מאחורי הזינוק בחלל תקשורת: מה החזיר ערך למניה שנחשבה אבודה?
הסדר החוב שאושר משנה את התמונה עבור מחזיקי המניות: במקום אג"ח להמרה, הנפקת זכויות בהיקף של כ-20 מיליון דולר, מה שמשאיר את הציבור כבעל מניות; התרחיש של חברה ללא חוב בעוד כמה שנים הזניק את המניה ביותר מ-230% ב-3 ימי מסחר
לאחר חודשים של מגעים, דחיות ואי הסכמה, מחזיקי האג"ח של חלל תקשורת חלל תקשורת -1.4% הגיעו להסכמה על הסדר החוב, ובחרו בהצעת החברה העדכנית במטרה לצאת לדרך חדשה, רק שכאן יש טויסט מעניין, בעלי המניות, שעד כה נשארו מחוץ
לתמונה, פתאום קיבלו סוכריה וישארו בעלי החברה, ויצטרכו להזרים כ-20 מיליון דולר בהנפקת זכויות. המהלך הזניק את מניית חלל ביותר מ-230% בתוך 3 ימי מסחר בלבד!
חלל תקשורת צברה חוב של כ-390 מיליון דולר בשלוש סדרות אג"ח עם רמות שעבוד שונות, כאשר החוב כולל
ריביות פיגורים על אי תשלום החוב, שהוביל להסדר החוב בסופו של דבר. בקופת החברה יש כיום כ-236 מיליון דולר.
ההצעה הקודמת
במתווה הקודם, שגובש ביולי, עיקר ההחזר למחזיקי האג"ח נבנה על שילוב של אג"ח סטרייט ואג"ח להמרה. כלומר, מחזיקי האג"ח היו
אמורים לקבל חלק מהתמורה במזומן וחלק נוסף באג"ח להמרה, מהלך שהותיר את בעלי החוב עם סיכון מסוים, אך גם עם אופציה להרוויח ככל שהחברה תתאושש. המשמעות הייתה שלבעלי המניות לא נותר כמעט ערך ממשי, כאשר בעלי המניות היו אמורים לעבור דילול משמעותי ולהישאר עם פירורים.
המתווה החדש
בהצעה האחרונה חל השינוי המהותי. האג"ח להמרה ירד מהשולחן ובמקומן נכנסה הנפקת זכויות בהיקף של כ-70 מיליון שקל (20 מיליון דולר), שבעלי השליטה התחייבו להשתתף בה במלואה. יורקום, בעלת השליטה עם 31.4% מהמניות והחברה הכללית לשירותי לווין
עם 5.1% ממניות החברה הודיעו כי הם מתכוונות לנצל את מלוא הזכויות שיקנו להם. לצד זאת, החברה תבצע גיוס אג"ח סטרייט של כ-134 מיליון דולר ותיעזר במסגרת אשראי נוספת של כ-15 מיליון דולר.
- מה זה הנפקת זכויות, המקרה של חלל תקשורת
- חלל תקשורת מאריכה הסכם בהיקף של מעל 10 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת, מחזיקי החוב צפויים לקבל את כספם המלא במזומן, כולל ריבית הפיגורים,
ואילו בעלי המניות הם אלה שנדרשים "להכניס את היד לכיס". עם זאת ישנה משמעות נוספת, כאשר המניה מקבלת ערך חדש, משום שבעלי המניות מזרימים הון ונשארים עם השליטה בחברה.
חברה ככלי לתשלום חוב
על פי ההצעה, לאחר ההסדר יהיה לחברה חוב מובטח חדש כ-134 מיליון דולר (בשעבוד LTV של 77%) + הון עצמי חדש כ-50 מיליון דולר (אם בעלי המניות יממשו זכויות במלואן). שווי הלוויינים ליום 30.9.25 מוערך בכ־174 מיליון דולר יותרת מזומן/אשראי צפויה כ-15 מיליון דולר.
