כלל עולמי. שתי הדוגמאות הבוהקות ביותר שעולות על דעתי הן חומרי נפץ ופגזי תותחים. לא בגלל שיש אמברגו על ישראל, אלא כי קיים בהם מחסור עולמי. מלחמת רוסיה אוקראינה "בזבזה" חלק משמעותי ממלאי פגזי התותחים של העולם המערבי ובניית מפעלים חדשים לוקחת זמן. מקורם של חלק משמעותי מחומרי הנפץ הצבאיים הוא סין ורוסיה, בעיה קשה בפני עצמה.

• נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
• תכננה לרצוח את נתניהו ב-RPG - ביקשה עזרה מפעילי מחאה שהסגירו אותה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאז תחילת המלחמה נוספו פסי ייצור של פגזי תותחים בישראל וגדלה התפוקה של חומרי נפץ. כעת אף מצוי בתהליך הקמה מפעל חדש לייצור חומרי נפץ. במובן זה פעלנו נכון ומהר. אך לגבי אינספור רכיבים אחרים, רבים מהם כאלו שנדרשים בכמויות קטנות ואפילו קטנות מאד, אין היתכנות כלכלית או אפילו תפעולית לייצרם כאן!

בעל הבית השתגע?

יתכן והרקע לכל ההכרזה הזו קשור למה שביבי משדר מתחילת המלחמה ש"בעל הבית השתגע". הפוך לתכונה אותה הפגין לאורך שלטונו בעבר, כמישהו שחושש ועושה הכל כדי להימנע מעימותים מול אויבינו. האסטרטגיה החדשה הזו מצוינת כדי להבהיל את אויבינו במרחב וגם עובדת לפעמים מול האירופאים. נשיא סוריה, אחמד א-שרע, דיבר בעצרת האו"ם בניו יורק ואמר כי "אנחנו מפחדים מישראל, אנחנו חוששים ממנה - ולא להיפך". די מדהים - אימרה שלא זכורה לי שמנהיג ג'יהדיסטי אמר אי-פעם, הרי הם לכאורה לא פוחדים מכלום. כשטראמפ מאחורינו, בכלל אפשר לנבוח במלוא הפה וגם לנשוך לא מעט. זה עוזר מאד להרתעה ואיש במרחב (מלבד משוגעים חות'ים) לא רוצה להתעסק איתנו ונקווה שזה יתפוס לשנים רבות. כל זה טוב ויפה, אבל להיות ספרטה? בעל הבית השתגע?

יש דברים שלגביהם יש לומר ש"יש גבול לכל תעלול". הרעיון של ישראל כספרטה הוא ללא ספק אחד מהם. אמנם ניתן להבין את הלוגיקה לאור תהליכים עולמיים שמתרחשים. ניתן להבין את הסיכון הסיני, בו אנו וכל העולם המערבי עלולים לאבד את מקור השבבים העיקרי שלנו – טאיוואן, ואז שבבים הופכים למוצר במחסור. אז אולי נגביר כאן את ייצור השבבים המקומי כמהלך מושכל? אולי נשקיע, בשיתוף עם הטאיוואנים, בפיתוח מפעל שבבים מתקדמים?

• מחיר הדלק יעלה ל-7.23 שקל לליטר
• נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

אפשר להבין את הדברים גם מתוך חשש שהדמוקרטים בארה"ב יעלו בבחירות 2028 ואז הם, חס וחלילה, יטילו עלינו אמברגו נשק. זה עוד רחוק אבל לצערנו, כבר כעת יש רכיבים מסוימים של אמל"ח, רכיבי נשק בודדים בלבד יש לומר, שמדינות אירופאיות מסוימות מקשות עלינו לקבלם. הכל פתיר, ישנן כותרות בעיתונים והאמת פעמים רבות רחוקה מכך. ישנן דרכים עוקפות לעשות יבוא ומערכת הביטחון והחברות הביטחוניות מיישמות פתרונות אלו. אך במקרים מסוימים זה בהחלט מאריך את זמן הייצור של האמל"ח וגם מייקר אותו.

ישראל לא יכולה להיות ספרטה. היא לא יכולה לייצר הכל, היא לא צריכה לייצר הכל והיא לא תייצר הכל. גם לא בתחום הצבאי. נתחיל לייצר דחפורי די-9? נחזור לייצר את מטוס הלביא? גם עם שדרוגים לעולם לא נתקרב אפילו לרמת ה-35F. אולי נייצר צוללות בעצמנו? המשאבים הכספיים הנדרשים לבנייה של כל הפלטפורמות שהוזכרו פשוט גדולים עלינו, במספר סדרי גודל. אז לא, לא נוכל להיות ספרטה, אפילו אם נרצה.

הכותב הוא ד"ר אדם רויטר - יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"