חלל תקשורת השלימה גיוס אג"ח, המניה ממריאה
הגיוס המוסדי של חלל תקשורת הסתיים בביקושי יתר של מעל מיליארד שקל, כשהחברה בחרה לגייס 467 מיליון שקל בלבד, בריביות שנקבעו בטווח הנמוך; כעת היא עוברת למכרז הציבורי, שבו תוכל להגדיל את היקף הגיוס בהתאם לביקושים
חלל תקשורת חלל תקשורת -0.03% רשמה סוף שבוע מוצלח, כאשר החברה השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת האג"ח החדשות שלה, במסגרתו גייסה כ-143 מיליון שקל בריבית של 7.6% בסדרה יט' ועוד כ-324 מיליון שקל בסדרה כ' הצמודה לדולר בריבית
של 8.75%. שני המסלולים נקבעו בטווח הנמוך של הריביות שציפו בשוק, מה שמעיד על ביקוש חזק ואמון מצד המשקיעים. בסך הכול הוגשו הזמנות ביותר ממיליארד שקל, אולם החברה לקחה רק את הסכום שתוכנן מראש לצורך הסדר החוב. כעת היא נערכת למכרז הציבורי, שבו תוכל להגדיל את היקף
הגיוס בהתאם לביקושים.
מנכ״ל חלל תקשורת, דן זיצ׳ק: ״אין ספק שזה השלב הקריטי של הסדר החוב והיה ספק אם הגיוס יצליח. השלמת הגיוס מקדמת אותנו משמעותית לסיום ההסדר. הביקושים לגיוס היו אדירים והסתכמו במעל מיליארד
ש״ח, דבר המעיד על חוסנה של החברה ועל אמון השוק בה״
הגיוס הוא חלק מרכזי במתווה ההסדר שאושר על ידי מחזיקי האג"ח באוגוסט האחרון, במסגרתו החברה אמורה לפרוע את חובותיה בהיקף של כ-390 מיליון דולר במלואם, ללא תספורת לנושים. המתווה מבוסס על שילוב של הנפקת
אג"ח סטרייט, הזרמת הון מצד בעלי המניות בהיקף של כ-20 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות, ושימוש בקופת המזומנים הקיימת של החברה. בכך נוצרה לחברה אפשרות ריאלית להיוותר בסוף התהליך עם מבנה הון רזה בהרבה וללא חוב מהותי.
לקריאה נוספת - מאחורי הזינוק בחלל תקשורת: מה החזיר ערך למניה שנחשבה אבודה?
- מה זה הנפקת זכויות, המקרה של חלל תקשורת
- חלל תקשורת מאריכה הסכם בהיקף של מעל 10 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המאבק נמשך מאחורי הקלעים
ברקע נמשך המאבק סביב הצעת ההסדר, כאשר קבוצת 4iG ההונגרית, שמחזיקה
כ-20% ממניות חלל ושותפה להצעה מתחרה יחד עם התעשייה האווירית, הצביעה נגד הגדלת ההון הרשום באסיפת בעלי המניות, מהלך שנדרש לצורך הנפקת הזכויות. ההתנגדות מנעה את השגת הרוב הדרוש, והחברה פנתה לבית המשפט בבקשה לאשר את ההגדלה גם ללא הסכמת ההונגרים. בית המשפט דרש
מ־4iG להגיש תגובה בתוך עשרה ימים, והכרעתו צפויה לקבוע האם ההסדר יישם במתכונתו הנוכחית או שיידרשו התאמות נוספות.
מחלל תקשורת נמסר כי מדובר בהתנגדות טכנית, כיוון שבית המשפט כבר קבע שבעלי המניות אינם יכולים לטרפד את ההסדר שאושר על ידי כל מחזיקי האג"ח.
עוד נמסר מהחברה כי היא תפנה כבר היום לבית המשפט כדי שיאפשר את המשך יישום ההסדר ללא תלות בעמדת ההונגרים, וכי לחברה קיימת עתודה להשלמת חלקם של ההונגרים (כ-4 מיליון דולר), וכי בשבוע שעבר סגרה מסגרת אשראי עם אחד הבנקים לצורך כך. חלל תקשורת תפנה לבית המשפט לקידום ההסדר
עסקאות נוספות
חלל תקשורת הודיעה בתחילת אוגוסט על חתימה על הסכם עם ממשלת ישראל לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ושירותים נלווים בהיקף של כ-30 מיליון שקלים, באמצעות הלוויינים עמוס 4 ועמוס 17. במסגרת ההסכם, השירותים הקיימים לעמוס 4 יוארכו בחצי שנה (כ-11 מיליון שקלים), והשירותים לעמוס 17 יוארכו בתקופה של עד שנה, לצד שירותים נלווים חדשים (כ-20 מיליון שקלים נוספים). החוזה נחתם בהמשך לפשרה עם הממשלה לגבי תביעה שהוגשה בשנת 2023, בסכום של 83 מיליון שקלים. במסגרת ההסכם, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות, וחלל תעניק לממשלה שירותים בלוויין עמוס 17 בשנת 2026 בשווי של כ-540 אלף דולר, סכום נמוך משמעותית מהתביעה המקורית. חלל תקשורת תספק שירותי תקשורת לממשלה בכ-30 מיליון שקל
- חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
לאחרונה דיווח החברה על הסכם חדש לאספקת שירותי תקשורת בלוויין עמוס 4 שיחליף עסקה קודמת שלא הבשילה. העסקה הנוכחית היא גדולה באופן יחסי כשברבעון השני דיווחה החברה על ארבע עסקאות בהיקף של כ-21 מיליון דולר (כ-71 מיליון שקל). צבר ההכנסות יגדל בכ-2.8 מיליון דולר. חלל תקשורת: עסקה של עד 5.3 מיליון דולר עם לקוח חדש לעמוס 4
מניית חלל תקשורת מזנקת ברקע הדיווח, ונסחרת לפי שווי שוק של 105 מיליון שקל, לאחר שעלתה בכ-840% מתחילת השנה.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.54% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
