
חלל תקשורת השלימה גיוס אג"ח, המניה ממריאה
הגיוס המוסדי של חלל תקשורת הסתיים בביקושי יתר של מעל מיליארד שקל, כשהחברה בחרה לגייס 467 מיליון שקל בלבד, בריביות שנקבעו בטווח הנמוך; כעת היא עוברת למכרז הציבורי, שבו תוכל להגדיל את היקף הגיוס בהתאם לביקושים
חלל תקשורת חלל תקשורת 24.89% רשמה סוף שבוע מוצלח, כאשר החברה השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת האג"ח החדשות שלה, במסגרתו גייסה כ-143 מיליון שקל בריבית של 7.6% בסדרה יט' ועוד כ-324 מיליון שקל בסדרה כ' הצמודה לדולר בריבית
של 8.75%. שני המסלולים נקבעו בטווח הנמוך של הריביות שציפו בשוק, מה שמעיד על ביקוש חזק ואמון מצד המשקיעים. בסך הכול הוגשו הזמנות ביותר ממיליארד שקל, אולם החברה לקחה רק את הסכום שתוכנן מראש לצורך הסדר החוב. כעת היא נערכת למכרז הציבורי, שבו תוכל להגדיל את היקף
הגיוס בהתאם לביקושים.
מנכ״ל חלל תקשורת, דן זיצ׳ק: ״אין ספק שזה השלב הקריטי של הסדר החוב והיה ספק אם הגיוס יצליח. השלמת הגיוס מקדמת אותנו משמעותית לסיום ההסדר. הביקושים לגיוס היו אדירים והסתכמו במעל מיליארד
ש״ח, דבר המעיד על חוסנה של החברה ועל אמון השוק בה״
הגיוס הוא חלק מרכזי במתווה ההסדר שאושר על ידי מחזיקי האג"ח באוגוסט האחרון, במסגרתו החברה אמורה לפרוע את חובותיה בהיקף של כ-390 מיליון דולר במלואם, ללא תספורת לנושים. המתווה מבוסס על שילוב של הנפקת
אג"ח סטרייט, הזרמת הון מצד בעלי המניות בהיקף של כ-20 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות, ושימוש בקופת המזומנים הקיימת של החברה. בכך נוצרה לחברה אפשרות ריאלית להיוותר בסוף התהליך עם מבנה הון רזה בהרבה וללא חוב מהותי.
לקריאה נוספת - מאחורי הזינוק בחלל תקשורת: מה החזיר ערך למניה שנחשבה אבודה?
- חלל תקשורת: עסקה של עד 5.3 מיליון דולר עם לקוח חדש לעמוס 4
- חלל תקשורת תפנה לבית המשפט לקידום ההסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המאבק נמשך מאחורי הקלעים
ברקע נמשך המאבק סביב הצעת ההסדר, כאשר קבוצת 4iG ההונגרית, שמחזיקה
כ-20% ממניות חלל ושותפה להצעה מתחרה יחד עם התעשייה האווירית, הצביעה נגד הגדלת ההון הרשום באסיפת בעלי המניות, מהלך שנדרש לצורך הנפקת הזכויות. ההתנגדות מנעה את השגת הרוב הדרוש, והחברה פנתה לבית המשפט בבקשה לאשר את ההגדלה גם ללא הסכמת ההונגרים. בית המשפט דרש
מ־4iG להגיש תגובה בתוך עשרה ימים, והכרעתו צפויה לקבוע האם ההסדר יישם במתכונתו הנוכחית או שיידרשו התאמות נוספות.
מחלל תקשורת נמסר כי מדובר בהתנגדות טכנית, כיוון שבית המשפט כבר קבע שבעלי המניות אינם יכולים לטרפד את ההסדר שאושר על ידי כל מחזיקי האג"ח.
