ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
הצעת חוק מבקשת להסדיר לראשונה את תחום הסיוע בהגשת תביעות לביטוח סיעודי, להגביל גבייה מקשישים ולחייב שקיפות בחוזים, על רקע תלונות רבות על ניצול ופערי מידע מול אוכלוסייה פגיעה
ועדת השרים לתיקוני חקיקה אישרה היום הצעת חוק שמבקשת להסדיר לראשונה את תחום הסיוע בהגשת תביעות לביטוח סיעודי, ולהחיל מגבלות על שכר הטרחה שנגבה מקשישים סיעודיים. המהלך נועד לחזק את ההגנה על אוכלוסייה פגיעה ולהתמודד עם תופעות של גבייה מופרזת מצד גורמים המלווים תביעות מול גופים ציבוריים ופרטיים.
הצעת החוק כוללת תיקונים לחוק הביטוח הלאומי ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), שיקבעו תקרת שכר טרחה מרבית עבור סיוע בהגשת תביעות לגמלת סיעוד, הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול חברות הביטוח הפרטיות. בכך מבקשת המדינה ליצור סטנדרט אחיד שימנע פערים ופרקטיקות בעייתיות בתחום. בנוסף להגבלת שכר הטרחה, ההצעה כוללת לראשונה הסדרה רגולטורית של החוזים בין מבוטחים סיעודיים לבין נותני השירות. ההסדרה צפויה לכלול דרישות לשקיפות, בהירות תנאים וחיזוק חובת הגילוי, במטרה להבטיח שהקשישים ובני משפחותיהם יבינו את ההתקשרויות אליהן הם נכנסים.
במשרד האוצר מציינים כי המהלך נועד לצמצם ניצול של קשישים המצויים במצב סיעודי, להפחית עלויות נלוות לתהליך מימוש הזכויות, ולהגדיל את ההכנסה הפנויה של המבוטחים. לפי המשרד, הסדרה זו צפויה לשפר את האמון במערכת ולצמצם תלות בגורמים שגובים עמלות גבוהות ללא פיקוח.
הצעת החוק צפויה לעלות לדיון בכנסת במסגרת חוק ההסדרים, שם תיבחן לעומק וייתכן שתעבור התאמות נוספות. אם תאושר, היא עשויה לשנות באופן מהותי את אופן הפעולה של שוק הסיוע בתביעות סיעוד בישראל.
- שליש מהקשישים בישראל נזקקים לתמיכה ממשפחתם - הוצאות הרווחה: 248 מיליארד ש"ח
- כך גנבה המטפלת 90 אלף שקל מקשישה בשיטתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תופעה רחבה של ניצול קשישים
הדיון סביב הצעת החוק להסדרת תחום הסיוע בתביעות סיעוד נולד על רקע תופעה רחבה של ניצול אזרחים ותיקים ובני משפחותיהם, הנמצאים במצב פגיע במיוחד. בשנים האחרונות הלך והתפתח שוק של חברות וגורמים פרטיים המציעים “מיצוי זכויות” מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח, לעיתים במחירים גבוהים ובתנאים שאינם ברורים למבוטחים.
אחד הכשלים המרכזיים שעלו מהשטח הוא גביית שכר טרחה משמעותי עבור שירותים בסיסיים יחסית, כגון סיוע בהגשת תביעה לגמלת סיעוד. במקרים מסוימים מדובר בתשלומים שנגבים כאחוז מהקצבה לאורך זמן, כך שחלק ניכר מהסיוע הכלכלי שמיועד לקשיש מועבר בפועל לגורם המתווך. מאחר שמדובר באוכלוסייה המתמודדת עם קושי רפואי ותפקודי, היכולת לנהל משא ומתן או להבין את המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של ההתקשרות מוגבלת.
בעיה נוספת נוגעת לחוזים עצמם. המועצה הישראלית לצרכנות דיווחה לאורך השנים על קבלת תלונות רבות מאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם, בין היתר בנוגע להתקשרויות שאינן שקופות, כוללות סעיפים מורכבים או התחייבויות ארוכות טווח שאינן מוסברות כראוי. גם כאשר אין בהכרח הטעיה פלילית מובהקת, הפער במידע ובכוח בין הצדדים יוצר סיכון ממשי לפגיעה כלכלית בקשישים. הניצול אינו מסתיים בשלב הגשת התביעה. לצד שאלות של שכר טרחה וחוזים, קיימים גם דיווחים וביקורות על אופן מימוש הזכאות בפועל. דוחות פיקוח וביקורת ציבורית הצביעו על פערים בין הזכאות שאושרה לבין השירות שניתן בפועל, לרבות סוגיות של היקף שעות טיפול, איכות השירות ופיקוח חלקי. עבור משפחות רבות, ההתמודדות עם הבירוקרטיה והמערכת מובילה להישענות מתמשכת על גורמים פרטיים, לעיתים במחיר כלכלי מצטבר.
- ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
על רקע זה, מבקשת המדינה להסדיר את התחום באמצעות קביעת תקרות שכר טרחה והחלת רגולציה על חוזים בתחום הסיוע בתביעות סיעוד. המטרה המוצהרת היא לצמצם פגיעה בקשישים, לחזק שקיפות והוגנות, ולהבטיח שכספי הגמלה יגיעו בראש ובראשונה לייעודם - מימון טיפול ושיפור איכות חייהם של המבוטחים הסיעודיים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