עם זאת חשוב לציין כי מבחינה פיננסית, רוב התזרים העתידי (מלקוחות קיימים, חוזי תקשורת ולוויינים פעילים) מיועד לשירות החוב. כלומר, הפעילות עצמה אינה צפויה להניב "ערך לבעלי המניות" בטווח הקצר, אלא בראש ובראשונה להבטיח תשלום למחזיקי האג"ח. בעלי המניות מכניסים כסף בהנפקת זכויות. זה אומר שלפחות תיאורטית הם בונים על כך שהחברה תוכל בעתיד להמשיך לפעול גם מעבר לסילוק החוב, אחרי 4 שנים, אחרת לא היה טעם להזרים הון.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
ההון העצמי שנוצר (כ-50 מיליון דולר לפי המצגת) נשען בעיקר על נכסי הלוויינים, ששווים נשחק עם הזמן, ועל מזומנים שישמשו בעיקר לתשלום החוב. כל התזרים התפעולי העתידי של חלל יופנה כמעט במלואו להחזרי חוב. בפועל, החברה מתפקדת בשנים הקרובות יותר ככלי תשלום חוב מאשר כחברת צמיחה פעילה. וזה מה שצפוי לשקף את התמחור של החברה בזמן הקרוב, אם יראו בה רק כלי לפרעון חוב המניה תיסחר בדיסקאונט על ההון, אך אם תיסחר על הפוטנציאל בעתיד יכולה לעלות, וזה מה שקורה כעת.
בניגוד לרוב הסדרי החוב, בהם בעלי המניות נמחצים החוצה והבעלות עוברת כולה לנושים, במקרה של חלל הציבור נשאר שותף. העובדה שהנפקת הזכויות תישמר לכל בעלי המניות הקיימים היא שמסבירה את הביקוש
החריג למניה, כאשר משקיעים רוצים להחזיק בה כבר כעת כדי לקבל זכויות במועד הקובע.
בשורה התחתונה
הסיבה שמניית חלל תקשורת קופצת היא בראש ובראשונה העובדה שהמניות שהיו עד לאחרונה בסכנת מחיקה חזרו להיות עם ערך מסוים, אם כי מדובר בפוטנציאל עתידי. המשקיעים מצפים שאם ההסדר יושלם במלואו, בעוד כארבע שנים חלל תקשורת תישאר חברה יציבה וללא חוב, תרחיש שעד לאחרונה נראה דמיוני. מניה שנחשבה חסרת ערך מקבלת לפתע סיכוי להפוך לחברה "נקייה", עם אפשרות לפתוח דף חדש בשוק. עם זאת, חזוב לציין כל התרחיש הזה נשען על כך שהחברה תעמוד בכל התחייבויותיה, כולל תשלום בתנאים לא ידועתים לבעלי החוב החדשים, שהתזרים יישמר לאורך השנים, ושהנכסים יעבדו לאורך שנים ללא צורך בהוצאות משמעותיות. כל פגיעה בתזרים או באמינות הלוויינים עלולה לערער את התמונה האופטימית.
- 2.אנונימי 21/08/2025 10:14הגב לתגובה זוכל מקום שאהרן פרנקל נכנס הופך לזהב. תראו מה קורה גם באלוני חץ
- 1.dw 18/08/2025 11:26הגב לתגובה זוראשית תודה על הכתבה המסבירה את המצב.1. לא הייתי פוסל תסריט לפיו בעוד שנתיים למשל החברה תפעל כדי למחזר את החוב ולפרוס אותו לטווח ארוך יותר כי אין בעצם סיבה להיות חברה של נכס מניב ללא מינוף בכלל.2. ישנה הדוגמה הקלאסית של טבע. בשנים אלה התזרים מיועד כדי לצמצם חוב ובהמשך אולי אולי מ 2027 החברה תחזור לחלק דיבידנד. בינתיים המניה עלתה פי 3 מהשפל.

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
