ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים

ועדת השרים לתיקוני חקיקה אישרה היום הצעת חוק שמבקשת להסדיר לראשונה את תחום הסיוע בהגשת תביעות לביטוח סיעודי, ולהחיל מגבלות על שכר הטרחה שנגבה מקשישים סיעודיים. המהלך נועד לחזק את ההגנה על אוכלוסייה פגיעה ולהתמודד עם תופעות של גבייה מופרזת מצד גורמים המלווים תביעות מול גופים ציבוריים ופרטיים.

הצעת החוק כוללת תיקונים לחוק הביטוח הלאומי ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), שיקבעו תקרת שכר טרחה מרבית עבור סיוע בהגשת תביעות לגמלת סיעוד, הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול חברות הביטוח הפרטיות. בכך מבקשת המדינה ליצור סטנדרט אחיד שימנע פערים ופרקטיקות בעייתיות בתחום. בנוסף להגבלת שכר הטרחה, ההצעה כוללת לראשונה הסדרה רגולטורית של החוזים בין מבוטחים סיעודיים לבין נותני השירות. ההסדרה צפויה לכלול דרישות לשקיפות, בהירות תנאים וחיזוק חובת הגילוי, במטרה להבטיח שהקשישים ובני משפחותיהם יבינו את ההתקשרויות אליהן הם נכנסים.

במשרד האוצר מציינים כי המהלך נועד לצמצם ניצול של קשישים המצויים במצב סיעודי, להפחית עלויות נלוות לתהליך מימוש הזכויות, ולהגדיל את ההכנסה הפנויה של המבוטחים. לפי המשרד, הסדרה זו צפויה לשפר את האמון במערכת ולצמצם תלות בגורמים שגובים עמלות גבוהות ללא פיקוח.

הצעת החוק צפויה לעלות לדיון בכנסת במסגרת חוק ההסדרים, שם תיבחן לעומק וייתכן שתעבור התאמות נוספות. אם תאושר, היא עשויה לשנות באופן מהותי את אופן הפעולה של שוק הסיוע בתביעות סיעוד בישראל.

• שליש מהקשישים בישראל נזקקים לתמיכה ממשפחתם - הוצאות הרווחה: 248 מיליארד ש"ח
• כך גנבה המטפלת 90 אלף שקל מקשישה בשיטתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תופעה רחבה של ניצול קשישים

הדיון סביב הצעת החוק להסדרת תחום הסיוע בתביעות סיעוד נולד על רקע תופעה רחבה של ניצול אזרחים ותיקים ובני משפחותיהם, הנמצאים במצב פגיע במיוחד. בשנים האחרונות הלך והתפתח שוק של חברות וגורמים פרטיים המציעים “מיצוי זכויות” מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח, לעיתים במחירים גבוהים ובתנאים שאינם ברורים למבוטחים.

אחד הכשלים המרכזיים שעלו מהשטח הוא גביית שכר טרחה משמעותי עבור שירותים בסיסיים יחסית, כגון סיוע בהגשת תביעה לגמלת סיעוד. במקרים מסוימים מדובר בתשלומים שנגבים כאחוז מהקצבה לאורך זמן, כך שחלק ניכר מהסיוע הכלכלי שמיועד לקשיש מועבר בפועל לגורם המתווך. מאחר שמדובר באוכלוסייה המתמודדת עם קושי רפואי ותפקודי, היכולת לנהל משא ומתן או להבין את המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח של ההתקשרות מוגבלת.

בעיה נוספת נוגעת לחוזים עצמם. המועצה הישראלית לצרכנות דיווחה לאורך השנים על קבלת תלונות רבות מאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם, בין היתר בנוגע להתקשרויות שאינן שקופות, כוללות סעיפים מורכבים או התחייבויות ארוכות טווח שאינן מוסברות כראוי. גם כאשר אין בהכרח הטעיה פלילית מובהקת, הפער במידע ובכוח בין הצדדים יוצר סיכון ממשי לפגיעה כלכלית בקשישים. הניצול אינו מסתיים בשלב הגשת התביעה. לצד שאלות של שכר טרחה וחוזים, קיימים גם דיווחים וביקורות על אופן מימוש הזכאות בפועל. דוחות פיקוח וביקורת ציבורית הצביעו על פערים בין הזכאות שאושרה לבין השירות שניתן בפועל, לרבות סוגיות של היקף שעות טיפול, איכות השירות ופיקוח חלקי. עבור משפחות רבות, ההתמודדות עם הבירוקרטיה והמערכת מובילה להישענות מתמשכת על גורמים פרטיים, לעיתים במחיר כלכלי מצטבר.

• זכיתם בדירה במחיר למשתכן או דירה בהנחה? רשות המסים עלולה לדרוש מכם מס רכישה נוסף
• כמה שווה אושר כהן?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

על רקע זה, מבקשת המדינה להסדיר את התחום באמצעות קביעת תקרות שכר טרחה והחלת רגולציה על חוזים בתחום הסיוע בתביעות סיעוד. המטרה המוצהרת היא לצמצם פגיעה בקשישים, לחזק שקיפות והוגנות, ולהבטיח שכספי הגמלה יגיעו בראש ובראשונה לייעודם - מימון טיפול ושיפור איכות חייהם של המבוטחים הסיעודיים.