עוד נמסר מהחברה כי היא תפנה כבר היום לבית המשפט כדי שיאפשר את המשך יישום ההסדר ללא תלות בעמדת ההונגרים, וכי לחברה קיימת עתודה להשלמת חלקם של ההונגרים (כ-4 מיליון דולר), וכי בשבוע שעבר סגרה מסגרת אשראי עם אחד הבנקים לצורך כך. חלל תקשורת תפנה לבית המשפט לקידום ההסדר
עסקאות נוספות
חלל תקשורת הודיעה בתחילת אוגוסט על חתימה על הסכם עם ממשלת ישראל לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ושירותים נלווים בהיקף של כ-30 מיליון שקלים, באמצעות הלוויינים עמוס 4 ועמוס 17. במסגרת ההסכם, השירותים הקיימים לעמוס 4 יוארכו בחצי שנה (כ-11 מיליון שקלים), והשירותים לעמוס 17 יוארכו בתקופה של עד שנה, לצד שירותים נלווים חדשים (כ-20 מיליון שקלים נוספים). החוזה נחתם בהמשך לפשרה עם הממשלה לגבי תביעה שהוגשה בשנת 2023, בסכום של 83 מיליון שקלים. במסגרת ההסכם, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות, וחלל תעניק לממשלה שירותים בלוויין עמוס 17 בשנת 2026 בשווי של כ-540 אלף דולר, סכום נמוך משמעותית מהתביעה המקורית. חלל תקשורת תספק שירותי תקשורת לממשלה בכ-30 מיליון שקל
- ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן
- מי המרוויחה המפתיעה מעסקת כאל?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
לאחרונה דיווח החברה על הסכם חדש לאספקת שירותי תקשורת בלוויין עמוס 4 שיחליף עסקה קודמת שלא הבשילה. העסקה הנוכחית היא גדולה באופן יחסי כשברבעון השני דיווחה החברה על ארבע עסקאות בהיקף של כ-21 מיליון דולר (כ-71 מיליון שקל). צבר ההכנסות יגדל בכ-2.8 מיליון דולר. חלל תקשורת: עסקה של עד 5.3 מיליון דולר עם לקוח חדש לעמוס 4
מניית חלל תקשורת מזנקת ברקע הדיווח, ונסחרת לפי שווי שוק של 105 מיליון שקל, לאחר שעלתה בכ-840% מתחילת השנה.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

ארית מאבדת 4.8%, מטריקס 4.5% - ת״א 90 נופל 2.2%
יום המסחר הראשון לשבוע המסחר המקוצר מתנהל במגמה שלילית, כאשר המדדים איבדו גובה לאחר עליות בבוקר; המשקיעים לחוצים מהחופשה הארוכה בה לא יוכלו להגיב במסחר עד ליום חמישי; מניות הביטוח והביטחוניות בולטות לשלילה
אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. השבוע המסחר יתקיים היום (ראשון) ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסחרים בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי. במדד 125 ניתן לראות שארית בולטת לשלילה, זאת ברקע נאום "ספרטה" של נתניהו.
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
יום המסחר האחרון לשנה העברית - יחידת המחקר של הבורסה מסכמת שנה: שנת תשפ"ה מסתיימת כאחת השנים המרשימות ביותר של שוק ההון המקומי, עם חוסן יוצא דופן למרות האתגרים הביטחוניים והפנימיים והמשך הלחימה. מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו זינוקים של כ-43% וכ-48% בהתאמה, תוך שהם עוקפים את ביצועי הבורסות המובילות בעולם. הבורסה בתל אביב המשיכה למלא תפקיד מרכזי כמקור מימון הן לחברות הציבוריות והן להוצאות הממשלה, והציגה גידול ניכר בפעילות לעומת השנה הקודמת.
שוק ההנפקות הראשוניות התעורר לחיים עם 15 חברות חדשות וגיוסים בהיקף של כ-15 מיליארד שקל - יותר מכפול לעומת תשפ"ד. גם המשקיעים שבו לשוק המקומי: הציבור הישראלי רכש מניות בהיקף של כ-16.3 מיליארד שקל, בניגוד למכירות נטו בשנה הקודמת, והמשקיעים הזרים הצטרפו ברכישות של כ-7.6 מיליארד שקל בעיקר בפיננסים ובביטחוני, לאחר שבשנה שקדמה מכרו. מחזורי המסחר בבורסה שברו שיאים עם ממוצע יומי של כ-3.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-50% משנה לשנה.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם שוק האג"ח
הקונצרניות פרח: 24 מנפיקות חדשות גייסו כ-6 מיליארד שקל, סך הגיוסים זינק ל-150 מיליארד שקל, והונפקו איגרות חוב מובנות בהיקף של כ-31 מיליארד שקל, כמענה לביקוש לאפיק סולידי בסביבת ריבית גבוהה. במקביל, קרנות הנאמנות שיקפו חזרה ברורה של כספי המשקיעים הביתה: הזרמות
נרשמו לקרנות מחקות מקומיות ולאג"ח ישראלי, בעוד שקרנות על שוקי חו"ל חוו יציאות. בקרנות האקטיביות נמשכה נהירה לקרנות כספיות לצד היפוך מגמה לטובת מניות ואג"ח מקומיים. תמונת המאקרו החיובית תרמה גם לעוצמת המטבע המקומי, כשהשקל התחזק השנה בכ-10.3% מול הדולר, תוצאה
חריגה על רקע סביבה גיאופוליטית מורכבת ואי ודאות אזורית.